"כשהופעתי בפני מפונים, הילדים צחקו וההורים מררו בבכי"

"כבר ב-8 באוקטובר הגעתי למלון רמדה בחדרה", מספר גיא זלוטניק, קוסם ותיק ונשיא אגודת הקוסמים לשעבר. "פגשתי שם את קהילת קיבוץ יד מרדכי שפונתה מהבתים. מולי ישבו ילדים ובני נוער שהצליחו ליהנות ולצחוק. אבל אז, רגע לפני שסיימתי את המופע אמרתי שאני מאחל לכולם ימים של שקט ושכולם יחזרו הביתה במהרה. הרמתי את הראש וראיתי הורים ממררים בבכי. הדיסוננס הזה, שבין התמימות של הילדים הצוחקים למבוגרים שמתקשים להכיל את הסיטואציה, היה קשוח מאוד".

בין כל האמנים, השחקנים והזמרים שהתגייסו למען המפונים בימים שאחרי החורבן וההלם, היו גם קוסמים שהגיעו עם ערכת קוסם וחפיסת קלפים כדי  לשמח את מי שרק היה מוכן לקבל כמה רגעים של אסקפיזם. כמו כולם, גם הם ידעו שאת הקסם היחיד – לחזור לשישה באוקטובר – הם לא יוכלו לייצר. אבל הם עשו מה שיכלו. 

"איך שהתחילו להגיע התמונות המזוויעות, הבנתי שאנחנו במצב חירום ושצריך להיערך", נזכר זלוטניק. "האמנים התחילו לצאת לשטח ולהופיע, והיה לי ברור שלשם אני מכוון את עצמי. זו הייתה במובן מסוים ההתגייסות שלי למאמץ הלאומי".

גיא זלוטניק. צילום: פרטי

בעתות שגרה הוא מופיע באירועי חברה, אירועים עסקיים ובקבלות פנים. זלוטניק גר בחדרה ומגדיר עצמו כקוסם 'קלוז-אפ', סוג של נישה בתוך עולם הקוסמות המתמחה בתוואי שטח בו הקהל הינו חלק בלתי נפרד מהמופע, ונמצא ממש במרחק נגיעה מהקוסם.

"הדבר הכי קשה מבחינתי היה לבקר חיילים פצועים. חוויה קשוחה ובלתי נתפסת. מעבר לכך, הופעתי מול קהלים שונים ומגוונים, קציני מחלקת שבויים ונעדרים, מפונים מהדרום והצפון, לוחמים ופצועים בבתי חולים. יצא לי לבקר גם בקיבוץ בארי ובמתחם נובה, שם לצערי המראות היו הרבה יותר קשים מאלו שמתועדים בטלוויזיה. לדעת שכמה שעות לאחר מכן אני צריך להופיע בפני חיילים ולנסות לעודד אותם, זה אולי אחד האתגרים הכי קשים שחוויתי, ויחד עם זאת התמלאתי בתחושת התרוממות רוח".

היו גם רגעים שבהם חווית קסמים בעצמך?

"יצא לי להופיע במושב נווה בסמוך לגבול מצרים ודרום הרצועה. כשיצאתי מהרכב לכיוון האולם, חלף מולי טיל. לא הבנתי איך כולם כל כך אדישים, עד שמישהו בנונשלנטיות סיפר שמדובר בטיל שלנו. זה אבסורד, אבל זו המציאות במלחמה. במקרה אחר, הופעתי באירוע בר מצווה המוני לעשרה בני מצוות מאזור הדרום. בהמשך התברר לי שתורם אמריקאי היה זה שהרים את הערב הזה על חשבונו. מבחינתי, זה היה רגע מכונן בו זכיתי לראות את הטוב שיש בעם שלנו. למרות העצב והימים הקשים, אנחנו מאוחדים וחזקים".

בימים האלו, הוא וחבריו הקוסמים ("צריך להגיד מילה טובה לאגודת הקוסמים ולנשיא הנוכחי ליאור מנור", הוא מזכיר) מנסים לחזור לסוג של שגרה. "זה קצת הזוי. יש באוויר סוג של נורמליזציה, אבל בפועל יש עוד 134 חטופות וחטופים המוחזקים בעזה וגם חיילים שמסכנים את חייהם כל רגע. לא משנה איך נסובב את זה, בלתי אפשרי לנרמל סיטואציה שכזו".

מה למדת על עצמך ועל עם ישראל בארבעת החודשים שחלפו?

"למדתי שיש לנו חומר אנושי יוצא דופן, צבא מדהים ואנשים נדירים. היכולת של אנשים להתגייס מכל קצוות הארץ ולעזוב הכל הוא חסר תקדים בכל קנה מידה".