"שימשיך את אורו": אלחנן הציל עשרות מהטבח ונהרג – אחיינו נקרא על שמו

ברית מרגשת במיוחד נחגגה אתמול (ראשון) בעתניאל. אחיינו של אלחנן קלמנזון ז"ל, שהציל עשרות תחת אש מהטבח בקיבוץ בארי ונהרג במהלך הקרבות, חגג ברית לבנו הבכור. האחיין, איתיאל זהר, שלחם לצד דודיו ב-7 באוקטובר, הכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו וקרא לו על שם דודו המנוח, אלחנן. הרב בני קלמנזון, הסבא רבא של הרך הנולד ונשיא ישיבת ההסדר בעתניאל, הכריז במהלך הברית בדמעות: "וייקרא שמו בישראל – אלחנן אור-עמי".

זה היה אחד מסיפורי הגבורה הבולטים של ה-7 באוקטובר. "צוות אלחנן" חילץ עשרות מתושבי בארי תחת אש, בזמן שמחבלים מסתובבים בקיבוץ, הורגים, בוזזים, שוחטים ושורפים. כאשר האחים אלחנן ומנחם קלמנזון שמעו על הטבח בבוקר שמחת תורה, הם יצאו על דעת עצמם מעתניאל לעוטף עזה, יחד עם אחיינם איתיאל שהצטרף בהמשך. במהלך פעולות החילוץ, אלחנן נהרג על ידי מחבלי חמאס. הרב בני קלמנזון סיפר לתלמידיו על מותו של בנו הגדול: "אני נאלץ לבשר לכם שבני הגדול, שהנהיג הרבה משימות של ביטחון באזור שלנו כאן ובארץ בכלל התנדב למשימת חילוץ ביישובי עוטף עזה ונפל בקרב" אמר.

טקס הברית שהתרחש אתמול

אביו של הרך הנולד, איתיאל, דיבר במהלך הטקס והתייחס לטרגדיה שפקדה את המשפחה. בן דודו של איתיאל, פדיה מרק ז"ל, נפל בקרבות בעזה בסוף אוקטובר, אביו של פדיה נרצח בפיגוע ירי לפני 7 שנים, ואחיו של פדיה נהרג בתאונת דרכים לפני 4 שנים. "ימים קשים עוברים על עם ישראל בכלל ועל המשפחה שלנו בפרט", אמר איתיאל. "בתוך כל האבדות הקשות שעם ישראל ספג, אצלנו במשפחה חווינו אובדן של שני בני משפחה יקרים ואהובים: אלחנן, הדוד הגדול והאהוב, שנפל בבארי; ופדיה, בן דוד וחבר, שנפל בעודו מוביל כוח חוד בקרבות בעזה. זאת נוסף על מיכי ושלומי האהובים, שחסרים לנו ושאנחנו מתגעגעים אליהם כל כך, ושהאובדן שלהם עוד מרגיש טרי ושותת. מתוך החושך והכאב הגדול שאנחנו נמצאים בו, הקדוש ברוך הוא שלח לנו קרן אור, את אלחנן אור-עמי המתוק שמביא איתו שמחה, נחמה, רפואה ותקווה".

עוד אמר כי "מהרגע הראשון הרגשנו שהשמחה שזכינו לה היא לא שמחה פרטית שלנו. היא שמחה כללית, משפחתית ולאומית. כל ילד שנולד מביא איתו לאומה כולה אור ובשורה של תקווה, של תקומה, של התחדשות, של המשכיות. ולמשפחה שלנו הוא מביא לב חדש שפועם בתום, שנותן כוח ללבבות שבורים וכואבים להמשיך לפעום, וחיים חדשים על פני לבבות גדולים שחסרים. אנחנו מתפללים שאלחנן אור-עמי הקטן יביא אור גדול ושמחה למשפחה שלנו, ושהקדוש ברוך הוא ישלח עוד הרבה שמחות ואושר למשפחה שלנו".

איתיאל הסביר כי קרא לבנו אלחנן כדי "שישאב ויקבל אור גדול מהדמות שלו, ושבעזרת השם יגדל לאורו ויצמח ויביא אור חדש לעולם, שהאור של אלחנן חסר בו כל כך. אלחנן, שקשה לי לקבל את זה שהוא לא נמצא כאן לראות אותי ואת מיכל הופכים להיות אבא ואמא. הוא היה מסתלבט עליי בטירוף, כמובן, אבל גם היה שמח ומשמח אותנו ביום המיוחד הזה. אלחנן, שזכינו לכל כך הרבה רגעים מאושרים איתו", הסביר.

מימין לשמאל: איתיאל זהר, מנחם קלמנזון ואלחנן ז"ל

"אלחנן, שאני זכיתי במיוחד להיות איתו בבארי, ללכת אחריו יחד עם מנחם, דודי היקר, לחלץ תחת אש אחים שלנו שהיו זקוקים לנו. במעשה גדול ממני, שהפך להיות אקורד סיום מדויק לחיים שלמים של עשייה, של מסירות נפש, של שליחות, של בנייה, ושל דאגה בלתי פוסקת לביטחון ולחיים של עם ישראל בארצו. שזכיתי ללמוד ממנו כל כך הרבה, ב-23 השנים שבהן אני האחיין שלו, ובשעות האחרונות שבהן הייתי לצידו. שזכיתי להיות איתו ברגעים האחרונים, ולהיפרד. אלחנן, שהוא קודם כול דוד אהוב, קרוב. והוא גם דמות מופת לאומית והיסטורית. את כל זה אנחנו מתפללים להצליח להנחיל לבן שלנו, שילך בעקבותיו ולאורו. שימשיך את האור של אלחנן, עם האור החדש שהוא יביא לעולם".

איתיאל גם התייחס לתקופה שקדמה ל-7 באוקטובר ואמר: "המעשים של אלחנן, בחייו בכלל ובבארי במיוחד, מבטאים את האור הגדול שיש בעם שלנו. הם גם הביאו והוסיפו אור גדול בעם שלנו. בתוך תקופה חשוכה כל כך, שבה הפילוג והקיטוב גרמו לאנשים רבים שלא לראות ולא להכיר את האור המיוחד שיש בעם, שיש באחר, שמאחד ומייחד אותנו – אלחנן נסע לבארי מתוך חיבור והכרה עמוקה של האור של העם שלנו, מתוך כך שהוא ידע לראות את האור שיש באחינו שנמצאים בכל מקום שלא יהיו, ושמחבר אותנו אליהם. הוא לא היה יכול לעמוד מנגד, ונסע לשמור ולהגן על האור הזה. הדבר המיוחד מכול, שאליו אנחנו נחשפים לאחר המעשה, הוא שההדים של הפעולה שאלחנן הוביל וביצע גרמו גם לאנשים אחרים לראות ולהכיר את האור המיוחד של עם ישראל. נפקחו עיניים לראות את האור גם במי שהיה נראה רחוק וחשוך".