מהי הגאולה השלמה ואיך אפשר להתחיל להרגיש אותה?

המושג ״גאולה״ תמיד התנגן לו לאורך השנים בפיהם של אנשים מסויימים, אבל מאז המלחמה הוא נשמע יותר ויותר. הרבה יותר אנשים מבקשים אותה, את הגאולה, מייחלים לה ומנסים להבין מהי בכלל. האם כשתבוא הגאולה יילחץ איזה כפתור קסום והעולם שלנו יהפוך למקום אוטופי שבו אנשים מתהלכים כיצורים בעלי כוחות-על? האם העולם שלנו בכלל ימשיך להתקיים?

באופן אישי, מאז ה-7.10 מצאתי את עצמי מתעסקת יותר ויותר בשאלה הזו של ״מהי גאולה״. וככל שהתעסקתי בשאלה הזו יותר, הבנתי עד כמה אנחנו כרגע במציאות גלותית, ועם זאת עד כמה הגאולה קרובה אלינו, ממש מתחת לאף שלנו, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לחוות משהו ממנה כבר עכשיו.

מה זו בכלל גאולה? על פי מקורות רבים ביהדות זהו מצב שבו הטוב, החיובי והמואר יתקיימו בכל מקום, בכל מצב, ולא יהיה שום ״רע״ שמכסה עליהם. העולם שלנו ימשיך להיות אותו העולם, פחות או יותר, אבל תופעות רבות שקורות בו היום ומסתירות מעינינו את הטוב שבהן (כמו מלחמות, חולי, כאב) לא יתקיימו, לא ירחיקו ויסתירו מעינינו את הטוב.

ככל שהעמקתי את הלימוד בנושא הגאולה נזכרתי באחת התקופות ה״גלותיות״ ביותר בחיי, במסע חיפוש הזוגיות שלי. לא רק שהאחד שלי לא נראה באופק, בכלל לא הצלחתי להמשיך עם בחור מעבר לדייט אחד או שניים. אם הייתם אומרים לי באותה התקופה שבקרוב אכיר את אהבת חיי, אתחתן ואקים איתו משפחה מקסימה, הייתי צוחקת לכם בפנים. אבל היום הזה הגיע והביא איתו עוד המון דברים טובים לחיי. וכשהוא קרה, חוויתי באופן מסוים גאולה. גאולה מחיפושים, גאולה מספקות, חששות ופחדים שזה לעולם לא יקרה, גאולה ממחשבות קשות שאולי שכחו אותי שם, בתור לחלוקת בני זוג.

היום, כשאני שומעת רווקה שמדברת בחוסר אמונה על כך שיום אחד היא תכיר את האחד שלה ותתחתן, ממש בא לי לומר כמה טוב עוד מחכה לה, ולבקש ממנה לא לצחוק לי בפנים, וככה, באותה המידה, אני רוצה לספר לעצמי ולעם המדהים שלנו, שמחכה לנו גאולה. זה לא רעיון אוטופי רחוק שאומרים עליו: ״הלוואי שנזכה לזה יום אחד": היא ממש קרובה, מחכה שנגלה אותה מעבר לפינה. אולי אם נכיר אותה קצת יותר, אז נצפה ונבקש אותה יותר.

גאולה - זה שהרווקה שמחכה לאחד שלה תכיר אותו הרבה יותר בקלות, ושבמסע החיפוש שלה לא יהיו קולות שליליים שינגנו לה בראש: ״זה לעולם לא יקרה״.

גאולה- זה זוג טרי שמתחתן ומבין את המסע המשותף שהם נכנסו אליו, מבין שלא מדובר בסרט אמריקאי קיטשי אלא במסע מקודש שיש בו בנייה ועבודה, וזה מה שיוביל אותם לאהבה הרבה יותר יפה וחזקה מזו של הסרטים.

גאולה - זו אישה אחרי לידה שלא חווה דכדוך או צער, אלא רק שמחה מאוד גדולה. אם שאין לה קשיים בגידול הילדים; או, אם יש לה כאלה, היא מבינה שהם רק נועדו לבנות אותה כאמא ואישה חזקה ועוצמתית יותר.

גאולה - זה שהחולים נעשים בריאים. זה שאין התלבטות בין חטיף מלא בצבעי מאכל וחומרים שמזיקים לגוף לבין קערת פירות או סלט.

גאולה - זה אנשים שבוחרים לבצע פעילות גופנית כדי להיטיב לגופם ולנפשם, ואין שום קול פנימי שאומר להם: ״עזוב, בשביל מה... שים עוד פרק בנטפליקס״.

גאולה - זה להעז כבר לפתוח את העסק הזה שהוא ביטוי של הכישורים, הייעוד והשליחות האמיתית שלנו בעולם.

גאולה - זה להרגיש את הייעוד והשליחות שלנו בכל פעולה קטנה בחיינו, אפילו בהחלפת טיטול.

גאולה - זה לבחור במחשבה חיובית על פני מחשבה שלילית, בדיבור חיובי על פני דיבור שלילי. זה לשפוט לכף זכות את זו שאיחרה לי לפגישה במקום להתעצבן עליה. לתרום קצת יותר כסף מבדרך כלל, כי אין לי ספק שמה שאני נותנת יחזור אלי כפול ומכופל.

ופתאום, בלי ששמנו לב, המושג הזה ״גאולה״ הפך למשהו מוחשי שאפשר להתחיל לממש אותו כבר עכשיו.

האמונה והציפייה לגאולה הן עניין עיקרי מאוד ביהדות. אמנם, ציפייה שלא מתממשת מיד יכולה להיות דבר מאוד כואב ומאכזב, אבל מי אנחנו בכלל בלי ציפייה לטוב? מהי אותה מחפשת זוגיות בלי הציפייה לזוגיות המיוחלת? מיהו אותו סובל מכאבי גב ללא הציפייה להיגאל מהם? מיהי אותה בעלת עסק בתחילת דרכה, ללא הציפייה שההשקעה שלה עוד תביא לה הצלחה גדולה?

בלי ציפיות לעתיד טוב יותר, אין לנו מנוע לפעול כדי לאפשר את העתיד.

אני מאמינה בלב שלם שהגאולה קרובה, ושהציפייה אליה אולי יכולה להיות ארוכה ולעיתים כואבת, אבל היא תשתלם. בכל רגע שאנחנו מאמינים ומצפה לבואה, בכל רגע שאנחנו בעצמנו עושים פעולות כדי להרגיש אותה כבר עכשיו, אנחנו מחישים אותה.

שנזכה לגאולה השלמה בקרוב, ושנזכה כבר עכשיו להרגיש 'גאולות קטנות'.