בעקבות התרסקותו של ראיסי – 5 שונאי ישראל וגורלם המר

נשיא איראן איבראהים ראיסי מצא אמש את מותו בתאונת מסוק, קצת יותר מחודש אחרי מתקפת הטילים האיראנית. זרעי אירוניות מתקתקה נישאים ברוח לשמע הידיעה. יהיה קשה למצוא ישראלי שיכרע ברך ויזעק בקינה על אובדנו של נשיא איראן האנטישמי ומכחיש השואה. בעקבות מותו, אספנו 5 אויבים של עם ישראל ומה היה גורלם.

א.    פרעה

האם אי פעם שאלתם את עצמכם מה עלה בגורלו של פרעה? ובכן, לפי המדרש (שכל טוב) יש מחלוקת בין שתי גרסאות שונות. לפי הראשונה, המוכרת יותר, פרעה טבע בים סוף יחד עם צבאו. אולם, בגרסה השנייה אנו חוזרים להתעמתות שלו עם משה, לפני מכת בכורות, בשעה שמשה מסר לו את דבריו של השם: ״כִּי עַתָּה שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וָאַךְ (=ואכה) אוֹתְךָ וְאֶת עַמְּךָ בַּדָּבֶר וַתִּכָּחֵד מִן הָאָרֶץ וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ (=בשביל זה השארתי אותך בחיים) בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ״. לפי פירוש זה, העונש של פרעה היה שהוא נשאר בחיים ונאלץ לחזות בבכורי מצרים מתים, ובצבאו הטובע בים סוף יחד עם שארית גאוותו הרמוסה.

ב.    בלעם

בלעם הוא דמות אבסורדית וסאטירית במהותה. אמנם באחד המדרשים (רבה, נשא) מופיעה טענה שמבחינות מסוימות כוחות הנבואה שלו היו גדולים משל משה רבנו, אך מנגד - בכל פעם שהוא ניסה לקלל את ישראל נפלטו מפיו ברכות מליציות ורהוטות על גדולתם. שמו של בלעם מעיד על חסרונו: הוא איש ״בלי עם״. הוא אדם מבריק עם כישרונות אדירים, אך המנוע הפנימי שלו הוא אגוצנטרי לחלוטין. הוא לא מרגיש שייך לאף עם או חברה, והוא מונע רק מתוך רדיפת בצע וזהב. תיאורו החיצוני כ״שתום עין״, מעיד על הראייה הלקויה שלו, המייצגת את ההבנה הלקויה שלו. במילים אחרות, לא משנה כמה בן אדם כישרוני וחד הבחנה, אם בעומק ליבו אכפת לו רק מעצמו – הוא יראה את העולם עקום. הברכות הלא צפויות שיצאו מפיו רק הרגיזו את מלך מואב ששכר אותו, והוא לא קיבל את הכסף שהובטח לו. לא עבר הרבה זמן עד שהוא מת ״בחרב״ במלחמת מואב ישראל.

ג.     איזבל ואחאב

אחאב היה אחד ממלכי ישראל הידועים לשמצה. הקשר הקרוב שלו לצידונים, בעקבות נישואיו עם איזבל בתו של מלך צידון, גרם לעבודת האלילים להתחזק בארץ ולעורר את זעם הנביאים. אולם, אחאב היה דמות מורכבת עם איכויות חיוביות. אחרי מותו נכתב: ״רַק לֹא הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה׳, אֲשֶׁר הֵסַתָּה אֹתוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ״. מי יודע? יכול להיות שאילולא אשתו איזבל, היינו זוכרים אותו לטובה.

בימי אחאב שגשגה ממלכת ישראל מבחינה כלכלית וחומרית, הוא יצא למלחמות באומץ בראש הצבא, והוא גם מת בגבורה בקרב למען עמו. עדיין, אי אפשר להתעלם מהצללים הכבדים של חייו: הוא לא עצר את אשתו מלהוביל לרדיפתם ורציחתם של מאות נביאי השם. הדובדבן שבקצפת של חטאיה של איזבל היה במעשה כרם נבות. אחאב חשק בכרמו של נבות היזרעאלי, אך נבות סירב למכור אותו. איזבל החליטה לקחת יוזמה – היא הביאה עדי שקר שיטענו שנבות קילל את המלך, והוציאה אותו להורג. והופ! איזו הפתעה נעימה – הכרם פתאום היה פנוי ואחאב המלך לקח אותו לעצמו. בסופו של דבר, מותה של איזבל היה אכזרי כמעשיה. במרד נגד המלוכה של בית אחאב, יֵהוּא, מנהיג המורדים שהפך בהמשך למלך, ציווה להשליך אותה מחלון ארמונה – והכלבים אכלו את בשרה.

ד.    סנחריב

סנחריב מלך אשור יצא למסע כיבושים. בימים ההם לא היה צריך להתחבא מאחורי נרטיבים מערביים כדי לחלום על כיבוש העולם, היה אפשר פשוט לעשות את זה. סנחריב החריב את הערים שתושביהן התנגדו לו, ואפילו הגיע עד העיר ירושלים. התנ״ך מתאר שבלילה של המצור מלאך ה׳ עבר והכה את צבאו ״וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים", וכך ירושלים ניצלה. סנחריב חזר לארצו, אולם מסתבר שכשם שהוא היה מוכן להחריב ערים בשביל עושר וכבוד, כך גם בניו היו מוכנים לרצוח אותו בשביל לזכות בשלטון – וזה היה סופו המר.

ה.    טיטוס

אם גם אתם שונאים יתושים – תגידו תודה שאתם לא טיטוס. טיטוס, בנו של הקיסר הרומאי אספסיינוס, היה המצביא שהחריב את בית המקדש השני ואת ירושלים. בתלמוד (גיטין) מתואר, שכאשר הפליג עם האוצרות שגזל בחזרה לרומא, הוא התגאה על אלוהים ולגלג על חולשתו. כגמול על גאוותו, יתוש קטן חדר דרך אפו והיה מזמזם ועוקץ בתוך מוחו במשך שבע שנים. יום אחד עבר טיטוס ברחוב וצליל מהלומת פטיש של נפח גרם ליתוש לשתוק. טיטוס חשב שהוא מצא תרופה, ומאותו יום היה משלם באופן קבוע לנפחים גויים כדי שיכו בפטיש וירגיעו את הכאבים הנוראיים בראשו. כאשר פנה לנפח יהודי לא היה משלם לו: 'די לך בכך שאתה רואה אותי מתייסר', נהג לומר. לאחר זמן מה היתוש התרגל לצליל והמשיך להתעלל בו עד מותו.

•

סיפורים אלו ואחרים מבטאים את הרעיון שלא משתלם להיות אויב של עם ישראל. וכן, יש משהו מספק בלראות אנשים רעים טובעים בדייסה שבישלו בעצמם. שלום ולא להתראות איבראהים ראיסי. סיונרה.