"לראות אותם צוחקים ומחייכים, זה הנצחון הקטן שלנו"

כשג'רמי, בעלה של פמלה, אובחן כחולה בסרטן קיבה דרגה ארבע, שלושת ילדיהם היו קטנים מאוד – בגילאי חצי שנה ועד שש. עד אותו הרגע הרגישה המשפחה שהיא חיה את 'החלום הישראלי'. שני ההורים, יהודים ציוניים, עלו ארצה בתחילת שנות העשרים לחייהם במטרה לבסס את חייהם בארץ הקודש - פמלה מניו-יורק וג'רמי מלונדון. ההיכרות הראשונית ביניהם נעשתה דרך חבר משותף והתפתח בין השניים סיפור אהבה גדול. הם למדו באוניברסיטת תל אביב, השתלבו בתעשיית ההיי-טק וכאמור הביאו לעולם שלושה ילדים מתוקים. 

ואז, ב-2007, התהפכו היוצרות עבור המשפחה הצעירה עם היוודע הבשורה על המחלה שהייתה מצויה אז בשלב מתקדם מאוד. 

"מדובר היה בסרטן קיבה. סוג מאוד חמקמק של סרטן שאין לו כמעט סימפטומים, עד שהמצב באמת חמור", מספרת פמלה בקר בשחזור של אותו רגע קשה מנשוא. "לא אשכח איך הרופא הזמין אותנו למשרד שלו לדבר על הבדיקה של ג'רמי. תוך כדי שהוא מפענח את הממצאים, שמנו לב שהוא פשוט מתחיל לבכות. הוא היה איתנו שקוף וסיפר לנו על חומרת המצב. למרות הכל, ג'רמי לא היה מוכן לקבל את הבשורה שמדובר במחלה סופנית. קיבלנו מספר חוות דעת רפואיות בארץ ובעולם, כשג'רמי המשיך להילחם ממש עד השנייה האחרונה. מאותו יום שבו בישרו לנו על המחלה, הוא חי עוד 14 חודשים. תקופה קשה ביותר של טיפולים אכזריים וברוטאליים מאוד".

ואכן, הטיפולים והבירוקרטיה שהתלוו אליהם, מילאו את זמנם של ג'רמי ופמלה כמעט לאורך כל שעות היממה. למרות התקופה החשוכה, טיפה של אור הגיעה הודות למשפחה והחברים הקרובים אשר נרתמו מיד למען ילדיהם, אותם לקחו יחד לשורה של פעילויות בצוותא עם ילדיהם הקטנים. המטרה: הפגת האווירה המתוחה ששררה בבית מטבע הדברים, תוך ניסיון לאפשר להם שגרה 'נורמלית' ככל הניתן. 

"ההתמודדות של הילדים הייתה אחד הדברים המרכזיים שכל הזמן עברו לנו בראש", מספרת פמלה. "מפני שג'רמי היה כל כך חלש ואני נדרשתי להמשיך לפרנס, נוצר מצב ששנינו היינו תשושים פיזית ונפשית. בסופי שבוע היינו פשוט נופלים מהרגליים. כשהגיעה הפנייה מהחברים שביקשו לעזור, ראינו בכך נס גלוי. כל אחד מהילדים שלנו חווה את המציאות החדשה קצת אחרת. הבת הגדולה שלנו שמעה שאני הולכת לקבוצת תמיכה, וביקשה להצטרף. האמצעי בן השלוש חשב שמדובר בסרטן אמיתי (בעל חיים) שמנסה לאכול את הקיבה של אבא, והקטן שלנו מן הסתם לא הבין ממש מה קורה, אלא רק חווה את התחושות. פתאום ברגע אחד ממשפחה מאושרת ומגובשת, הכל התהפך. הבנו שאנחנו זקוקים לעזרה, לפני שיהיה מאוחר מדי. השעות שהילדים שלנו בילו עם החברים, היו סוג של 'אוויר לנשימה' מבחינתם ומבחינתנו. הזדמנות להתנתק המסכים ומכל מה שעבר עלינו".

מעבירים את זה הלאה 

מתוך הכאב ולאחר פטירתו של ג'רמי בתום מאבק ממושך במחלה, החליטה פמלה כי היא מעוניינת להרים את הכפפה. הרעיון: הקמת ארגון שיתמוך בילדים הגדלים למשפחות המתמודדות עם מחלת הסרטן, לרבות אובדן כתוצאה ממנה. 

וכך זה קרה. ב-2008 הקימה פמלה, יחד עם אחיותיו של ג'רמי וחבריו הטובים, מפעל הנצחה לבעלה: עמותה בשם 'המעגל של ג'רמי'. למעלה מעשור וחצי לאחר מכן מדובר כבר בקהילה אדירה המונה מעל לאלף משפחות מרחבי הארץ. מדובר על ארגון רב-גוני ומעורר השראה המקיים השכם והערב שורה של פעילויות הפוגה, הנאה ושיח, המתקיימות על בסיס קבוע ללא תשלום, בחיק הטבע ובאתרים נבחרים מצפון עד דרום. 

יצוין כי הפעילויות כוללות ארגון מ-א' עד ת', החל מהסעות לילדים ובני נוער ממוקדים שונים בארץ, כיבוד וארוחות, והכל בכדי לאפשר לילדים ולהורים כאחד, אתנחתא מתוך השגרה המורכבת, ואפשרות לשכוח ולו לכמה שעות מהמציאות שבחוץ. 

"מתוך הסיפור האישי שלנו ואחרי הרבה מאוד שיחות עם אנשים שהיו במצב דומה, הבנו שיש צורך לאגד פעילות מוסדרת כצורך אמיתי שמגיע מן השטח", מספרת פמלה על הרקע להקמת המעגל. "באירוע הראשון שאירגנו הגיעו כעשרים משפחות, אבל השמועה עברה מאוד מהר. תוך כמה חודשים כבר מצאנו את עצמנו מוצפים בפניות. זה ריגש אותנו בטירוף. הרגע שאותי הכי טילטל היה כשאמא עם שני ילדים הגיעו לאחת הפעילויות שארגנו. הילדים צחקו לאורך כל הדרך, אבל אני דווקא קלטתי את האמא בצד ממררת בבכי. כשעצרתי לשאול אותה מה קרה, היא סיפרה שזו הפעם הראשונה מזה חודשים שהילדים שלה צוחקים. באותו רגע גם לי היה קשה להסתיר את הדמעות. זוהי בעצם העוצמה של המעגל של ג'רמי. מקום בו ילדים ובני נוער שנמצאים יחד 'באותה סירה' מקבלים אישור פשוט להיות ילדים. לראות אותם צוחקים ומחייכים, זהו הניצחון הקטן שלנו, ממנו אנחנו מקבלים את הכוח להמשיך".

יש סיכוי שג'רמי צופה עליכם מלמעלה ומחייך?

"הלוואי. כל היופי וסוד הקסם במעגל של ג'רמי זו האינטימיות. אנחנו פונים למשפחות ולילדים כדי להראות שלמרות הכל, החיים חזקים יותר מכל דבר אחר. למצוא את הנורמליות בתוך האי-נורמליות, ובעיקר לאפשר להם ליהנות מהילדות שכל כך מגיעה להם".

(קרדיט תמונה של פמלה וילדיה: שרה סלמון).