חזון הציל את העסק שלי, והוא זה שיכול להציל את כולנו

בגיל 27 פתחתי עסק לבד מבלי שעמדו לרשותי יותר מדי ידע, כלים ונסיון חיים כיצד לנהל עסק עצמאי בסדר גודל כזה. זה היה מועדון כושר לנשים ששכרתי, שיפצתי (בעזרת הלוואה גדולה שלקחתי מהבנק), רכשתי עבורו ציוד כושר, והשארתי גם סכום כסף שהיה נראה לי הגיוני לכיסוי הוצאות כמו שיווק ועובדות לתקופה של שנה (עד אז ציפיתי כבר להיות רווחית ולא להזדקק לסיוע הבנק). ניהול העסק היה קשה ודרש ממני המון זמן, אנרגיות, סבלנות, הכלה, שירותיות, ועוד המון תכונות וכישורים שעד אותו רגע בחיי לא היו מפותחים מדי.

חצי שנה חלפה לה בעסק והתקציב שהיה אמור לעזור לי להחזיק את הראש מעל המים עד שאהיה רווחית עמד להסתיים והרווחיות לא נראתה באופק. כל זאת, למרות שהיו לי כבר 80 מנויות מרוצות ומתמידות במועדון ושם טוב מאד בעיר (ועבדתי מאוד מאוד קשה כדי לתחזק את כל אלו). זה פשוט לא הספיק. נלחצתי מאוד וניסיתי לעבוד אפילו יותר שעות, להשקיע עוד מאמצים ומשאבים כדי להצליח להגדיל את הרווחיות שלי במהירות האפשרית, עד שכמעט קרסתי פיזית ונפשית.

למזלי, באותה התקופה הכרתי בחור שמהר מאוד הפך גם לבן הזוג שלי וגם לאיש השיווק שלי בעסק, והוא עזר לי לחולל מהפך תודעתי ועסקי בדיוק בזמן שהייתי זקוקה לו. הוא ביקש ממני לבנות את חזון העסק שלי מתוך חיבור למה שגרם לכל כך הרבה נשים לאהוב להתאמן אצלי במועדון. הבנו ביחד שנשים אוהבות להתאמן אצלי בסטודיו כי אצלנו יש מקום לכל אישה בכל מידה וכולן מרגישות שייכות ונועם. הבנו שנשים מחפשות מסגרת של כושר אבל גם מסגרת חברתית, והסטודיו מצליח לספק להן את שני הדברים. בהתאם לכך, הצלחנו לבנות חזון שכלל מספר מסלולים של הצטרפות למועדון. אני זוכרת שמה שהיה ממש מהפכני מבחינתי הוא שבן הזוג ואיש השיווק שלי דאז, אמר לי: ״אם כל כך טוב להן כאן, תני להן אפשרות לשדרג את מערכת היחסים עם המועדון ותצרי גם מסלול פרימיום יקר יותר״.

ישבנו ביחד במשך כמה שבועות ובנינו חזון אישי ועסקי ועל סמך החזון הזה פתחנו סל מוצרים חדש לסטודיו, כזה שכלל גם מוצרים זולים יותר וגם כאלה שהיו הרבה יותר יקרים. בתחילה לא האמנתי שמישהי תבחר במסלולי הפרימיום, אבל להפתעתי הרבה זה קרה ורווחיות העסק השתדרגה מאד תוך שלושה חודשים בלבד. זה התאפשר בזכות החזון, בזכות היכולת שלי ״להרים״ לרגע את העיניים מעל לפני המציאות המאתגרת שחוויתי, ובזכות עזרתו של בחור טוב לב עם ידע רחב בשיווק ורצון כן שאצליח.

להתחבר אל הנצח

השבת הקרובה שתגיע היא השבת של לפני תשעה באב והיא נקראת 'שבת חזון'. בשבת הזו יש עניין מיוחד ״להרים״ את העיניים לעבר חזון גדול. לא רק חזון פרטי, אלא חזון כללי, חזון לאומי. בשבת הזו אנחנו מתבקשים לחזות בעיני רוחנו מחזות שמחים של גאולה, ניצחון, שמחה ובניין בית המקדש השלישי. למה דווקא בשבת הזו? כי כמה ימים לאחר מכן נתבקש להתחבר במלוא העוצמה לכאב על כך שבית המקדש האחרון שהיה לנו נחרב ועם ישראל עדיין בגלות. לשם כך, אנחנו צריכים להחזיק בעיני רוחנו שהחורבן הכואב הזה הוא לא סוף הדרך, הוא אבן בדרך לחזון הגדול והשלם שחשוב שתמיד נחזיק אותו בעיני רוחנו.

את היכולת המופלאה הזו, להתרומם מעל המציאות הגשמית ולדמיין את החזון הגדול שמחכה מעבר לפינה החשוכה, למדתי גם בתקופה המאתגרת שחוויתי בעסק שלי וגם כשחיפשתי זוגיות במשך שנים ארוכות. אני זוכרת שקראתי באחת מפרשות השבוע על מרים הנביאה שהייתה נערה בזמן שעבוד עם ישראל במצרים. כל המשפחה שלה, כל העם שלה, חוו מציאות קשה מאוד של עבודת פרך. הפיתרון לא היה נראה באופק, כמו שלי היה נראה שהאחד שלי לעולם לא יגיע. אבל מרים הנביאה עצמה את עיניה למציאות הגשמית שנפרשה מולה ואיפשרה לעצמה לפקוח את עיני הרוח, עיני הנצח שלה. אלו עיניים שרואות חזון, הן רואות את יציאת מצרים, הן רואות גאולה ושמחה גדולה, הן רואות כוחות עצומים ואינסופיים שיש לה, למשפחה שלה ולעם שלה. אחרי שמרים מתחברת לחזון שלה, היא פוקחת עיניים ומכינה תוף מרים. היא למעשה עושה פעולה גשמית שעוזרת לחזון שלה להתממש.

כשחיפשתי זוגיות במשך שנים, אני זוכרת שהייתי מדמיינת כל מיני רגעים כאלה שבהם אני יושבת עם בעלי בסלון, צוחקת, קוראת איתו איזה ספר או צופה בסרט, והייתי ממש מתרגשת מזה. הדמיון הזה חיזק אותי בתקופה שבה המציאות הגשמית שלי הייתה כזו שבה לא המשכתי ליותר משני דייטים עם שום בחור שהכרתי. אחרי שהייתי מתחברת לחזון המשמח שלי, הייתי נטענת בשמחה והולכת לקנות את הספר הזה שהופיע בחזון, או מחפשת להוריד למחשב את הסרט שצפינו בו, אני ובעלי המדומיין.

החיבור לחזון גדול ומשמח מאפשר לנו לנוע מתוך המציאות המאתגרת שבה אנחנו נמצאים. הוא מאפשר לנו לראות את החיים שלנו כמסע ואת הקושי שאנחנו עוברים בתור נקודה בדרך ולא בתור המציאות כולה. שמעתי פעם בשיעור שאנחנו נקראים ״עם הנצח״ גם כי אנחנו נצחיים אבל גם כי לנו את היכולת הזו להתחבר בכל רגע אל הנצח, וזה הניצחון שלנו. העם שלנו לא היה שורד כל כך הרבה מלחמות ואתגרים אם הוא חי רק את המציאות הרגעית שנשקפת לו ולא היה מתחבר לחזון, לעיני הנצח שלו. אף בחורה לא הייתה מתחתנת אם היא הייתה נשאבת רק לאותן שנים בהן שום דייט לא צלח לה ואף עסק לא היה ממשיך להתקיים אם הוא היה נשאב לשנים הקשות והמאתגרות כלכלית שעבר.

שנזכה להתחבר כמעט בכל רגע לחזון גדול יותר, גבוה יותר ומשמח יותר, ולפקוח לרווחה את עיני הנצח שלנו.