שרון הולצמן: "הייתי רוצה להתחלף עם דונלד טראמפ ליום אחד כדי לדעת מה עובר לו בראש"

אם היית יכול לתאר את עצמך בכמה מילים, מה הן היו?

"'להיות בתנועה'. לכתוב, ליצור, להקליט, להופיע, יש בזה חשיבות אנרגטית לנשמה וזה נותן לי כח ומשמעות. עד היום הוצאתי שישה אלבומי סולו ואני עובד על השביעי. המוזיקה מאפשרת לי לבטא ולהתבטא בעולם שאני לא תמיד מבין והרבה פעמים אני כותב משהו שרק אחרי שנים אני מגלה שהוא אמיתי וזה סוג של קסם שאני מכור אליו״.

אם היית יכול לארח כל דמות מההיסטוריה היהודית בביתך, את מי היית מזמין?

״יש הרבה דמויות מההיסטוריה היהודית שמעניינות אותי אבל אבחר במשה רבינו. אדם שעבר הרבה, היה במקומות גבוהים ונמוכים והתגבר על קשיים. מרגיש שאנחנו קצת דומים בעניין הזה. הייתי במקומות גבוהים עם ״אבטיפוס״ כשהיינו להקת השנה, זכינו בשיר השנה והרווחנו כסף טוב ובמקביל גם ירדתי למקומות נמוכים והלכתי קצת לאיבוד. היו לי שנים שהגוף היה פה אבל התודעה לא… הייתי צריך לתפוס לעצמי את השערות ולהרים את עצמי בהרבה נחישות ועזרה מהסביבה והמשפחה כדי להתאפס חזרה. אז אולי הייתי שואל את משה רבינו איך זה מרגיש לאבד הכל ולהתחיל מחדש?״.

אם היית יכול לבחור מקצוע חדש מזה שאתה עוסק בו עכשיו, מה הוא היה?

״פילוסופיה מאוד מעניינת אותי. היא קרובה לתחום המוזיקה כי יש בה משהו יצרי, יצירתי, שמביא תובנות חדשות לאדם ועל האדם. אני מתכוון להתחיל השנה ללמוד סוף סוף תואר ראשון בפילוסופיה אחרי שנים שדחיתי את זה, ומאוד מתרגש״.

אם היית יכול לתת עצה לאדם שמתחיל היום את הקריירה שלו בתחומך, מה היית אומר לו?

״אולי זה קצת קלישאתי אבל 'כשדלת נסגרת אחרת נפתחת'. הסיפור שלי הוא בדיוק כזה - אחרי שהוצאתי את אלבום הסולו הראשון שלי "פתח את ליבך" חברת התקליטים שלי בזמנו נפרדה ממני וסגרה בפני את הדלת, אבל בדיעבד זה היה הדבר הכי טוב שיכולתי לקבל. נכנסתי להקליט אלבום חדש, לבד, משוחרר מהלחצים והדרישות של חברת תקליטים גדולה והאלבום ('סיכוי קלוש' משנת 2004) מאוד מאוד הצליח. זה היה שיעור להמשיך להאמין בעצמי, לעשות, להיות מפוקס על מה אני רוצה והדברים יסתדרו״.

אם היית יכול לשנות החלטה אחת שקיבלת בעבר, איזו החלטה היית משנה?

״לא לנסוע לפסטיבל ערד בשנת 1992. נסענו אז כמה חברים ברכב וכשחזרנו בלילה הנהג נרדם ועשינו תאונה קשה מאוד. האוטו התהפך כמה פעמים ושברתי את כל צד ימין: הכתף, חמש צלעות, האגן, נקרעה לי הריאה ולא יכולתי לנשום. פינו אותי לטיפול נמרץ והייתי שם במשך שבועיים שהיו הקשים בחיי. ניצלתי בנס. אני זוכר שהייתה לי התלבטות האם לנסוע ובדיעבד אם הייתי יכול הייתי נמנע מכך״.

אם היית יכול לגור בכל מקום בארץ, איפה זה היה?

״אני גר בהוד השרון ומאוד אוהב לגור פה, אבל לא הייתי מתנגד לגור יותר קרוב לים. כשהייתי צעיר גלשתי המון והים היה חלק משמעותי מהחיים שלי והיום אני מתגעגע״.

אם היית יכול לחזור לתקופה מסוימת בחיים שלך, איזו תקופה היית בוחר?

״גיל 16, כשהרדאר שלי היה פתוח באופן מקסימלי למוזיקה, לאהבה, לחיים. אני עדיין זוכר אלבומים ששמעתי אז בפעם הראשונה. גילוי של עולם שלם שהיה סביבך ולא שמת לב שנפתח בפנייך. שירים שנגעו בי חזק, נכנסו עמוק לד.נ.א ונשארו איתי לכל החיים. אהבה ראשונה היא אהבה אחרונה…״

אם היית יכול לבחור את הדיבר שהכי משמעותי בשבילך, מה הוא היה?

״כבד את אביך ואת אמך. ההורים שלי מבוגרים ואני חושב עליהם הרבה. הילדות הייתה רכבת הרים, גירושים לא קלים שגרמו לי להבין בגיל צעיר שהעולם לא מושלם. אבל בשנים האחרונות אני מסתכל על הכוס המלאה, מכיר תודה על מי שהם ומה שנתנו לי, על ההשקעה והחינוך ועל עצם היותם. שומר איתם על קשר קרוב וזוכר שהיו לצידי ברגעים לא פשוטים בשנים הפרועות. זכיתי בהורים נפלאים וחשוב לי שהם ידעו את זה״.

אם היית יכול לקבל 20 מיליון דולר להשקעה במיזם חברתי, מה היית בוחר לקדם?

״כל מה שקשור לחטופים ולמשפחות שלהם. לתת להם מה שהם צריכים מבחינה חומרית שלא יצטרכו לדאוג יותר מלבד הדאגה קורעת הלב כשהילדים שלהם במנהרות החמאס״.

אם היית יכול להפיק סרט על אירוע משמעותי בתולדות ישראל, במה היית בוחר להתמקד?

״הספורטאים היהודיים שפעלו בשנים לפני השואה שתמיד ריתקו אותי. לא הרבה יודעים שהיו אז מאות ספורטאים יהודיים אלופי עולם וכל אחד מהם שווה סרט דוקומנטרי. אחד מהם הוא השחיין אלברט נקש. באליפות העולם בשחייה שהתקיימה במרסיי ב-1941 קבע נקש שיא עולם חדש כשהוא גבר על אלוף העולם הגרמני יואכים באלקֵה. שווה סרט בעיני.״

אם היית יכול ללמוד כל כישרון חדש תוך יום אחד, מה הוא היה?

״נגינה בפסנתר. אני יודע כמה אקורדים אבל הייתי רוצה לשלוט בכלי. שירים שנכתבים על פסנתר נשמעים אחרת מאלו שנכתבים על גיטרה. זה מביא עוד צבע וגוון אחר״.

אם היית יכול לשנות משהו אחד בארץ, מה הוא היה?

״הייתי רוצה שנחיה במקום פחות שונא, במגרשי הספורט, בכבישים, בכנסת. להוריד את הווליום בכמה דרגות ולחיות במקום יותר רגוע וזורם. אבל אולי זאת בקשה בלתי אפשרית״.

אם היית יכול לכתוב ספר על חייך, מה היתה הכותרת שלו?

״'רוקנרולר - סיפורים מאחורי הקלעים של הרוק הישראלי'. כתבתי והלחנתי מעל ל-300 שירים, הופעתי כמעט בכל מקום במדינה והיו לי גם כמה שנים פרועות. הייתי למעלה, הייתי למטה, טעמתי מזה ומזה. זאת הייתה רכבת הרים משוגעת, חיים לא רגילים, והמוזיקה לקחה אותי למקומות שלעולם לא הייתי מגיע אליהם. החברים, הקולגות והחוויות שצברתי בדרך הם מתנה אמיתית. כשאתה מוציא שיר אתה לא יודע לאן הוא יגיע. קרה לי כמה פעמים שהגיעו אלי פידבקים משיר שנגע והשפיע על אנשים בתקופות מסוימות בחייהם, חלקן עצובות וקשות, וזה מרגש לדעת שהמוזיקה מגיעה רחוק ועמוק. אני חב לה תודה״.

אם היית יכול לפגוש את עצמך בגיל 18, מה היית אומר לעצמך?

״הייתי ילד עדין תמים ורגיש ולא ידעתי הרבה על העולם. הייתי מרגיע את עצמי, מעודד להקשיב פנימה, לנקות רעשי רקע ולהתמקד במה שרציתי לעשות לא במה שאמרו לי. קיבלת מתנה מאלוהים אז תעבוד קשה, לך נגד הזרם ולא עם העדר, אל תהיה קשה עם עצמך, תזרום. זה ישתלם לך״

אם היית יכול לבחור משהו אישי שיסמל את היהדות בשבילך, מה הוא היה?

״סבי האהוב אריה עליו השלום. הייתי מאוד קשור אליו והיה בינינו חיבור חזק. היינו עושים אצלו את החגים, כל המשפחה, ואלו רגעים שאני נזכר בהם בדמעות. הנוכחות שלו, האהבה, החום, הדרך שהיה מקריא מההגדה לפני סדר פסח, הוא מאוד חסר לי״.

אם היית יכול לבחור רגע אחד מההיסטוריה של העם היהודי שהכי מעורר בך גאווה, מה הוא היה?

"היו הרבה רגעים של גבורה בטבח השביעי באוקטובר שמעוררים בי גאווה: הלחימה של ענר שפירא במיגונית ברעים כשתפס את הרימונים והשליך אותם על המחבלים עד שנהרג. גבורה בלתי נתפסת כנגד סיכויים קלושים. בכלל, כל מי שהיה במיגונית הזאת הוא גיבור. גם החזרת החטופים מאנטבה במבצע יונתן שבו נהרג יוני נתניהו ז״ל היא אירוע מעורר גאווה. מדינה שלא מפקירה את חטופיה לא משנה מה״.

אם היית יכול לבחור לתקן מידה אחת שלך לתיקון מוחלט, מה היא היתה?

״להיות מענטש. לפרגן, להגיד מילה טובה. לתת חיבוק כשצריך, פשוט להיות נחמד. היו תקופות שהייתי פחות כזה ואני מצטער ומכה על חטא. לקח לי שנים להבין שיותר חשוב להיות אדם טוב ממוזיקאי טוב ואני מבין את זה היום ממקום עמוק״.

אם היית יכול להתחלף עם מישהו רק ליום אחד, מי זה היה?

״דונאלד טראמפ. חייב לדעת מה עובר לו בראש״.

אם היית יכול ללמוד עם אחד מחכמינו ז״ל, עם מי היית בוחר ללמוד?

״רבי נחמן מברסלב. הייתי שמח להעביר איתו לילה של לימוד ואולי צחוקים. יש לי שיר שמושפע מהסיפור שלו ״הלב והמעיין״. כנראה שאחרי הכל בוערת בי נשמה יהודית מתחת לתדמית הרוקנרול״.

אם היית יכול לשאול את אלוהים שאלה, מה היא היתה?

״אני שואל אותו כל הזמן. אני מאמין גדול באלוהים ויש לי תקשורת טובה ופתוחה איתו. יודע שהוא בעדי. אחרי כל מה שעברתי עצם זה שאני עדיין פה חייב להגיע מלמעלה. מרגיש שבכל פעם הוא נותן לי עוד הזדמנות לעשות את הדבר הנכון. הייתי במצבים בהם ראיתי את המוות, פעם בתאונה בצבא, פעם בתאונת הדרכים כשראיתי את הסוף במשך דקות ארוכות, אבל בכל פעם ידעתי שאלוהים לידי ושיש לו עוד תוכניות בשבילי״.

אם היית יכול למחוק סבל אחד מהעולם, מה היית מעלים?

״התעללות בחסרי ישע. זה מתחבר כמובן לתקופה הזאת שאנחנו עוברים מאז השביעי באוקטובר. הימים קשים והאכזריות שאנחנו נחשפים אליה מדכאת ומייאשת אבל אסור לאבד תקווה לעולם טוב יותר, כי בלעדיה אנחנו אבודים״.

שרון הולצמן מגיש תוכנית שבועית של שירים מהניינטיז בשם - "ד"ר ניינטיז" בקול רמת השרון 103.6FM, מופיע עם להקת ״אבטיפוס״ בסיבוב ההופעות החדש, ובמקביל עובד על אלבום הסולו השביעי שלו שיצא בקרוב.