אסף אשתר: "כשלמדתי משחק, לא הייתי בטוח שאני אכן שייך למקצוע"

 אם היית יכול לתאר את עצמך בשתי מילים, מה הן היו?

״רוצה לחיות. לא ברמת הנשימה, אלא לנצל את החיים, ליהנות מהדברים הקטנים, לעשות טוב לאחרים וגם לעצמי. לומר תודה על מה שבא, לקום כל בוקר עם חיוך, לא סתם להתרוצץ במירוץ העכברים של היומיום. זו השאיפה, אבל כמו כל אדם לפעמים אני מצליח ולפעמים פחות״.

אם היית יכול לארח כל דמות מההיסטוריה היהודית בביתך, את מי היית מזמין?

״את שמשון הגיבור. הוא סוג של גיבור-על אבל שייך למסורת שלנו, ולפי התיאורים בתנ״ך היה אדם מסקרן ומיוחד במינו. מצד אחד הוא היה בעל כוח פיזי רב ומצד שני נזיר בודד ושונה במראהו ובהתנהגותו. היתה לו יכולת מוכחת לאהוב ולהתאהב ובסיפור המקראי מצויין בפירוש שהוא "אהב" אישה. היה שנון ובעל חוש הומור, כזה שנהג להמציא חידות לשוניות מתוחכמות ולהיות "מסמר הערב" המבדח בכל מסיבות של הפלישתים האויבים, וכל זאת מבלי לשכוח את משימתו - להושיע את עם ישראל. שמשון נלכד, נאסר ועונה והצליח למגר את האויב תוך הקרבת חייו שלו, ברגע נדיר של זיכוך נפשי מושלם והתחברות לאמונתו ולעוצמתו הפנימית. הייתי רוצה להכיר אותו יותר…"

אם היית יכול לבחור מקצוע חדש, מה הוא היה?

״רבים אומרים לי שמתאים לי להיות מורה, אבל לצערי אני נאלץ להודות בחשש שאין לי הסבלנות הנדרשת לכך. אולי הייתי שמח להיות מורה דרך בארץ, מדריך טיולים. אני אוהב לטייל, ובהובלת קבוצת מטיילים כקהל הייתי יכול לתת ביטוי לכישורים הדרמטיים שלי, להומור, לשפה העברית שאני כל כך אוהב, לזמר העברי, לסיפורי ההיסטוריה ועוד ועוד…״

אם היית יכול לתת עצה לאדם שמתחיל היום את הקריירה שלו בתחומך, מה היית אומר לו?

״חבק את החלום שלך, אם אתם רוצים להיות שחקן, או שחקנית - היו כאלה. רק התכוננו לעבודה קשה ואל תשגו בחלומות, כי המקצוע הזה עלול לצייר תמונה לא נכונה. צריך ללכת קדימה וללמוד להתמודד עם הקשיים, כי זו עבודה קשה. אך חלילה שלא תיפול הרוח, סך הכל זה מקצוע מענג. אני זוכר את הפעם ההיא, שלמדתי משחק, ופתאום הציקה לי תחושה, שנבעה מסביבתי, שאולי אני לא ממש שייך למקצוע. פניתי לאחת המורות הוותיקות שסמכתי על יושר לבה, וביקשתי ממנה תשובה ישירה, ללא כחל וללא שרק: האם אני שחקן? היא ענתה באופן נחרץ - ״כן!״, אז נרגעתי…״.

לו היית יכול לחזור לכמה ימים לתקופה בהיסטוריה שלנו, איפה היית נוחת?

״למחצית השניה של שנות ה- 70 של המאה הקודמת. הייתי אז נער צעיר. הייתי רוצה לחוות היום שוב את התחושות של אז, כשמדינת ישראל הצליחה להתהדר בהישגים מרשימים ומרגשים. אחרי הכאב וההלם של מלחמת יום הכיפורים, בא הניצחון הצבאי המזהיר של "מבצע יונתן" לשחרור החטופים מאנטבה. גם בעולם התרבות והספורט הייתה לנו נחת גדולה וגאווה עצומה - זכייה כפולה במקום הראשון, פעמיים ברציפות, בתחרות האירווזיון (אבניבי והללויה, ש.ר), בתקופה שהתחרות העולמית הזו הייתה אירוע מוזיקלי אמיתי ותרבותי, הניצחונות של מכבי תל אביבי בכדורסל והזכייה בגביע אירופה, עם המשפט האלמותי של טל ברודי ש"אנחנו במפה"... הייתי רוצה לחוות שוב, ממרום גילי היום, את התמימות והשמחה שהייתה אז״.

אם היית יכול לקבל מיליון דולר להשקעה במיזם, במה היית משקיע?

״כל מיזם שמקרב את הלבבות האנושיים. שתהיה אחדות ואני יודע עד כמה זה נשמע תמים - אבל שתהיינה אהבה והבנה. גם אם יש ויכוחים וחילוקי דיעות - שתהיה תרבות דיבור, שיח מכבד ואוהב. לו היה מיזם שמקדיש את פעילותו לקדם רעיונות אלה בארץ ובעולם - הייתי שמח להשקיע בו״.

אם היית יכול לגלם דמות בסרט היסטורי, מה היה מרתק אותך?

״לוחם, חייל או מפקד מתקופת הפלמ״ח, בשנים שלפני קום המדינה, או במלחמת השחרור. התקופה בה פעם בלבבות החזון הציוני, ובער החלום להקים פה מדינה ולהילחם עליה״.

אם היית יכול לכתוב ספר על חייך, מה הייתה הכותרת שלו?

״'רוצה שיהיה לי…' למרות שברוך השם לא חסר לי דבר. הכותרת הזו מתכתבת עם האמירה: ״יש לי, יש לי, יש לי...״ מהדמות שפירסמה אותי בתוכנית ״הקומדי סטור״. עד היום, שלושים שנה אחרי, צועקים לי את זה ברחוב... גם אם יש לנו הכל - תמיד נדמה שחסר משהו… תמיד יש לאן ולמה לשאוף…  אדם שאין לו חלומות אין לו חיים. אני רוצה שיהיה לי עוד…״.

אם היית יכול לפגוש את עצמך בגיל 18, מה היית אומר לעצמך?

״הייתי נותן לעצמי עצות של עשה ואל תעשה אך בעיקר מסביר לעצמי שכדאי לי להאמין בעצמי, בחוזקות שלי, ושכדאי לי לנצל את היתרונות הרבים בהם בורכתי לטובה. הייתי אומר לי: 'אתה יכול בקלות להיות אחד כזה שמשפיע על אחרים ועל עצמך באופן חיובי״.

"צניעות היא תכונה טובה', הייתי אומר לעצמי, אבל מוסיף: 'אבל במידה. אל תהיה כל כך צנוע. יותר מדי זה לא טוב… העז יותר… מקסימום תצליח'..."

לו היית יכול לתקן מידה אחת שלך עד תיקון מוחלט, מה היא הייתה?

״אפילו ממרום שנותיי הייתי רוצה יותר ביטחון עצמי. אדם בטוח בעצמו יכול להעניק ולתרום יותר לעצמו ולסביבתו. לו אך הייתי יכול למחוק את כל החששות המיותרים והפחדים המגבילים״.

אם היית יכול לבחור לקיים מצווה אחת בשלמותה, מה היא הייתה?

״'ואהבת לרעך כמוך'. אני רואה משפט זה כמצווה. אני אוהב אדם בבסיסי, אבל הייתי שמח לחזק זאת. גם על יום הכיפורים נאמר שהעוונות בין אדם למקום לא יכופרו, עד שלא יכופרו העוונות שבין אדם לחברו. זה נשמע תמים, אני יודע…״.

אם היית יכול להתחלף עם מישהו רק ליום אחד, עם מי היית בוחר להתחלף?

״עם אליעזר בן יהודה, או עם בנימין זאב הרצל. שניהם אנשים עם חלום ענקי ועם להט בלתי מתפשר של עשיה להגשמתו. אני עוד מעט בן שישים. הרצל נפטר בגיל 44 והספיק לעשות כל כך הרבה. גם אליעזר בן יהודה היה אדם שדבק בחלום ולא הרפה, חרף הקשיים והמתנגדים הרבים. הוא הקדיש את חייו להילחם על השפה העברית וגם הצליח. אדם לא קל, לעיתים עד כדי טירדון (אובססיה, ש.ר), ולמרות הרמיזה בשיר שכתב ירון לונדון, הוא לא היה בכלל "יהודי מבדח". מעניין אותי להתחלף לרגע עם מי שהקדיש כל נים מגופו ומנשמתו להגשמת חזונות גדולים וחשובים״.

אם היית יכול ללמוד עם אחד מחכמינו ז״ל, עם מי היית בוחר ללמוד?

״רבי משה בן מימון, הרמב״ם. איש אשכולות, אדם בעל ראש פתוח, שלצד חכמתו בתורה עסק ברפואה, בפילוסופיה ובנושאים אנושיים וחברתיים רבים. הייתי רוצה לשמוע ממנו מה הוא חושב על המצב שלנו היום, לעבור איתו על המדפים במרכולים ולבחון את המוצרים והרגלי התזונה שלנו ולקבל את המלצותיו. הוא ידע את היחסים בין הגוף לנפש, ומיוחסת לו הפרשנות של ראשי התיבות של המילה ״בריאות״- בולם רוגזו, יפחית אוכלו ויגביר תנועתו. כולל, פשוט וחכם, ולעיתים, לצערנו, קשה ליישום״.

לו היית יכול לשאול את אלוהים שאלה אחת מה היא הייתה?

״מה העניין של הבריאה? אחרי כל יום שברא הוא הרי ראה כי טוב. ואז נתן לנו את זכות הבחירה, והעניש בגירוש מגן העדן בצירוף כל הקללות שקיבלנו. אז מה בעצם הייתה המטרה שלו בכל זה? בטוח שתהיה לו תשובה מעולה…״

לו היית יכול לבחור חג אחד שיחזור פעמיים בשנה, איזה חג זה היה?

״ראש השנה.  אוהב מאוד את החג הזה. גם אם אנחנו חיים לפי הלוח הגרוגריאני, כולנו מרגישים שראש השנה שלנו זו התחלה, ומאחלים שתהיה מבורכת וטובה. אנחנו חוגגים יומיים ואני אוהב את האווירה החגיגית עם השולחן הערוך, הברכות והסימנים. כשאני מברך 'יהי רצון שיתמו אויבינו, או שיסתלקו, או שיכרתו', אז חושב כמובן על כל ארגוני הטרור בעולם ותומכיהם, אבל גם על האויבים הפנימיים שיש לכל אחד מאיתנו בתוכו, לסלק אותם מהנפש״.

לו היית יכול למחוק סבל אחד מהעולם מה היית מעלים?

״את כל המחלות הקשות שגורמות לאדם לדעוך כמו נר. אמי נפטרה לאחר סבל לא קטן ובימיה האחרונים זה היה קורע לב ממש לראות אותה. אז הלוואי שכל אחד או אחת, כשיגיע יום הפקודה הבלתי נמנע, יעזוב את העולם באופן טבעי, בשיבה טובה, בנחת ובכבוד, ללא סבל וכאבים. שנהיה כולנו בריאים, אמן".