כשיובל מימון מממושב מעגלים שליד נתיבות ניצל את כל הידע המיותר שהיה לו כדי לזכות ב"חוליה החלשה" ששודרה בזמנו בערוץ 10 המנוח, הוא לא טס לחו"ל, חידש את הרכב או חסך לבית, אלא קנה בכספי הזכיה חנות גלידה במעלה רחוב ביאליק ברמת גן.

אחרי תשע שנים, כשמכר העסק, כבר היו לו 50 חנויות, שני מפעלים ומרכז לוגיסטי אחד גדול. את הרשת אתם כנראה מכירים בשם "אלדו", ואת הגלידה שלו ודאי טעמתם עשרות פעמים.

בזמן ההוא כל חומרי הגלם לגלידות היו מיובאים אך ורק מאיטליה ושוק קטן כמו ישראל לא הצדיק הוצאות כשרות מצד היצרנים האיטלקיים שלו. אבל כשהוא הזמין את אחיו, שבדיוק פונה מגוש קטיף, להצטרף לעסק, התנאי היה - הכשרה.

אחיו, שהיה רב בית הספר ומזכיר היישוב קטיף לקח על עצמו את הכשרת המפעל בישראל ולאט לאט שכנע את האיטלקים להוסיף משגיח כשרות למפעל באיטליה. התוספת הזו הסתברה כשדרוג אמיתי עבורם כשהבינו שפתאום חלקים נרחבים מהשוק האמריקאי נפתחו בפניהם.

זה לא היה קל. לכו תמצאו חליפים כשרים למוצרים בלב איטליה, ותשכנעו את עובדי הייצור, כולם מארגנטינה ואורוגוואי, שיש עוד אופציה לארוחות במפעל שאינן כוללות בשר על האש. או נסו להבין מהמשגיח למה לפני פסח כל אספקת החלב נתקעת ולא יוצאת גלידה מהמכונות (אם תהיתם, מסתבר שהחלפת מזון הפרות בתקופת טרום הפסח גורמת להן להלם תרבותי שמשנה את כל ההרכב הכימי של החלב ומחייב התאמות שונות לגמרי).

אבל זה קרה, וזה הפך אותם למעצמת גלידה ששלטה בשוק כמה שנים טובות עד למכירת העסק, שבין השאר סללה את הדרך לשני זכיינים שלהם לפרוץ עם רשת אחרת, שאולי אתם מכירים בשם "גולדה".

אז לרגל סיומו של החופש הגדול, הזמנתי את יובל, גורו הגלידה שלי, לפרגן לכם את המתכון הכי קל לגלידה ביתית שלא מצריכה מכונה.

"להכין גלידה בבית זה קל", הוא מסביר, "המתכון הבסיסי סלחני ובאמת לא מצריך אחוזי שומן מדויקים או וניל מדגסקר מבציר ספציפי, זאת מכיוון שהמרקם, הבסיס והתוספות דומיננטיים דיים לחפות על כל פשעי משקל דיגיטלי".

רכיבים

• שתי קופסאות ( 500 מ"ל בסך הכל) שמנת מתוקה להקצפה.
• צנצנת אחת של חלב מרוכז.

הוראות הכנה

1. מקציפים את השמנת ליציבות התחלתית (לא להגזים ולחבוץ לחמאה) 
2. מוסיפים את החלב המרוכז בזילופים תוך כדי הקצפה.
3. וזהו, יש לכם את זה. כל מה שנשאר זה להוסיף את הטעם:
   * עוגיות אוראו/לוטוס כתושות היטב.
   * מחית פרי (מנגו, בננות מקורמלות, תות אבל עם מעט שוקולד לבן לשבור חמיצות).
   * תבלינים (!) הל לפי הטעם, קינמון, וניל, קפה, שברים של קשיו, ועוד.
   * ממרחים כמו נוטלה, נוגט, ממרח לוטוס, ממרח חלבה וכו'.

בקיצור, הוסיפו כל מה שבא לכם - רק לזכור שתכולת סוכר גבוהה מידי תגרום למוצר הסופי להתמוסס, ולכן מומלץ לתבל בעדינות את המאסה הבסיסית ולהשפיע טעמים בקיפולים (וריגטו).

מי שהתוצאה עבורו מתוקה וכבדה מדי יכול להחליף מעט מהשמנת ביוגורט חמצמץ (עד 150 גרם).

את הגלידה מקפיאים (מכוסה כדי שלא תקלוט ריחות) לארבע שעות.

לפני ההגשה מפשירים בעדינות במקרר להתרככות של המאסה.

הכי קרוב לגלידרייה שתקבלו!