אביחי שלי, תושב נתיבות, נולד בריא לחלוטין. בגיל שנתיים לאחר שלקה בדלקת קרום המוח ואף הגיע למצב של סכנת חיים מיידית, נאלצו הוריו להקשיב לעצת הרופאים ולאפשר הזרקה לגופו של תרופה מצילת חיים. על אף ההליך הרפואי החיוני, אותה תרופה גרמה בלית ברירה להתחרשותו של אביחי.

"לא שמעתי כמעט עד גיל ארבע, אז סוף סוף הרכיבו לי מכשירי שמיעה. מאותו רגע אימא שלי הייתה זו שלימדה אותי לדבר". אלא שהצרות המשיכו להגיע בצרורות עבור אביחי הצעיר, כאשר עוד בהיותו ילד צעיר בן ארבע, נפגע האחרון גם בעיניו. הפעם התרחש המאורע הטראגי לאחר שנפל ממתקן בפארק שעשועים וזכוכיות חדרו לעיניו, תאונה שהפכה אותו לעיוור מוחלט.

המגבלות הבריאותיות של אביחי הקשו עליו לאורך תקופת הילדות, אותה הוא מיטיב לתאר בראשית הריאיון עימו. "הוריי נתקלו בקשיים והתנגדויות רבות לשלב אותי במסגרות חינוך רגילות, פשוט כי זה לא היה מקובל בתחילת שנות ה-90, אבל הם עמדו על כך ושילבו אותי די בכוחות עצמם בבית הספר. סבלתי באותן שנים מבעיה חברתית קשה מאוד. הילדים הציקו לי המון וגם ההורים לא ממש התלהבו מזה שילד עיוור לומד בכיתה של הילדים שלהם".

צילום: פרטי

מהצקות בבית הספר ועד לחתן פרס התנ"ך העולמי

אלא שאביחי לא אמר נואש, וכפי שהוא מספר, בתקופת חטיבת הביניים והתיכון המצב פשוט התהפך. "ממצב של ילדים שכל הזמן מציקים לי, עברתי ללמוד עם תלמידים נהדרים ובוגרים. המצב החברתי השתפר בצורה מדהימה, ועימו גם הביטחון העצמי ושמחת החיים שלי כמובן. שם בעצם התחלתי לפרוח".

אפרופו פריחה. בשנת 2002 זכה אביחי בתואר הנחשק כחתן פרס חידון התנ"ך העולמי לנוער. בהמשך, התגייס לצה"ל כנגד כל הסיכויים כאיש איסוף ומחקר מודיעין ביחידת 8200, ובהמשך אף השתלב בצורה מיטבית בשוק העבודה, כשהוא הופך לברוקר העיוור הראשון בישראל ועובד בבתי ההשקעות המובילים בישראל מזה קרוב לשני עשורים.

"אני חושב שמה שעשה את ההבדל והפריצה הגדולה עבורי, זה כמובן השיפור במצב החברתי מצד הילדים בתיכון. במקביל גם אני שיניתי את ההתנהגות והתפיסה שלי. מילד מתקרבן ובכיין, עברתי לגישה של 'תן וקח - קח ותן'. הבנתי שאם אתה רוצה שיכבדו אותך, תכבד חזרה. תעריך את הטוב שעושים עבורך. זה עבד לי ובפועל פתח בפניי דלתות בכל מקום".

אנחנו חייבים להתעכב רגע על חידון התנ"ך. מדובר באחד מהפרסים היוקרתיים ביותר, במיוחד עבור נער צעיר.

"האמת שחידון התנ"ך נולד אצלי כבר בגיל ארבע. הרבה מאוד מהסיפורים שאימא סיפרה לי, כדי ללמד אותי לדבר, היו מהתנ"ך. ואז גיליתי את התחרות היפה הזו שמתקיימת כמדי יום העצמאות ועקבתי אחריה באדיקות. כשהייתי נער בן חמש עשרה ניגשתי לראשונה לתחרות. במשך ארבע שנים התמודדתי, אבל נכשלתי שוב ושוב, עד שבשנה הרביעית סוף סוף הכול עבד כמו שצריך, ולשמחתי הגעתי עד למקום הראשון בחידון התנ"ך העולמי. הדרך להגשמת החלום הגדול הזה לימדה אותי גם כלל ברזל לחיים: אסור לוותר בקלות -  אם מנסים ומנסים, בסוף מצליחים".

צילום: פרטי

"לראות אחרת"

מזה עשרים ושתיים שנים שאביחי מפיץ את הבשורה, כשהוא נחוש בדעתו לשתף קהל רב ככל האפשר בסיפורו האישי, סיפור של ניצחון ודבקות במטרה, חרף כל המכשולים.

לטובת הגשמת היעד הוא חורש את הארץ עם ההרצאה שלו, לה הוא קורא 'לראות אחרת' המבוססת על סיפור חייו, על הקשיים והאסונות מצד אחד, ומנגד גם על ההצלחות והניצחונות מהצד השני.

"אני מקיים כ-350 הרצאות בשנה, בכל רחבי הארץ ולמגוון רחב של קהלים. מילדים קטנטנים שאיתם אני יותר מקיים הפעלה ומכיר להם את האביזרים והעזרים שיש לי כעיוור וכבד שמיעה, דרך בני נוער עבורם אני מחדד את הצורך לא לוותר או לנסות, גם אם לא מדובר בסביבת הנוחות שלנו, ועד הרצאות למבוגרים המתקיימות בכל מיני כינוסים. אני מרצה לאסירים שמשתקמים, מרכזי גמילה מסמים, קבוצות ספורט שנמצאות בתקופה לא טובה, מלונות שמזמינים הרצאות העשרה לאורחים, סיירות וקורסי קצינים בצה"ל, במשטרת ישראל ועוד. ההרצאה מלווה גם בסרט שמציג תמונות וקולות מחיי היום יום שלי, את ילדיי ואשתי, וכמובן תמונות וקולות מהחלומות שהתגשמו, ובראשן הפיכתי לאיש משפחה, נשוי עם שני ילדים – שחר מאיר בן ה-6 ורוני רחל בת ה-3.5".

וזה עוד לא הכול, לקראת חנוכה הקרוב, הידוע גם כ-'חג האור', עתיד לצאת ספר הבכורה שלא אביחי, אף הוא בשם 'לראות אחרת', הטומן בחובו שורה של מסרים מעצימים עבור הקוראים.

"הספר הזה לוקח בעצם את סיפור חיי, פותח אותו יותר לעומק, ומאיר זוויות שאנשים לא מכירים עליי בהכרח. אני מספר שם על אהבות ואכזבות שהיו לי בדרך שעד למציאת אשתי כיום, על אובדנה של אחותי הבכורה בתאונת דרכים קשה, על הקשיים הגדולים שהיו לי בתחילת השירות הצבאי, על אנשים טובים שהרימו אותי והגשימו יחד איתי את החלומות הגדולים שלי, וגם על אנשים שלא האמינו בי ואפילו פגעו בי במתכוון או שלא במתכוון. הספר פותח הכול, אבל בסופו של דבר נכתב בצורה מצחיקה (אני מכור להומור שחור), אופטימית, קצרה וקולעת ככל האפשר. אני בעיקר שואף שהקוראים של הספר שלי יתרגשו, יבכו, יצחקו, ובסוף הקריאה גם יכניסו את החיים והבעיות שלהם לפרופורציות הנכונות. יחליטו לראות מהלב ולא מהעיניים, ממש כמו בדרכי שלי".

ציפור לחשה שלנו שאתה מצוי בעיצומו של קמפיין גיוס המונים עבור הוצאת הספר.

"זה נכון. תוך 5 ימים בלבד מהרגע שפתחנו בקמפיין, השגנו גיוס של 50 אחוזים. נדהמתי מכמות האהבה והפירגון שאנשים מעניקים לי ולרצון לסייע בידי להוצאת הספר שלי. כמעט כל מי שפניתי אליו, ישר רץ לתמוך בהוצאת הספר שלי. ומדובר בערב רב של אנשים עם אורח חיים ותפיסות תרבותיות ופוליטיות השונות בתכלית זה מזה: דתיים, חילוניים, חרדים, עיתונאים בכירים, שרים וחברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה. פשוט מדהים! וזה כמובן מציף אותי בשמחת החיים ואהבה ענקית לעם האדיר והטוב שלנו. זוהי עוד הוכחה לכך שעם ישראלי לגמרי חי!".

עד כמה השנה האחרונה מאז פרוץ המלחמה השפיעה על העשייה שלך?

"מאז ומתמיד, אבל במיוחד מאז פרוץ המלחמה, הקדשתי לא מעט זמן לתמוך באנשים שאיבדו את היקרים להם, או חלקים משמעותיים מגופם. אני מרצה באזכרות לזכרם של נופלים ומחזק את ההורים ובני המשפחה, נפגש עם קצינים וחיילים שנפגעו במלחמה ומעודד אותם. לא מזמן פנתה אלי למשל חברה של מתן לוי, שהתעוור במלחמה, הזמנתי אותו להרצאה שלי בגבעת שמואל. לאחר מכן, ישבתי איתו במשך שעה וחצי ודיברנו על כל מה שהוא מרגיש, על הדרך מכאן והלאה. זה היה מאוד מרגש ומעצים".

כמי שמתמודד יום יום עם מגבלה גופנית, איזה מסר יש לך להעביר למי שמתמודדים עם קשיים גופניים או נפשיים בימים אלה?

"הייתי אומר להם שדווקא בחושך אמורים לראות ולהבחין בנקודות האור, בצורה טובה או ברורה יותר. אז גם אם קשה ועצוב לנו, בטוח שיש משהו טוב עדיין וכדאי להיאחז בו. לפני כמה זמן פגשתי חבר שלי שהיה מבואס על כך שלא הצליח להתקבל לעבודה שמאוד רצה. אמרתי לו שלא יכול להיות שהכול רע, שייזכר בכל זאת במשהו טוב שקרה היום. הוא חשב ואמר לי בחיוך, שמישהי שהוא מאוהב בה כבר הרבה זמן ולא שמה עליו עד עכשיו, הבוקר עברה לידו ובפעם ראשונה חייכה אליו. אז עובדה, לא הכול חרא".

ספר לנו משהו שלא יודעים עליך?

"בשנתיים האחרונות גיליתי את עולם הרשתות החברתיות והתחלתי לייצר תוכן. כיום יש לי כבר כ-90 אלף עוקבים בכל הפלטפורמות, וגם פה אני מוחמא ונרגש מהאהבה שאנשים מרעיפים עליי ועל התכנים שאני מעלה.

אני מעלה בעיקר תכנים על היום יום שלי כעיוור, ועל דברים שאנשים לא ממש הכירו. יצא לי למשל להכין סרטון על 'איך מובילים עיוור לכיסא', או 'איך מלווים עיוור במדרגות'. מסתבר שאנשים ממש רוצים לראות וללמוד את הדברים האלה.  הסרטונים האלה פשוט 'מתפוצצים' ברשתות. כיף אדיר".