היועצת העסקית ציפתה ממני להתחיל להרוויח 30 אלף שקל בחודש – תוך שלושה חודשים

בכל שנה מחדש, לקראת ראש השנה וחגי תשרי אני מתחילה לחשוב על היעדים שהצבתי לעצמי ו״כבשתי״ ועל אלה שלא. בדרך כלל זה מעציב אותי כי אני מגלה שלא הגשמתי אפילו חצי ממה שהצבתי לעצמי, ומיד עולה בתוכי איזה קול פנימי שמסביר לי שזה בגלל שאני כישלון, לא מספיק טובה, ועוד כל מיני ״מחמאות״ למינהן. כך היה קורה במשך הרבה מאוד שנים עד שפגשתי איזו יועצת עסקית שליוותה אותי בניהול עסק קטן שהקמתי בעבר. אותה יועצת עסקית, לצערי, נשמעה קצת כמו הקול הזה בראש שלי שנוטה להלחיץ ולהוריד אותי. אמנם הכוונה שלה הייתה מאוד טובה אבל היא הרגישה שהתפקיד שלה הוא ״לקחת אותי לקצה גבול היכולת שלי״ בדרכה, בזמן שאני כנראה הייתה צריכה משהו אחר לגמרי.

אני זוכרת שבכל פגישה שהייתה לנו אותה יועצת-עסקית ביקשה ממני להציב יעדים ולחלום בענק. הצבנו ביחד יעדים שבדיעבד, נראה לי, לא היו ריאליים כמעט עבור אף אדם (אלא אם הוא איזה עילוי מיוחד במינו). חלק מהיעדים היו: להרוויח 30 אלף ש״ח בחודש תוך שלושה חודשים (מעסק חדש וקטן שהוקם ממש לא מזמן ואף אחד עדיין לא כל כך מכיר), להגיע בכל יום לתפוצה של מאות עד אלפי אנשים כדי לבשר להם את בשורת העסק שלי, ועוד.

אני זוכרת את הלחץ שהייתי נתונה בו. שילמתי לאותה יועצת עסקית לא מעט כסף ורציתי להוכיח לה, לעצמי, לבעלי, שאני עושה מה שצריך כדי להחזיר את ההשקעה ושזה היה צעד חכם וחשוב עבור העסק. הייתי מסיעה את הבן שלי לגן בבוקר ו״טסה״ הביתה כדי לעמוד ביעדים המטורפים שעמדו לפניי. הראש שלי עבד ללא הפסקה ובקושי עצרתי לאכול עד שפתאום שמתי לב שהגיעה השעה לאסוף את הבן שלי מהגן ועדיין לא הספקתי לסיים את רוב המשימות שכתבתי לעצמי, למרות שעשיתי כל כך הרבה. אחרי חודשיים אינטנסיביים ביותר של מאמץ בלתי פוסק התחלתי לראות תוצאות אבל זה ממש לא היה בקצב ובאופן שחלמתי עליהם. לא הייתי קרובה לעמוד ביעדים שלי ושל היועצת העסקית שלי ובמקום לשמוח במה שכן השגתי, במה שלמדתי, בגדילה האיטית אך העקבית והנעימה של העסק שלי, הייתי עצובה ולחוצה. לא נהניתי כל כך מהעשייה שלי.

אחרי חודשיים וחצי וחשיבה מחודשת על התהליך שאני עוברת עם אותה יועצת, החלטתי להפסיק את התהליך. אני זוכרת שבדיוק באותו הזמן קיבלתי מייל עם השיעור השבועי שאני מנויה אליו, של עידית שליו שמלמדת את שיטת ימימה, והחלק הזה דיבר על דיוק, על עשייה מתוך חיבור לעצמי ולכוחותיי, על התקדמות איטית וקשובה פנימה וכמה חשוב שבצד כל זה תהיה שמחה. אני זוכרת שנאמר שם משפט של ימימה אביטל זצ״ל שאני מאוד אוהבת: ״מעט מעט לאט לאט״. המילים שנאמרו באותו לימוד הביאו לי כל כך הרבה מנוחה לנפש, נשמתי לרווחה והרגשתי עד כמה כל המסר הזה מנוגד לחלוטין לכל מה שאני עוברת בתהליך עם אותה יועצת עסקית. הבנתי שזה לא מתאים וביקשתי ממנה לסיים בחיוך.

לשמוח בעשייה וליהנות מהדרך

מאז אותו תהליך שעלה לי הון ולא עמדתי כמעט בשום יעד שהצבתי לעצמי במסגרתו, למדתי על עצמי משהו חשוב שלעולם לא יהיה ניתן לקחת ממני: אני לא מציבה לעצמי יותר יעדים גרנדיוזיים. גם אם אבחר להציב יעד גדול, אתן לעצמי תקופה ממושכת כדי להגשים אותו ובתוך התקופה הזו איצור חלוקה לתקופות קטנות עם יעדים קטנים. קיבלתי עם עצמי החלטה נוספת: אני לא מתנה את הערך העצמי שלי בהצלחות שלי ובעמידה ביעדים שלי. בכל יום אני בוחרת לעשות את הטוב ביותר שלי ולהנות מהעשייה שלי, ובסוף יום אבדוק עם עצמי בכנות האם היעד שלי היה כזה שבאמת ניתן לעמוד בו והאם שמחתי בעשייה ונהניתי מהדרך.

מאז אותן ההחלטות, גם חשבון הנפש שלי בסוף כל שנה נראה שונה לגמרי. אני אמנם כבר לא מציבה לעצמי יעדים גדולים מדי, אבל כשאני מסתכלת אחורה על השנה שחלפה אני רואה את ההתקדמות המשמעותית שלי כמעט בכל תחום בו ביקשתי להתקדם ולהצליח ואני רואה את השמחה שהייתה בעשייה שלי שהייתה לאורך כל הדרך מדויקת לי ועם הקשבה פנימה למה שאני באמת מסוגלת.

בעבר חלמתי להיות זו שאומרת: ״שיניתי את העולם מהקצה אל הקצה! עשיתי את הבלתי אפשרי!״ ודמיינתי איך אני מקימה רשת מועדוני כושר בפריסה ארצית ובהמשך עולמית. דמיינתי איך אני מרצה מפורסמת ומבוקשת בכל העולם שכתבתה מאות ספרים רבי-מכר וכמובן הפכה ממש ממש עשירה. היום השאיפות שלי קצת שונות ואני יודעת שגם כשבחרתי לחכות עוד חודש עד שאוציא את הספר שכתבתי לאור, כדי לא לעשות את זה בלחץ ולהיות נוכחת יותר עם ילדיי בתקופה שהם זקוקים לי, וגם כשהחלטתי שהמופע הבא שאסגור יהיה בעוד חודשיים ולא מיד אחרי שהמופע הקודם הסתיים, זה בסדר. אני משנה את העולם גם ככה, כשאני מתאימה את החלומות והיעדים שלי אליי ולביתי. גם הגישה הזו משנה את העולם מהקצה אל הקצה והופכת אותו לטוב ונעים יותר, כי היא הוכפת אותי לכזו שטוב לה ונעים לה יותר.

שתהיה לנו שנה טובה ופוריה ושנגשים בה יעדים גדולים וקטנים ובעיקר כאלה שמחוברים ללב ולדרך שלנו.