למה בעצם שלא ארוץ לשתף כל דבר באינסטגרם? הקהל שלי כל כך מתלהב!
הרי ידעתי עד כמה השיתופים שלי עושים טוב לאנשים שנחשפים אליהם, וגם מאוד נהניתי מתשומת הלב שקיבלתי בעקבותיהם. עכשיו אני מתבקשת להפסיק כי זה מבריח את הברכה מחיי?
- ענבר כספי
-
אא
אני אדם שמאוד אוהב לשתף. אני אוהבת לכתוב על החיים שלי ועל התובנות שלי מהן, אני אוהבת להצטלם, לצלם את ילדיי ולשתף רגעים מצחיקים ומרגשים מחיי האישיים (רק בעלי מבקש להשאר מחוץ לתמונה בהקשר הזה, כי הוא ממש לא אוהב לשתף ולהחשף). מאז עידן הרשתות החברתיות אני מרגישה שבכל רגע שאני רק רוצה וצריכה לשתף, ניתנת לי במה ענקית כדי לבטא בה את עצמי ולשמחתי והתרגשותי ה״קהל״ שלי כל הזמן הולך וגדל, מחלק לי לייקים ושולח לי הודעות שמחממות את הלב בהן הוא מספר עד כמה השיתוף או התובנה שלי נגעו בו ועזרו לו.
בפרשת השבוע, פרשת כי תבוא ישנו פסוק: ״יצו ה׳ איתך את הברכה באסמיך״. את הפסוק הזה פירשו חז״ל בכך שהמילה ״אסמיך״ מגיעה מן המילה ״סמוי״ כך שלמעשה הברכה נמצאת במה שסמוי מעינינו. בהקשר הזה, שמעתי לפני כמה שנים שיעור על אותה הפרשנות שאמר שלא סתם הריון של אישה, לפחות בשלושה-ארבעה חודשים הראשונים, הוא סמוי מן העין, כדי שהסביבה לא תקלוט מיד שאותה אישה בהיריון והברכה תישאר במה שסמוי מן העין, עד שכבר לא יהיה ניתן להסתיר אותו. בשיעור הזה נאמר שאנחנו, דור הרשתות החברתיות שכל כך אוהב לשתף, שכל כך אוהב לייקים ומחמאות שמגיעות בקלות דרך אותן רשתות, צריך לשים לב שאנחנו לא חושפים ומשתפים כל דבר כי זה עלול לגרום לברכה לברוח מחיינו.
כששמעתי את השיעור הזה חוויתי קונפליקט. הרי ידעתי עד כמה השיתופים שלי עושים טוב לאנשים שנחשפים אליהם וגם מאוד נהניתי מתשומת הלב שקיבלתי בעקבותיהם. אותם שיתופים והקשר שנבנה לי עם קהל העוקבים שלי, גם הזרימו לי באופן קבוע לקוחות ומשתתפים לכל עסק ופעילות שקיימתי מחוץ למסך לאורך השנים. עכשיו אני מתבקשת להפסיק כי זה מבריח את הברכה מחיי? זה לא כל כך הסתדר לי.
מצד שני, כמה שנים לאחר מכן כשהייתי בהריון עם בתי השנייה הדר, כמעטט בכל בדיקת אולטרסאונד של הרופאה, היה נראה שהיקף הבטן של העוברית קטן ביחס להיקף שאמור להיות. כששאלתי מה זה אומר, הרופאה שלי אמרה שזה יכול להעיד על אספקת דם לא טובה של השיליה לעובר וזה מצריך הרבה מעקב ובדיקות. בכל אותה תקופה של חמישה חודשים הייתי נוסעת בכל שבוע או שבועיים לבדיקות שונות ואף פעם לא שיתפתי על כך ברשתות החברתיות. היו לי הרבה תובנות בנושא שהייתי שמחה לשתף באותה תקופה, אבל משהו בלב שלי הרגיש לי שכרגע הנושא הזה צריך להשאר ״סמוי מן העין״ וגלוי רק לי, לבעלי ולרופאים. הרגשתי שהשיתופים שלי סביב הנושא הזה אולי יכולים להועיל באיזה דרך למישהו אחר, אבל באותה הנשימה עלולים להזיק לי באיזשהו אופן ואולי גם לגרור תגובות שילחיצו ויעציבו אותי.
אין מה לעשות, כשחושפים משהו לעולם, ההשלכה היא דו-כיוונית - נעשים חשופים לתגובות ולרשמים של העולם ולא תמיד זה דבר שהוא לטובתנו.
מה עומד מאחורי השיתוף?
לפני חודשיים חברה שלי שיתפה באינסטגרם שלה שהיא בהיריון. היא שיתפה סרטון מאוד מרגש שבו היא סיפרה כמה שנים של תפילות, טיפולי פוריות, בכי, נפילות ותקומות היא עברה עד לאותו ההריון. בסרטון הזה היא ביקשה לחזק כל מי שעוברת עכשיו את מה שהיא עברה באותן שנים מאתגרות ואמרה: ״אל תוותרי. תמשיכי, תתפללי, תאמיני, יש נשמה שבחרה בך וזה יקרה לך! את אמיצה וחזקה!״. אני לא חושבת שיש עין שנשארה יבשה לאחר צפייה בסרטון הזה, ואני מאמינה שגם אנשים שמתמודדים עם קושי והמתנה בתחומים אחרים הצליחו להתחזק ולהתעודד מהסרטון שלה. אני יודעת שלא היה לה קל לחשוף את ההריון שלה בכזה אופן, בכזו פלטפורמה, והסרטון הזה כמובן נעשה מאוד ויראלי והגיע להמון המון עיניים. אני יודעת שגם היא חששה שאין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין, אבל הרצון שלה לחזק ולעודד, לתת שביב של תקווה למי שעוברת את מה שהיא עברה, היה חזק הרבה.
וכך, כמי שמאוד אוהבת לשתף בחייה ובמה שהיא עוברת, אני מוצאת את עצמי שואלת הרבה: ״אז לשתף או לא? תברח הברכה או לא?״ ואני חושבת שיש סיבה שבגללה חז״ל לא נתנו לנו נוסחא ברורה - את הנושא הזה תשתף מקסימום עד עשרה אנשים, בנושא הזה אל תשתף בכלל ובנושא הזה תשתף אפילו מליונים. אני חושבת שקיימת בידינו הבחירה, כמו בכל דבר, להפעיל את השכל והלב ולבדוק מהי הכוונה שלנו, רגע לפני שאנחנו משתפים מישהו אחר במשהו (בין אם באופן וירטואלי או בחיים עצמם). אם הכוונה שלנו היא להשפיע טוב על האחר, אם השיתוף הזה משמח אותנו ולא מזיק לנו או לביתנו, אז אני מאמינה שזהו שיתוף מבורך. עצם השיתוף יביא איתו ברכה גם לחיינו וגם למי שנחשף אליו. לעומת זאת, אם המטרה שלנו היא לשתף כדי ״לנקר עיניים״ או שהשיתוף הזה עלול להזיק לחלק מהנוגעים בדבר, זה לא יהיה מעשה מבורך במיוחד.
לפעמים, כמובן, מאחורי הרצון שלנו לשתף ולחשוף משהו יש שילוב של כמה כוונות, חלקן טהורות יותר וחלקן פחות. אז שוב… אין לנו כאן נוסחא ברורה ומסודרת. נצטרך להישאר קשובים לעצמנו ולבדוק בכל פעם מחדש מי ישמח וירוויח מהשיתוף הזה, ולשאת תפילה שתשרה ברכה בהחלטותינו.
נ.ב.
העוברית המבורכת שלי הגיעה לעולם עם היקף בטן מושלם ופורפורציונלי בהחלט, לכל מי שתהה ודאג ?