שולחן החג שולחן החג

"לא רוצה ללכת לחג למשפחה ולשמוע שוב חקירות אם יש לי כבר מישהו!"

״אני מעדיפה לטוס לחו״ל השנה ולא להגיע לארוחת חג משפחתית״, אמרה לי חברתי, ״אלא אם כן יקרה נס ואני לא אגיע אליה לבד״. האם זה באמת הפתרון היחיד?

חברה שלי שיתפה אותי שתמיד לפני ראש השנה וחגי תשרי היא נכנסת ללחץ. ״יש את הדודה הזו שתמיד תשאל אותי בחצי עקיצה אם יש לי מישהו. בת דודה שלי שקטנה ממני בחמש שנים תגיע עם בעלה והילדים, וסבתא שלי האהובה תסתכל עליי במבט הזה, שכמה שהיא תנסה להסתיר, יש בו מעט רחמים על זה שאני היחידה במשפחה שעוד לא הסתדרה בחיים״. אני מבינה אותה מאד וזוכרת טוב מאוד את ההרגשה הזו, למרות שחלפו חמישה חגי ראש-השנה מאז שהרגשתי ככה לאחרונה. אני זוכרת שהייתי מגיעה לארוחת חג אצל אבא שלי ואשתו, והבנות שלה שצעירות ממני כבר היו נשואות עם ילדים, ואבא שלי תמיד היה שואל אותי בחיוך מתי אני אגיע לחג עם בחור אבל לא ידעתי מה לענות לו.

״אני מעדיפה לטוס לחו״ל השנה ולא להגיע לארוחת חג משפחתית״, היא אמרה לי, ״אלא אם כן יקרה נס ואני לא אגיע אליה לבד״. חשבתי לעצמי איזה נחמד זה היה אם היו ממציאים מכשיר כזה, בדומה למכשיר שמקבלים כשהולכים למוזיאון או לספארי שמסביר לך מה אתה רואה מולך בשפה שלך. איזה נחמד אם המכשיר הזה היה צמוד לאזניה של חברה שלי כל הערב בארוחת החג. כשהדודה ההיא הייתה עוקצת אותה, המכשיר הזה היה מתרגם באוזניה את הנאמר כך: ״דודה מימי אוהבת אותך ורוצה שיהיה לך טוב. לצערנו היא לא כל כך יודעת איך לתקשר את זה והיא עושה את זה בדיוק כמו שאמא שלה הייתה עושה לה, עוקצת אותך עם שאלות ובדיחות. היא באמת חושבת שהיא עוזרת לך ככה, אבל מה שהיא הכי רוצה להגיד זה שהיא כל כך אוהבת אותך ומחכה לראות אותך צועדת בקרוב מאוד לחופה עם אהבת חייך״.

פעם אחת השתמשתי במכשיר הדמיוני הזה בשיחה עם אבא שלי. בעבר היה לי עסק שהקמתי, מועדון כושר לנשים והעסק הזה דרש ממני המון השקעה, זמן, מאמצים וכסף שלא תמיד עמדו לרשותי. אבא שלי תמך בי מאוד באותה התקופה, ובכל פעם שנקלעתי לקושי, שיתפתי אותו וביקשתי ממנו עזרה. בהתחלה הוא היה כועס ומופתע ממני איך הגעתי שוב למצב הזה, לקושי הזה, ואחר כך הוא היה חושב איתי ביחד איזו עזרה תוכל להועיל לי. פעם אחת לפני אחת השיחות שלנו, חששתי מאוד שאבא שלי יכעס עליי ועשיתי לעצמי הכנה. דמיינתי איך אני מכניסה לאוזן שלי את אותו המכשיר הדמיוני: ״המתורגמן לטובה״ קראתי לו, והבטחתי לעצמי שכל דבר שאבא שלי יגיד לי אני אפרש באופן הבא: אבא שלי אוהב אותי ודואג לי. הוא לא יכול מיד לפתור לי כל בעיה, התפקיד שלו כאבא זה לתת לי גם להתמודד בעצמי וללמוד מהטעויות שלי, ולכן, אולי הוא ישאל ויגיד דברים שפחות יהיה לי נעים לשמוע. להפתעתי הרבה, אחרי שהגעתי לשיחה שלי עם ״המתורגמן לטובה״ הדמיוני שלי, השיחה עם אבא שלי הלכה מאוד טוב ושנינו יצאנו ממנה בתחושה מאוד טובה.

 

לא להיבהל מהעומס

יש חלק בלימוד שיטת ימימה שמבקש לא להבהל מאנשים עמוסים ולא להבהל גם מהעומס שלנו שאותם אנשים עמוסים מפגישים אותנו איתו. לפי שיטת ימימה, העומס הוא כל מה שמכסה על המהות והכוונות הטובות שלנו או של אחרים. הדודה שעוקצת בארוחת חג, ככל הנראה עושה את זה משילוב של כוונה טובה וגם של עומס אישי שלה. הפרצוף המרחם של סבתא גם הוא מלא בטוב בשילוב של עומס. הפחדים של חברה שלי מהמפגש עם אותם רגעים, יש בהם גם טוב וגם עומס.

״דעתי היא שאת לא חייבת להיות איפה שלא טוב לך או איפה שממש קשה לך, אבל אם יש דרך בה תוכלי להקל על עצמך ובכל זאת להגיע לארוחת החג, אם זה ישמח אותך להגיע למרות הכל וגם ישמח את המשפחה שלך, אז שווה להתאמץ קצת״, אמרתי לחברה שלי. לפעמים הקולות שאנחנו שומעים בחוץ מפעילים את העומס האישי שלנו כדי לעזור לנו להשתחרר ממנו, כמו שאמרה ימימה: ״מה שעולה, עולה לשחרור״. ולפעמים זה בסדר גם להחליט לנוח מכל עבודת הנפש הבלתי פוסקת הזו. ״זה יעזור לך לקחת איתך את ה׳מתורגמן לטובה׳ שלי?״ שאלתי אותה וסיפרתי לה עליו. היא קצת צחקה וקצת התרגשה מהכלי הזה, ואמרה שהוא תשמח לאמץ אותו לא רק בארוחת החג השנה.

״אני פשוט חושבת שמה שהכי קשה בשאלות, העקיצות והמבטים המרחמים...״ היא שיתפה אותי בכנות, ״זה שהם מפגישים אותי עם הקול הפנימי הזה שאומר לי שזה לעולם לא יקרה. שלעולם לא אכיר את האחד שלי ואתחתן״. אני ממש מבינה אותה. אני מכירה את הקול הזה. הוא ליווה אותי הרבה לאורך חיי הרווקות שלי וגם היום הוא לא ממעט לדפוק לי בדלת הלב והנפש. ״העניין הוא ש... גם אם אטוס לסין, הקול הזה יבוא אחריי. אני צריכה כזה ׳מתורגמן׳ גם לקולות הפנימיים שלי״, היא אמרה לי.

אין ספק שהחיים מייצרים לנו הזדמנויות רבות לפגוש את עצמנו ואת הקולות הפנימיים שלנו בדמותם של אלו שאנחנו פוגשים סביבנו. חברה שלי החליטה שלא לטוס לחו״ל בראש השנה הקרוב, היא תגיע עם ה״מתורגמן״ שלה לארוחת החג והיא תתכנת אותו מראש כך שיספר לה על הכוונות הטובות של משפחתה האהובה, ובעיקר יספר לה כמה טוב עוד מחכה לה ושיש סיכוי טוב מאוד שזהו ראש השנה האחרון שהיא מגיעה אליו לבד, והיא תשתדל לשמוח בלבה ולהאמין לו.

הלוואי שכולנו נסתובב עם ה״מתורגמן לטובה״ לכל מקום שאליו נגיע ובעבור כל דיבור חיצוני או פנימי שאנחנו שומעים. כך תהיה לנו שנה הרבה יותר טובה ושמחה.

תגיות: רווקותתקופת החגיםשיטת ימימה

אולי יעניין אותך גם

תוכן חם שלא כדאי לפספס

חדש ב-VLU PLAY
{{ item.duration_text }}