אני אף פעם לא שם לב לתאריך העברי, אז מה החשיבות של ראש השנה?

שאלה:

 לא יודע למה, אבל אנשים מתרגשים מהשנה החדשה, איחולים, סיכומים. לי אין הרגשת שינוי משמעותי בהתחלפות השנים, סך הכל תאריך, וגם ככה התאריך העברי לא כזה שימושי אצלי. על מה החגיגה?

תשובה:

בראש השנה אנחנו חוגגים יום הולדת לעולם. ואם לדייק יותר – יום הולדת לאדם, למין האנושי. מה המשמעות של יום הולדת? כשיש לך יום הולדת, כשעברה שנה, האם יש אצלך הבדל בין גיל 28 ויום, לבין גיל 28 פחות יום? על פי התנ"ך, היום השישי לששת ימי הבריאה הוא המשמעותי ביותר, הוא עיקר מטרת הבריאה – סוף סוף הגיע המלך! האדם! האדם נקרא בלשון חכמי תנועת המוסר: "נזר הבריאה" = הכתר של כל הבריאה. ביום הזה נולד הפוטנציאל שימשיך את הבריאה הא-לוהית יום יום, ייצור, יחדש, וכמובן ישמור על העולם הקיים. זה היום שבו נולדו היכולות המופלאות שיביאו את האדם ליצור יצירות רוח א-לוהיות, ליצור טכנולוגיה ומדע בלתי נתפסים, להגיע לדרגות מוסריות ללא גבול. די להתבונן במלחמה הנוכחית כדי לראות גילויים מופלאים של היכולות הללו, פיזיים ורוחניים. כל הפוטנציאל האדיר הזה, מגיע לו יום חג פעם בשנה. יום הולדת למין האנושי.

יש ממד של מעגליות בתפיסת הזמן במקורות היהדות. שלמה המלך בספר קהלת (פרק א', וכן בפרקים אחרים ובפרק י"ב, האחרון) מתאר את זה בלשונו הפיוטית כך: "סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח...", "וזרח השמש ובא השמש, ואל מקומו זורח הוא שם...", "כל הנחלים הולכים אל הים...", "דור הולך ודור בא, והארץ לעולם עומדת". תיאור הזמן אינו נקודה תלושה וחסרת משמעות. תיאור הזמן אף אינו קו רציף בלבד, שהולך ומתפתח וממשיך  בדרכו, בתפיסה של: מה שהיה היה. תיאור הזמן המעגלי אומר שיש תאריכי יעד מוגדרים, שיש משמעות להספק העשייה והתיקון ביחס לזמן. בעוד תקופה מסויית תהיה עצירה, תחנה. האדם המתנהל בזמן, משווע לתחנות.

הספר ''מכתבי יוני'' כתוב בסדר כרונולוגי, ומסתיים בהבעת קושי מעומס החיים, מתביעתם הבלתי פוסקת. את רצינות העשייה שלו בכל תחום הכירו רבים. לאחרונה פגשתי את משה שיינולד, כבן מאה, ששימש שנים רבות מנהל בתי ספר. הוא סיפר לי שהגיע אליו פעם קצין נחמד מסיירת מטכ"ל, וביקש להתאמן עם יחידתו במתחם בית הספר. לדבריו, הוא רוצה לערוך תרגיל ואימון לחילוץ חטופים שמוחזקים במבנה גדול ומורכב. האימון נקבע לשעת ערב, ואסור היה לאף אחד להימצא במתחם בשעות אלו. הקצין ישב עם המנהל עם מפות ושרטוטים של כל פרט במבנה בית הספר, על מבואותיו ומוצאותיו. כשבוע-שבועיים אחרי התרגיל הזה, נחטף מטוס אייר פרנס, ושוחרר בפעולת חילוץ ממבנה מורכב באנטבה, כידוע. הקצין שהוביל ונהרג היה יוני נתניהו הי''ד. בין מכתביו האחרונים של יוני עלי אדמות, הוא מתאר צורך קריטי ב"הפסקה". הוא מסביר שם את הרגשתו בעזרת המשפט: "Stop the world! I want to get off". לרבים מאיתנו יש לפעמים הרגשה דומה, ולהרגשה הזאת יש מוצא: בכל שנה, בדיוק ביום יצירת כל פוטנציאל שמביא את העומס המבורך, הזמן נעצר, מכריח את האדם לחזור ולהביט לאחור, נותן לאדם את המבט הכללי יותר, כמו להביט בחייו ובעולמו מבחוץ, ולבחון את הדברים. זה יכול לקרות רק כשיש אמונה בזמן מעגלי משהו, באמונה שיש משמעות לתאריך החוזר.

כדי שזו אכן תהיה ההרגשה בנפש, ולא סתם ציון תאריך, הגדירה התורה והגדירו חכמינו את היום הזה, יחד עם כל עשרת הימים הראשונים של השנה, כימים של חשבון נפש פנימי, של "העולם נעצר, יש לו יום הולדת, הוא שמח, הוא עושה חשבון נפש, משנה ומתקן מה שצריך, והאדם שב אל המקום הטבעי והמדויק שלו''. יש לכך מסגרת של ימים, ומצוות מסוימות, ואפילו תפילות מיוחדות ופיוטים שחוברו כביטוי להרגשה הזאת.

למשל, יש פיוט קצר שנאמר אחרי תקיעת שופר, והוא מתחיל במילים: "היום הרת עולם"! =היום, בראש השנה, נברא האדם. הרת מלשון הריון. איזו פוטנציאל גדול קיים בעולם, יותר מאשר הריון? אנחנו אומרים בתפילה שהיום נולד היצור שיכול לחיות בעולם במשמעות מעגלית, עם קשר בין התקופות, עם חשבון נפש, עם תיקון תמידי, עם עלייה תמידית בתיקון חייו ותכונות נפשו. אצל האדם יש משמעות גדולה לתחילת היום, לסופו. כל יום הוא פותח מעגל וסוגר מעגל. דומים הימים ודומים, אבל כמה שונים הם! לכל יום אופי משלו. לא דומה שני לחמישי, ובוודאי לא לשבת.

כמובן, המעגליות היא ממד אחד חשוב, אבל אין החיים מעגליים בלבד, הם אינם רק חוזרים על עצמם. שתי משמעויות הפוכות יש למילה "שנה", כידוע, לשנות (ש' בשוא) וגם לשנות (ש' בפתח). אילו היתה ה"שנה" במובן של חזרה על עצמה בלבד, האדם לא היה עולה ומתקדם. יש ב"שנה" גם לשון שינוי. רמוזה בה תקווה ותפילה שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה לה היום! הזמן נראה יותר כמו ספירלה, עולה במעגל, חוזר לנקודה, אבל במקום גבוה יותר. אומר האדם לעצמו: אני לא רוצה לחזור שוב לאותה נקודה שבה הייתי! ביהדות, נקודות הציון נדרשות להיות פעילות, לתת כוח להשלמת יעדים. הן מכוונות ומדייקות עבודה שיטתית של תיקון. בראש השנה אנחנו נדרשים לרדת קצת מקרוסלת העולם המסחררת על מנת לבדוק שוב את היעדים, את ההחמצות, את השינויים הנדרשים. ואפשרות התיקון הזאת מעוררת אצלנו שמחה גדולה, והיא בהחלט סיבה לחג ולחגיגה.