אתה אף פעם לא מחמיא לי ולא אומר מילה טובה!

לפעמים, כשבעלי ואני לא מסכימים ביננו ומתווכחים, הויכוחים שלנו מלאים בחילופי מילים, כאלה שחותכות זה את המשפטים של זו עם המון אמוציות וכעס. הויכוח האחרון שלנו היה שונה. כל כך טרחנו ביחד כדי להגיע לראש השנה עם כל מה שצריך כדי שתהיה לנו אווירה נעימה וטובה בבית, ובכל זאת פרץ ביננו ויכוח סוער שבסופו שנינו פשוט שתקנו. אני חושבת שלשנינו חלפה באותו הרגע אותה המחשבה: איך יכול להיות שאני עושה את הטוב ביותר שלי, ובשביל הצד השני זה עדיין לא מספיק טוב? איך זה שאנחנו לא מפנימים את מה שאנחנו צריכים להפנים כדי שתמיד יהיה רגוע ונעים בינינו?

כמובן שזה לא אידאלי שזוגות לא יריבו בכלל. ויכוחים הם חלק בלתי נפרד מבנייה של מערכת יחסים אמיתית וחיה. כמו הקו העולה ויורד של המוניטור, המעיד על אדם חי, עליות וירידות במערכת יחסים מעידות שיש בה חיים. עם זאת, כשאנחנו נתקעים שוב ושוב באותו המבוי הסתום ולא מצליחים לעבור אותו, זה דורש התבוננות והעמקה.

יש סדרה בכאן 11 בשם ״המפקדת״ שאני ממש אוהבת לצפות בה. גיבורת הסדרה,  נועה המפקדת, מרתקת אותי באופן מפתיע במיוחד. מדובר בבחורה עם כישורים חברתיים ופיקודיים נמוכים שמצליחה לחבל לעצמה לא פעם במערכות היחסים השונות שהיא נכנסת אליהן, אבל משהו בכנות שלה וברצון שלה להצליח על אף הקשיים, ממיס לי את הלב. באחד המונולוגים שלה בסדרה היא מנסה להתחמק מבחורה שמנסה ליצור איתה קשר קרוב. כשלא נותר לה לאן לברוח, היא משתפת בכנות את אותה הבחורה שהיא מעדיפה להתרחק ממנה מלכתחילה כי אם הן יתחברו, היא, נועה, כנראה תפגע בה ותבריח אותה מבלי להבין מה היא עשתה לא נכון.

המונולוג הזה ריגש אותי והמיס לי את הלב כי לדעתי מה שכולנו חוששים ממנו: לפתוח את הלב שלנו בתוך מערכת יחסים חדשה או קיימת, לעשות טעות, ולהשאר לבד מבלי להבין מה עשינו לא נכון או מבלי שתהיה לנו את האפשרות לתקן. אני מאמינה שכולנו רוצים לפתוח את הלב שלנו ולהצליח במערכות היחסים שלנו. אבל לפעמים הפחד מהתוצאה שעלולה לקרות אחרי שנתקרב, שנפתח את הלב, שנחשוף את עצמנו, עלולה לגרום לנו להתרחק בדיוק לכיוון השני ואפילו לחבל לעצמנו במערכות היחסים

אחד הפתרונות לפחד הזה ולקושי לגשר על הפערים וההבדלים שקיימים ביננו בזוגיות, אלו שמותירים אותנו שותקים, פגועים ונבוכים לאחר ויכוח, טמון במילותיו של רבי נחמן: ״האמת היא המפתח לזכות על ידה לכל טוב״. כשאנחנו מדברים אמת עם עצמנו ועם בני הזוג שלנו, אנחנו מאפשרים למערכת יחסים אמיתית ואינטימית להיווצר ואף להעמיק.

לפתוח את הלב ולדבר אמת

לרוב, כשאנחנו פגועים או מתווכחים, אנחנו נוטים להטיח האשמות וביקורות זה בזו, לדבר בעיקר על הצד השני, ולא לגמרי לדבר אמת. מאחורי המילים: ״אתה אף פעם לא אומר לי איזו מילה טובה״ יש אמת עמוקה יותר שאומרת: ״אני יודעת שאתה אוהב אותי אבל הייתי רוצה שתבטא את זה עם יותר מחמאות ומילים טובות. כשאני שומעת ממך הרבה ביקורות ומעט מילים טובות, אני נפגעת ומרגישה כאילו אתה לרוב לא מרוצה ממני״. מאחורי המילים: ״את מבטלת כל דבר שאני אומר לך״, יש אמת שאומרת: ״אני רוצה להרגיש משמעותי וחשוב לך יותר. חשוב לי לדעת שאת מכבדת את מה שמפריע לי״. אני חושבת שברובד העמוק יותר נמצאת גם האמת הבאה: ״הלוואי והייתי מצליח לגרום לך להרגיש חשובה ואהובה על ידי, כמו שאני אכן מרגיש. עצוב לי שאני מנסה כל כך ולא מצליח בזה״.

בספר משלי אומר שלמה המלך: ״כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם״. זו הסיבה שדיבורים של אמת, כפי שאמר רבי נחמן, הם אכן פתח לחיים טובים ולמערכות יחסים טובות. כשאנחנו פותחים את הלב שלנו עם האמת, גם לבו של הצד השני נפתח באותו האופן. כשנועה, גיבורת הסדרה ״המפקדת״, פתחה את לבה ודיברה בכזו כנות ממיסה, היא קיבלה גם תגובה חמה ואמיתית מהצד השני, מה שאפשר העמקה של מערכת היחסים.

 ברוח המונולוג של נועה וברוח דבריו של רבי נחמן, עצרתי לשאול את עצמי אחרי אותו הויכוח עם בעלי מהי האמת שלי. ובכן, האמת היא שאני מתגעגעת אליו. זכינו להקים משפחה ביחד עוד לפני שקלטנו שאנחנו זוג. לא הספקנו לצבור הרבה חווויות ביחד כזוג ומיד מצאנו את עצמנו מתעסקים בגידול ילדים, החלפות טיטולים, טרדות של פרנסה, חינוך, בית, נקיון וכו׳. בצד כל טירוף החיים שנחת עלינו באופן מבורך, אנחנו חיים גם בצלה של מלחמה. כבר תקופה שאנחנו לא מספיקים לשבת סתם ככה יחד, לשתות איזו בירה או כוס תה, לדבר ולצחוק על החיים מבלי להיות מוטרדים משום דבר אחר. אני מתגעגעת לזה. זו האמת.

אחרי שחשפתי בפני עצמי את האמת שלי, החלטתי לשתף אותה עם בעלי. אבל מאחר והוא בן אדם מאוד פרקטי, החלטתי שזה יגיע גם עם הצעת ייעול. ״מה דעתך שהערב אחרי שהילדים יירדמו נזמין אוכל ונעשה ערב שלנו בבית?״ שאלתי אותו והוא מיד ענה בחיוב ובחיוך. באותו הערב דיברנו קצת והסכמנו ששנינו מתגעגעים לרגעים האלה, ושאנחנו צריכים להקפיד שהם יקרו יותר. האמת הפשוטה הזו הוציאה אותנו מלופ של כמה שבועות של מתיחות וויכוחים ויצרה לנו לופ חדש וטוב בזוגיות ובבית, כמו שהבטיח רבי נחמן.

אז נכון, נועה צודקת. זה מפחיד לפתוח את הלב ולהפגע. זה מפחיד לומר אמת חשופה ועמוקה לצד השני, וזה מפחיד להיות כזה שנזקק לאהבה ומודה בזה. התגובה של הצד השני לפתיחות לב שכזו עלולה להותיר אותנו גם מאוכזבים ופגועים. אבל אני חושבת שמפחיד הרבה יותר לחיות בשקר. לא להודות באמת נקייה והפשוטה שלנו בפני עצמנו ובפני האדם שבחרנו בו לחיות לצדנו. בצד הסיכון שבפתיחת הלב, ישנו גם סיכוי אדיר לעלות עוד מדרגה במערכת היחסים שלנו, ולפגוש זה את זו באמת ובתמים.