מישהו מוצא חן בעיני? אני חייבת מיד להציג את הקוצים שלי!

יש מאמן מנטלי שמלווה רווקות למציאת זוגיות ומפרסם ברשת סרטונים של בעלי חיים כדי להדגים את מסריו. ברבים מהסרטונים רואים את הנקבה נוהמת או תוקפת את הזכר והזכר נבהל ובורח. לצד פרסום הסרטונים האלה, הוא מוסיף טקסט שטוען כי יש שנשים שמחפשות זוגיות אבל מחצינות יתר על המידה את האנרגיה הגברית שלהן, ו״מבריחות״, כך לטענתו, את הגבר שמולן.

אני חולקת על דעתו בנקודה אחת חשובה: בעיני, אם מישהו נועד להיות ה'אחד' שלך, הוא לא יברח כך כך מהר. אבל אחרי שהנחנו את זה על השולחן, אפשר גם להודות שהוא צודק בדבר אחד: יש חשיבות גדולה

לצדדים שאנחנו בוחרים להחצין ולהראות בפני בני הזוג הפוטנציאליים שלנו, שכן הם יכולים להועיל או להזיק לבניית מערכת יחסים בריאה ביננו.

בתור מי שאימנה רווקות למציאת זוגיות לתקופה מסוימת, נתקלתי בהרבה נשים מקסימות ונשיות שבכל פעם שהיו מכירות בחור חדש, הן בחרו להציג דווקא את הצדדים ה״קוצניים״ והמחוספסים יותר שלהן ולהסתיר את החלקים הרכים, העדינים והפגיעים. הבנתי אותן היטב כי גם אני עשיתי את זה בכל פעם שהכרתי מישהו חדש. החשש שמישהו שמוצא חן בעיניי יפרד ממני ויותיר אותי שבורת לב, גרם לי באופן בלתי מודע להתנהל מולו כמו מי שאומרת: ״אל תתעסק איתי! ראה הוזהרת!״.

בספרו של ניר מנוסי ״מי זאת עולה״ הוא מציג את סיפורם של הזוג היהודי הראשון - אברהם ושרה. הסיפור הזה הוא סיפור של היפוך תפקידים, כאשר בתחילת מערכת היחסים שלהם - אברם עדיין לא מודע ומחובר לאנרגיה הזכרית שלו ושרי עדיין לא מחוברת לאנרגיה הנשית שלה. בעקבות כך הם מתקשים להביא חיים לעולם. לאחר תהליך ששניהם עוברים יחד ובנפרד, שמו של אברם משתנה לאברהם ושמה של שרי משתנה לשרה ויחד עם שינוי השמות, משתנה גם החיבור לאנרגיה הזכרית והנקבית שלהם. השינוי הזה מביא את נישואיהם לשיא של יצירת חיים חדשים: לידת יצחק.

כל אחד מאיתנו, גברים ונשים, מורכב ממינון כזה או אחר של אנרגיה זכרית ונשית. אולם מה שיעזור לנו לרקום ביחד מערכת יחסים טובה מוצלחת, הוא החיבור של כל צד לאותה אנרגיה דומיננטית שלו. אישה יכולה ליהנות מגבר שמחובר לאנרגיה הנשית שלו – כל עוד הוא מספיק מודע ומחובר גם לאנרגיה הגברית, ולא חושש להביא אותה לשולחן. וכך גם להפך.

לרוב אנרגיה זכרית קשורה יותר ליכולת להוביל ולהשפיע על הצד השני ואילו האנרגיה הנשית קשורה יותר ליכולת להכיל ולקבל מאותו השפע. האנרגיה הזכרית היא לרוב מתפרצת ומיידית והאנרגיה הנשית היא מתהווה ותהליכית. זה לא אומר שכל הגברים וכל הנשים צריכים להיות אותו ״שטנץ״ אבל לרוב, כשליוויתי רווקות, שמתי לב שזה לא שלא הייתה להן מאותה אנרגיה נשית, אלא שהן העדיפו שלא להציג אותה בפני הצד השני מהחשש להפגע או להצטייר כ״נזדקקות לאהבה״.

אחזור שוב ואכתוב שמי שנועד להיות ה״אחד״ לא יברח כל כך מהר ויעריך גם את הצדדים הנשיים וגם את הצדדים הגבריים יותר ב״אחת״ שלו. עם זאת, אני זוכרת שדווקא בתחילת הקשר עם בעלי, עוד לפני שידעתי ש״זה זה״, עשיתי בחירה אמיצה וחשפתי בפניו את הצד הנשי שלי. בחרתי לשתף אותו בכנות ובעדינות ברגשות שלי כלפיו, בפחדים שלי שלפעמים צצים במהלך הקשר, ובצורך שלי ממנו בתקשורת מסוג מסוים. פתחתי את השיחה כדי לשמוע גם ממנו מה הוא מרגיש, וצריך וזה גרם לקשר שלנו להבנות ולהעמיק. לפעמים, כשהוא הציע לעזור לי בנושאים מסוימים שכבר התרגלתי לעזור לעצמי איתם, איפשרתי לו. למה לא בעצם? הכרתי את בעלי כשכבר הייתי בת 31, גרתי לבדי ולמדתי לעשות הכל בעצמי מתקיעת מסמר בקיר ועד תיקון סתימה בכיור. לא הייתי צריכה עזרה בשום דבר. אבל היה לי חשוב לשדר לו שיש לו מקום בחיי ושאני מוכנה ״לזוז הצדה״ כדי לאפשר לו להרגיש נצרך ומשפיע.

נכון, זה עלול להיות מאתגר להתחבר למקומות הרכים והעדינים שבתוכנו, לחשוף אותם בפני הצד השני, ולהתאזר סבלנות עד שיבצבצו פירות מתוקים של קשר בריא וטוב שנבנה. אבל זה משתלם. כמו שמוכיח הסיפור של אברהם ושרה, קשר כזה מוביל לבית של שמחה אמיתית – כמו יצחק ששמו מראה על צחוק ואושר.