ואולי אף פעם לא אמצא את החצי השני שלי?

״אני מיואשת״, היא כתבה לי. ״טוב, כמעט מיואשת. אני מרגישה כמו דג שנמאס לו לשחות דרך הזרם ולהרים את עצמו כל פעם מחדש כדי לא ליפול ייאוש ולתחושה שזה אולי לעולם לא יקרה״. את השיתוף הזה כתבה לי לא מזמן בחורה רווקה בת 30 שמחפשת זוגיות ועוקבת אחריי ברשתות. בנוסף לשיתוף שלה הגיעו עוד כמה הודעות דומות מנשים מקסימות בגילאים שונים שמחפשות זוגיות ושאלו אותי: ״איך לא מתייאשים ומה עזר לך במשימה המאתגרת הזו?״

אני התייאשתי עשרות אלפי פעמים בדרך לאחד שלי. זו האמת. נפלתי וקמתי, נפלתי וקמתי ושוב נפלתי ושוב קמתי. בחודשים האחרונים לפני שהכרתי את בעלי לא היה לילה שלא שפכתי בו דמעות. הייתי מניחה את הראש על הכרית בסוף יום שהיה בסך הכל די מוצלח וטוב, מתחילה לדבר עם עצמי ועם הבורא על היום שעבר, על מה שאני מודה עליו בחיי, על מה שקשה וכואב לי, ועל מה שאני מבקשת ומייחלת לו. תמיד הייתי מתחילה את השיח הזה ברוח מרוממת ותמיד זה היה מגיע לשלב של דמעות, בכי, כאב ותפילה לא ליפול לבור הייאוש הזה שלוחש בלי הפסקה: ״זה לעולם לא יקרה לך״.

בכל זאת, אני אדם שאוהב ללמוד ובכל אתגר שיש לי בחיי אני מחפשת איזו חכמה, איזו עצה, כלים מעשיים שיעזרו לי להתמודד עם האתגר בהצלחה. כחלק מהחיפוש שלי הגעתי לחכמת היהדות, התחלתי ללמוד על פרשות השבוע שנתנו לי הרבה כלים לצלוח מסעות בחיים ואספתי כמה עצות וכלים שרוממו, חיזקו, שימחו ועזרו לי לצלוח את מסע חיפוש הזוגיות שלי. הנה שלושה מהם.

שטיפת מוח חיובית

אני מאמינה שכל החיים שלנו הם ״שטיפת מוח״. הרבה מהבחירות שלנו לקנות מחברה כזו או אחרת מושפעות מ״שטיפת מוח״, כלומר שיווק מוצלח של אותה החברה. גם החדשות והגלישה ברשתות החברתיות, גם האנשים שאנחנו בוחרים להתייעץ איתם וגם הקולות בראש שלנו, כולם ״שוטפים״ לנו את המוח בדרך כזו או אחרת. יש ״שטיפות״ מוח שאין לנו שליטה עליהן. תוכן שנחשפנו אליו בלי להתכוון, או עצה שקיבלנו מבלי שביקשנו. אבל לנו יש את הבחירה איך להזמין ״שטיפת מוח״ חיובית לחיינו, להזין ולחזק את התודעה שלנו במסרים טובים, מחזקים ומלאי תקווה. מה שעזר לי לצלוח את תקופת חיפוש הזוגיות שלי היה לימוד ממקורות שונים ששואבים מחכמת היהדות, כמו למשל דברי חז״ל שאמרו שזיווגו של אדם נקבע ארבעים יום לפני היווצרותו ושאין אדם שאין לו זיווג. עם זאת, למדתי שאדם יכול לעזור למזל שלו ולהחיש את הגאולות הפרטיות שלו, וגם להכין את עצמו אליהן בצורה טובה על ידי עבודת חיים נכונה. רבי נחמן לימד אותי שאין דבר שאדם לא יכול להשיג על ידי תפילה והתבודדות. בכל פעם שהיה לי קשה, בחרתי להקשיב לאיזה שיעור שנותן תקווה ופרקטיקה ולהמשיך להתפלל בעקשנות עד לגאולתי הפרטית.

מורה לחיים

בהמשך לסעיף הקודם, לא תמיד אנחנו מצליחים לבחור בשיעור הנכון עם העצה הנכונה, ומוסר השיעור לרוב לא רואה אותנו ולא מתאים באופן אישי אלינו את עצותיו. גם החברים והמשפחה שלנו, עם כל אהבתם אלינו, לא תמיד יודעים לתת לנו את העצה הנכונה (ויכול להיות שהם בעצמם מתקשים באותו התחום). הרבי מלובביץ׳ אמר שחשוב שלכל אדם יהיה משפיע. מישהו שגדול ממנו בדעת ויכול לתת לו עצות והכוונות בתחומים בו הוא מתקשה. כמה שנים לפני שהכרתי את בעלי הכרתי את מורת-הדרך שלי שליוותה, הדריכה ויעצה לי בתחום הזה ועד היום היא מורתי. אני זוקפת לזכותה הרבה מההתקדמות התודעתית והרוחנית שלי כיום. אין לי ספק שהיא זו שהביאה אותי, בין היתר, להכיר את בעלי וגם לתחזק איתו זוגיות טובה ומאושרת. במשנה כתוב שאדם לא רואה את הנגעים של עצמו, כלומר, את המקומות עליהם הוא צריך לעבוד ולהשתפר, וזו אחת הסיבות שחשוב שלאדם יהיה משפיע, אדם חיצוני ואובקייטיבי עד כמה שניתן, שיזהה את המקומות בהם עליו לעבוד על עצמו. עוד יתרון עצום בליווי של מורת-הדרך שלי היה שבכל פעם שהתייאשתי ונפלתי, היא הייתה מקצועית מספיק כדי להכיל ולנרמל מצד אחד את הקושי, ומצד שני, לתת לי עצה או כלי כדי לקום שוב כמו חדשה ולהמשיך לדהור לעבר העתיד שאני מייחלת לו.

יש סיבה שאני כאן

אני זוכרת ששמעתי פעם שיעור של המוזיקאית ציפי קולטניוק שמלמדת ביוטיוב על פרשות השבוע.

היא דיברה על הפרשה שבה יוסף ישב בבור המצרי עם שני השרים של פרעה ופירש להם חלומות. המסר שלה היה שאפילו כשאדם נמצא בבור, במקום נמוך וקשה בחייו, יש שם מישהו סביבו שהוא יכול להשפיע עליו לטובה, ואולי זו ממש הסיבה שהוא נמצא שם. עד כמה שחיכיתי כבר לצאת מ״בור הרווקות״ בחיי, בחרתי להאמין לדבריה, שכרגע אני נמצאת במקום שלי כי יש משהו טוב שאני מקבלת וגם נותנת לאחרים במצב הזה השתדלתי לחפש ולפעול את אותו הטוב, אפילו כלפי הבחורים שפגשתי בדייטים ולא התחתנתי איתם בסופו של דבר.

*

אלו חלק מהעצות שאספתי ועזרו לי להתמלא בכוחות, משמעות ותקווה במהלך שנות חיפוש הזוגיות בחיי. בגיל 31 זכיתי לגאולה הפרטית שלי והכרתי את צחי ואחרי חמישה חודשים התחתנו. הסיפור שלנו נרקם במהירות ומעל לכל חלום שהיה לי. הוא הוכיח לי שאמנם זה בלתי אפשרי לא ליפול, אבל מאוד משתלם לבחור לקום בכל פעם מחדש.