שליטי אימפריות תמיד השפיעו על עם ישראל. המקרה של טראמפ אינו שונה

היום הזה  כנראה ייזכר בהיסטוריה עוד שנים רבות קדימה. בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות היא אירוע גורלי עבור העולם בכלל ועבור ישראל בפרט. זו התפתחות שיכולה לסיים או להתחיל מלחמות, ולשנות את העולם מן הקצה אל הקצה.

עם ישראל תמיד הושפע באופן ישיר מהמדיניות של האימפריה המובילה בכל תקופה ותקופה. האימפריה האשורית, לדוגמה, נקטה במדיניות כוחנית והגלתה עמים מארצותיהם לאזורים חדשים במטרה לטשטש את זהותם הלאומית ולהגביר את שליטתה בהם. כך הם גם עשו לעם ישראל, כשבדרכם חסרת הפשרות הגלו את עשרת השבטים ואילצו אותם לאבד את זהותם.

בבל, שהפילה את ממלכת אשור, אימצה אף היא את אותה גישה אכזרית של דיכוי בקרב עמים שונים. כאשר פלשו הבבלים לממלכת יהודה, הם החריבו את בית המקדש והגלו את יושביה. אולם יש סוף לכל דבר - וגם בבל, כמו אשור לפניה, קרסה תחת עוצמתה של המעצמה החדשה, פרס. כורש, מלך פרס, האמין שהוא יכול לזכות באהדת העמים שהוא שלט בהם בכך שהוא יאפשר להם לחזור למולדתם ולקיים את פולחנם הדתי. בהצהרה רשמית הוא קרא לעמים הכבושים, וביניהם גם היהודים, לשוב לארצותיהם ולהקים מחדש את מרכזי הפולחן הדתי שלהם. כך יצאה משלחת של יהודים מהגלות חזרה לארץ ישראל והתחילה לבנות את בית המקדש השני.

 כאשר האימפריה היוונית עלתה במאה הרביעית לפני הספירה, העם היהודי ניצב בפני אתגר חדש: התרבות היוונית, עם דגש על תרבות הגוף, אומנות ותפיסות אליליות, בזה לערכים היהודיים. החיכוך בין שתי התרבויות וגזירות השלטון על מצוות כמו ברית מילה וקיום התורה בעקבותיו, הביאו לפריצת מרד החשמונאים. היסטוריונים מעריכים שהצלחת המרד הייתה תלויה לא רק בגבורה של החשמונאים, אלא גם בחולשת היוונים עצמם שהיו קרועים במאבקים פנימיים, וכבר החלו לאבד את כוחם לנוכח האימפריה הרומאית המטילה עליהן את צילה.

רומא, האימפריה שעלתה אחריה, הביאה עמה תובענות כלפי המושבות שנכבשו. גזירות קשות, עול מיסים, שחיתות בקרב נציבי השלטון, דיכוי כלכלי ודתי הובילו לשתי מרידות כושלות – המרד הגדול ומרד בר כוכבא. כתוצאה מכך ירושלים נחרבה בשנית, מאות אלפים נהרגו, ובמשך אלפיים שנה העם היהודי נכנס לגלות כואבת. אלפי שנים לאחר מכן, גל ההתעוררות הלאומית באירופה הצית מחדש את הרעיון הציוני העתיק – וכך הקימו היהודים את התנועה שעתידה להביא להקמת מדינת ישראל בעת החדשה.

אכן, אין להמעיט בגודל ההשפעה של שליטי התקופה. מתוך הבנה לעוצמה ולחשיבות של מנהיגי התקופה, נקבעה ברכה בחכמת היהדות שנוהגים לומר כאשר רואים מלך או נשיא של אחת מאומות העולם: ״ברוך אתה... שנתן מכבודו לבשר ודם״. כשמעיינים בכך, אפשר לראות שכבר בנוסח הברכה נרמזת התפיסה של החכמה היהודית לפיה המלך הוכתר וקיבל את מעמדו וכבודו לא רק בגלל עצמו, אלא בעיקר בזכות אלוהים. זה אולי נשמע מיסטי, אך יש בכך היגיון עמוק. מלך, מנהיג, נבחר על פי התנאים של המציאות. ההרמוניה הכללית של המציאות. הנסיבות, התשוקות, הרצון הכמוס של אנשים - כל אלו מהווים גורם משמעותי בעלייתם של מלכים בכל תקופה, בטח ובטח בעידן הדמוקרטי.

לפי החכמה היהודית, בנשמת כל אדם גנוז רצון להפוך את העולם למקום יותר טוב. גם אם אנשים לא מודעים לכך, זה חלק מהמניעים שמעצבים את הרצון שלהם ואת האופן שבו הם פועלים. אם המלך הנבחר יבטא את הרצון הזה במעשיו, הוא יצליח להישאר לאורך זמן על כסאו. אם לא - במוקדם או במאוחר הציבור ינער אותו או את מחליפיו שילכו בדרכיו. לפני הדמוקרטיה, זה התבטא במהפכות, לרוב אלימות. בדמוקרטיה זה מתבטא בבחירות. זהו מנגנון שמשרת את הכיוון שהמציאות מכתיבה, ולפי חכמת היהדות - זאת היא תנועה לתיקון העולם שמכוונת על ידי אלוהים.

 מול הגלים הללו, העולמיים והכללים, עם ישראל מעולם לא מאבד את היכולת להגיב לאותם גלים. זאת התפיסה שבאה לידי ביטוי בפסוקים שאומרים לאחר קריאת שמע:״והָיָה אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְו‍ֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ... וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ... הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. וְחָרָה אַף-ה׳ בָּכֶם...וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה׳ נֹתֵן לָכֶם״. המסר שמשתמע מבין המילים, הוא שכאשר עם ישראל קשוב למילוי תפקידו בהיסטוריה ולתיקון העולם, הוא מסוגל לרכוב זקוף על גלי השינויים, ואז הוא זוכה לברכה והצלחה. לעומת זאת, אטימות ואובדן כיוון עלולים להוביל, בהכרח, לאסונות כואבים כמו אובדן הארץ וגלות ממנה.

גם כעת, עם ישראל ניצב בפתחה של תקופה חדשה, ומה שהיה נכון בעבר נכון גם היום – המנהיגים יתחלפו, אך האחריות לעתידנו נותרת תמיד בידינו.