"בקרוב מאד תחיו באושר ובעושר בלי לטרוח מידי" – מאמינים שזה אפשרי?

עבודת החיים שלנו צריכה לכלול מדי פעם סדר יסודי לא רק בארונות ביתנו, אלא גם בארונות שכלנו ונפשנו. יש שם הרבה קולות שמדברים אלינו, ואנחנו צריכים לבחור למי להקשיב

אם יגש אליכם אדם זר ותמהוני ברחוב ויגיד לכם: ״יש לי נבואה גדולה בשבילכם! בקרוב מאוד תהיו עשירים עד כדי כך שלא תהיה לכם ואפילו לא לנינים שלכם כל דאגה כלכלית. תוכלו לבחור בין רביצה סתמית עם כוס קפה מול הים לבין כמה שעות עבודה רק מתוך תחושת הגשמה ושליחות, לא בשביל הכסף. הבריאות שלכם תהיה מושלמת, תהיו חזקים, חטובים וללא כל מגבלה פיזית וכמובן לא תצטרכו לטרוח מדי בשביל זה. הזוגיות שלכם תהיה מלאת שלום, תקשורת טובה ותשוקה כמו זוג בני נוער שרק הכירו, וכל דבר שמטריד אתכם כרגע יעלם כלא היה ותהיו לגמרי משוחררים, שלווים ושמחים. זה יקרה ממש בעוד רגע״. כך הוא יגיד לכם וילך לו לדרכו. מה תחשבו על כך? האם תאמינו לו? דמיינו את זה לרגע. איזו מחשבה עולה לכם?

 

אספר לכם איזו מחשבה עולה אצלי באופן די אוטומטי: ״פחח... כן, בטח״. המחשבה הבאה והפחות אוטומטית שלי היא: ״טוב, החיים שלי בטוח נמצאים על מסלול כזה שהולך להיות לי ולמשפחתי טוב יותר, אבל עד כדי כך טוב… לא יודעת".

אל משחק הסימולציות הזה הגעתי כשנתקלתי בפוסט של חברה שלי באינסטגרם שהיא מאמנת תודעתית לנשים. בפוסט שלה היא שיתפה שהיא קצת נעלמה מהרשתות החברתיות בחודש האחרון, היא הפחיתה את נפח העבודה שלה באופן זמני מסיבות אישיות והחליטה להוריד קצת הילוך באופן כללי בכל תחומי החיים שלה. בהמשך הפוסט היא שיתפה שהיא גילתה שלא רק שלא קרה שום דבר נורא בעקבות כך, אלא שהשפע בחייה אפילו הלך והתגבר וכך גם שלוות הנפש שלה. היא סיכמה את הפוסט כך: ״יש לך יותר מקום בעולם ממה שנראה לך. יש לך זכות קיום גם בלי להתאמץ כל כך״.

כשקראתי את הפוסט שלה קפצו לי מגוון של מחשבות אוטומטיות של קול פנימי שאם הייתי מציירת אותו הוא היה נראה רוטן, ממורמר, בעל יציבה שפופה ועייפה ומשום מה אני גם מדמיינת אותו בצבע כתום. כך הוא היה נשמע: ״טוב, היא התחתנה לא מזמן. אין לה עוד ילדים, כנראה שבעלה מכניס סכומים יפים של כסף והיא גם גרה באיזור כזה מנותק ומבודד שבטח כל מי שנמצא סביבה הוא ׳רוחניק׳ כזה. בטח שבתנאי חיים כאלה יש פריבלגיה לעשות עצירה מדי פעם. העובדה שהשפע בחייה התגבר, היא כנראה מקרה, מזל... לא יותר מזה״. אכתוב שוב שזו הייתה מחשבה אוטוטמית כי לאחר מכן המשכתי להרהר באותו הפוסט ושמעתי קול נוסף ופחות אוטומטי בראשי שאומר לי: ״איך בא לי גם! גם אני רוצה קצת להוריד הילוך ולנוח. גם אני רוצה לגלות שהשפע עדיין יכול לזרום בחיי, ושיש לי מקום בעולם גם כשאני פחות מתאמצת״.

בספרו של הרב יצחק ערד, ״לך לך אל עצמך האמיתי״, ישנו חלק שמדבר על התודעה שלנו ומחלק אותה לשלושה חלקים ברוח חכמת הקבלה: הנחות (כנגד ספירת החכמה), תובנות (כנגד ספירת הבינה) ודעות (כנגד ספירת הדעת). בחלק זה מבקש כותב הספר מהקוראים להתבונן על המילה ״חכמה״ שמורכבת מהמילים - ״כח מה״ ולהיות מסוגלים לברור את מחשבותינו בכך שנשאל את עצמנו - לאילו מחשבות אני נותן כוח בחיי? הוא מצטט את ספר הזוהר שגם הוא מבקש מאיתנו ״בחכמה אתברירו״ כלומר: תבררו את המחשבות ואת הנחות היסוד שלכם על החיים, כי אלו שנבחר להאמין להן, הן אלו שנפעל על פיהן והן מה שיביאו אותנו לחוות ולהרגיש את המציאות בדרך כזו או אחרת. במילים פשוטות, עבודת החיים שלנו צריכה לכלול מדי פעם סדר יסודי לא רק בארונות ביתנו, אלא גם בארונות שכלנו ונפשנו. יש שם הרבה קולות שמדברים אלינו, ואנחנו צריכים לבחור למי להקשיב.

הקול הכתום והממורמר בראשי הוא קול שהצטרף אליי בכל מיני שלבים בחיי כשהיה לי קושי כלכלי, כשהבנתי שאני צריכה להגדיל את ההכנסה שלי כדי לעמוד בהוצאות שהולכות וגדלות עבור משפחתנו ההולכת וגדלה, וכשהשתדלתי להשיג תוצאות מסוימות בחיי בקלות הבנתי שאני צריכה להתאמץ הרבה יותר כדי להצליח. בזמנים האלה, כשהקול הזה נולד בראשי והתחיל לדבר איתי, היה לו מקום מאוד חשוב בחיי, מקום שעזר לי לשרוד. אם לא הייתי מקשיבה לו, יכול להיות שהייתי מגיעה לחובות בבנק שלא הייתי יוצאת מהם או למתחים לא נעימים בזוגיות שלי. אבל היום יש לי הזדמנות לבחון אותו מחדש, במיוחד כשאל מולו עולה קול שמייחל כל כך להרגיש כמו שחברה שלי תיארה שהיא מרגישה בפוסט שלה.

אם נחזור רגע למשחק הסימולציות שלנו, ברוח המסר מהספר ״לך לך״, אנחנו מתבקשים להיות מסוגלים לפנות קצת מקום בתוך התודעה שלנו. להזיז הצידה את הקולות הספקניים שמרחיקים אותנו מהאמונה בטוב שקיים בחיינו ושילך ויתגבר, ולבחור מחדש באותם הקולות שדומים יותר לבחור התמהוני והזר ברחוב. לכולנו יש קולות כאלה בראש. לפעמים אנחנו נוטים לחשוב שהם משוגעים, אבל אני מאמינה שרק מי שמשוגע מצליח ושההצלחה האמיתית היא כזו שמביאה גם שפע גשמי וגם רוחני לחיינו. מבחינתי זה לא מספיק שארוויח עוד כסף או שאקבל קידום מסוים בעבודה, אלא שתהיה לי תחושה של ביטחון כלכלי ושאהיה שמחה, שאהנה באמת מהכסף שאני מרוויחה. זה לא קשור למספרים שאני רואה בחשבון הבנק שלי, זה קשור לתודעה שלי. ותודעה כזו חשוב לאמץ עוד כשבחרנו לצאת לדרך ולא רק כשהגענו ליעד. זה נכון לגבי כל תחום בחיינו.

אני לא יודעת אם אצליח להוריד הילוך בשלב זה בחיי אבל אני יודעת שאת היצור הכתום במוחי אני בוחרת להזיז הצידה כרגע. זה יכול להיות מפחיד כי אני מכירה אותו טוב מדי ואת הקולות האחרים אני פחות מכירה, אבל כמו אברהם אבינו שנאמר לו ״לך לך״ אבל גילו לו את היעד רק לאחר שהוא כבר התחיל להתקדם, גם אני בוחרת להעז לצאת לדרך עד שאגלה תודעה חדשה, גבוהה וחיובית יותר, בתוכי.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תוכן חם שלא כדאי לפספס

חדש ב-VLU PLAY
{{ item.duration_text }}