העסק שלי קרס כבר פעמיים. האם לפתוח אותו שוב?

שאלה:

פתחתי עסק שקשור לתיירות, הוא התרומם מיידית, אבל זה היה בדיוק לפני הקורונה, והעסק התמוטט לגמרי. עד שהתאוששתי מזה, פתחתי שוב את העסק, הגיע השביעי באוקטובר והעסק קרס. אומרים שעוד מעט תגמר המלחמה, אינשאללה, ושכדאי להתחיל להתכונן לפתוח שוב עסקי תיירות. ההתלבטות קשה. טוב לי בתחום הזה. יש לי את הידע, היכולות, והאהבה לתחום, ומצד שני – אולי הכישלונות האלה רומזים לי משהו, וצריך להבין רמזים. אולי זה לא שלי?

תשובה:

 בא נעשה תרגיל. הנה התחזית שאני מאמין בה: בקרוב תסתיים המלחמה. מיד אחר כך תפתח בארץ העונה התיירותית הכי טובה של עשרות השנים האחרונות. תהיה הסתערות של תיירות חוץ, גם משום שירגישו בטחון, וגם משום הכלכלה שכבר משגשגת, וגם בגלל היובש של השנים האחרונות. מעבר למה שציינת, היה גם מבצע "שומר חומות", ועוד אירועי חוסר שקט, שפוטנציאל הנזק שלהם כבר עבר מן העולם, אמן.  

התחזית הזאת איננה וודאית, היא רק ההערכה שלי. נניח שאתה נוטש את התחום, ונניח התחזית הזאת מתממשת. האם תוכל לשבת מן הצד בשוויון נפש ולקבל את ההחלטה שלך? אם לא, כנראה שאינך בעל אופי של שכיר, והצורך הראשון במעלה אצלך איננו היציבות והבטחון כלכלי.

כתוב בתנ"ך בספר משלי (פרק כ"ד פסוק ט"ז): "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה". כלומר, למרות שהצדיק נופל שוב ושוב, אפילו שבע פעמים, הוא מצליח בכל פעם לקום. לעומתו, נפילת הרשע היא כשלון סופי. למה דווקא שבע? זה ביטוי לריבוי פעמים. תאר לעצמך שחבר שלך מתחתן היום בפעם השביעית (!), אחרי שהתגרש 6 פעמים, ורק עכשיו הוא מבין בדיוק לאיזו זוגיות הוא צריך לחתור. הוא טוען שהוא גילה רק כעת את סוד ההצלחה של חיי הנישואין שלו...

אבל בהגות היהודית מופיע הרעיון שהנפילה של הצדיק היא אפילו תנאי להצלחתו, היא חלק מהמסלול. יש אפילו מי שפירש את הפסוק כך שאם הוא נופל ומצליח לקום, זו ההוכחה שהוא צדיק. יתרה מכך, זה מה שיהפוך אותו לצדיק. היכולת לתרגל קימה, והרי יש לנו בלי סוף משברים בחיים, היא גם העדות לכך שמדובר באדם עם אמונה גדולה ועם הסקת מסקנות של תיקון, כדרכו של צדיק. זהו גם הכוח היוצר הצלחה.

זו לשונו הקיצונית של הרב יצחק הוטנר, מחבר ספרי "פחד יצחק" באחת מאגרותיו (קכ"ח): "החכם מכל אדם [שלמה המלך] אמר 'שבע יפול צדיק וקם'. והטיפשים חושבים כי כוונתו...אע"פ ששבע ייפול צדיק, מכל מקום הוא קם. אבל החכמים יודעים היטב שהכוונה היא שמהות הקימה של הצדיק היא דרך ה'שבע נפילות' שלו". כלומר, ההצלחה איננה למרות הנפילות אלא בגלל הנפילות. ראית יותר מדי סרטים, כנראה. הפסוק קובע שאין הצלחה גדולה בלי נפילות מקדימות.

ספר בראשית מלא בתיאורים על תחילת האנושות, שעולה מהם שא-להים בעצמו ניסה כמה גרסאות, כאילו, עד שהגיע לגרסה הנוכחית של העולם. הוא לא העלה בדעתו, כביכול, שהמסקנה צריכה להיות שאין סיכוי למין האנושי, ושראוי להרפות מהניסיונות. זה נכתב כך כדי להכין אותנו, בני האדם, לזמנים שבהם תהיה מונחת לפתחנו משימה כלשהי. רש"י בפסוק הראשון בתורה מספר לנו שהתוכנית המקורית הייתה לברוא את העולם במידת הדין, שהצדק המוחלט ישלוט בו, והשלמות המלאה תהיה בכל, אבל המסקנה הייתה שהאדם לא יעמוד בציפיות כל כך גבוהות, ולכן עדיף לברוא עולם עם סף ציפיות נמוך יותר. והוא כותב שזו הייתה מסקנה תהליכית, בעקבות נפילות האדם. המדרש (בראשית רבה ג', ז') מספר שלפני הבריאה היה א-להים "בורא עולמות ומחריבן". מדוע? הוא לא היה מרוצה מהתוצאה, הוא התאכזב, אבל מיד קם לברוא עולם חדש.

מעולם לא ראית ילד בן שלוש שמנסה להשחיל קובייה במתקן קוביות, ולא מצליח. מדוע? כי הוא מנסה שוב ושוב ולא מפסיק. הוא לא רץ למסקנות. הוא מאמין שיצליח, ולכן הוא מצליח.

ועוד נקודה חשובה מאד: הצדיק נופל וקם, אבל מצליח לבנות משהו שונה ומשופר בכל פעם, משום שהוא גם מנתח את סיבות הכשלון התלויות בו, ולומד מהן. נכון שקורונה ומלחמה היו בלתי צפויות, אבל אני בטוח שאתה יודע להגיד לעצמך: ''במחשבה שניה, הייתי קונה פחות סחורה, מתחיל בקטן'', נניח, או "הייתי מבטח את העסק טוב יותר", "הייתי פורש בזמן", "מתמקד בתחום שיש בו גם מענה לתיירות פנים", "הייתי מערב עוד משקיעים", או כל דבר שהיה ממזער את הנזק.

הפסוק מתייחס לשני הפכים: הרשעים נכשלים ברעה, לעומת הצדיק שנופל וקם. מדוע המקבילה של "צדיק" היא "רשעים" בלשון רבים? אולי משום שנפילת הרשע מאופיינת בהאשמת כל סביבתו. הוא לא לוקח אחריות, ורק כל האחרים אשמים בכישלון, הם הרשעים. מתגלית אצלו "אחוות רשעים", ''נדיבות'' לחלוק באחריות עם רבים. הצדיק, לעומתו, לומד מנפילתו משום שהוא בודק, אצלו דווקא, מה גרם לנפילה, ובמה ישתפר בהזדמנות הבאה. בהצלחה!