ספינג' - הסופגניה הצפון אפריקאית שכל השכנים מחכים לה
ספינג' הוא מאכל שגדלתי עליו. מאכל שאימהות היו משחדות איתו ילדים, מארחות איתו מסיבות, והוא כיכב בכל ערב עדות בכל כיתה שהיא
עם צלצול הפעמון שמכריז על התקרבותו של חג החנוכה, ניחוח השמן נישא באוויר, הרשת מתמלאת מתכונים מטוגנים, ואני מתמלאת שמחה. הנה וידוי קטן, אני חולת מטוגנים. אני לא מסוגלת לעמוד בפני אף בצק שטוגן בשמן עמוק, ולמשך חודש אחר בשנה אני מאפסנת את השכל ויסורי המצפון, נשארת נאמנה למנהגי בית אמא ולא אומרת לא כמעט לאף הצעה מטוגנת. טרדישן איז טרדישן!
ומה המטוגן הראשון שמככב אצלי במטבח לרגל החג? כמובן שספינג'. כי אם כבר טרדישן, אז עד הסוף. ספינג' הוא מאכל שגדלתי עליו. מאכל שאימהות היו משחדות איתו ילדים, מארחות איתו מסיבות, והוא כיכב בכל ערב עדות בכל כיתה שהיא. הספינג' שאני גדלתי עליו, כמנהג ג'רבא, הוא ספינג' שטוח, אבל זה שלמדתי להכין עם השנים הוא המרוקאי עם החור, מהסיבה הפשוטה - טכנית יותר נח לי ליצור אותו, ולכן אתם תעשו מה שנח לכם. שנתחיל?
רכיבים
קילו קמח
2 כפות שמרים יבשים / שקית של שמרים טריים / קוביה של שמרים טריים.
כף וחצי סוכר גדושה
כף מלח שטוחה
מים בין 650-700 מ"ל (3 כוסות שתיה חמה וחצי)
כף ערק/וודקה/ברנדי
ליטר שמן צמחי
אופן הכנה
מניחים את החומרים היבשים בקערה, השמרים והסוכר בצד אחד, המלח בצד השני של הקערה, כי שמרים אוהבים סוכר ושונאים מחח. (ניתן גם להוסיף את המלח בשלב מאוחר יותר אחרי ערבוב ראשוני).
מוסיפים את המים וכף אלכוהולית לבחירתכם ולשים את הבצק (כן, הוא צריך להיות דביק) וא"כ עוטפים את הבצק ברבע כוס שמן מכל הכיוונים, כדי שלא ידבק לדפנות של הקערה.
מכבים את הקערה בניילון ובמגבת מטבח ושולחים לשעה ורבע התפחה.
מחממים שמן עמוק - עד ליטר שמן, תלוי בגודל המחבת עד שהשמן מגיע לטמפרטורה בינונית של 180-200 מעלות, כדי שהבצק יתבשל גם מבפנים ולא רק ישרף מבחוץ.
בינתיים קורצים את העיגולים לספינג' (בבקשה, נסו כמה שפחות לפנצר את הבצק), ויוצרים עיגול פנימי.
כשהבצק מזהיב מניחים על רשת טיגון.
מפזרים אבקת סוכר או מזלפים דבש, ושולחים טעימה לכל השכנים שכבר התעלפו מהריח.
חנוכה שמח!