לאן נעלם כוכב הילדים האמריקאי בליפי?

עוז, בני בן השלוש וחצי, אוהב לצפות בכוכב הילדים האמריקאי ״בליפי״ ביוטיוב. באחת מהפעמים שצפינו יחד בפרק של בליפי שמנו לב שהוא נראה קצת שונה מבדרך כלל. כשהתקרבנו למסך ראינו שזה בכלל לא בליפי. הוא לבוש כמוהו, הוא מדבר כמעט כמוהו ושפת הגוף שלו מחקה את כוכב הילדים האהוב על בני, אבל זה לא בליפי, זה מישהו אחר.

״מה קרה לבליפי?״ מיד נכנסתי לחפש בגוגל ולאחר כמעט שיטוטים שמחתי לגלות שדבר נפלא קרה לבליפי (השחקן והיוצר סטיבן ג׳ון) וככל הנראה גם לסדר העדיפויות החדש בחייו. לאחר שהצליח מאוד עם סדרת היוטיוב שלו והשפיע על מליוני ילדים ברחבי העולם, גם על המסך וגם על במות שונות, הוא התחתן ונולד לו בן. מסתבר שבליפי החליט לעשות הפסקה מחיי הזוהר והתהילה לפרק זמן לא ידוע, כדי להשקיע ולטפח את חיי המשפחה ובינתיים, הוא הציב במקומו שחקן אחר שמאוד דומה לו, שיחליף אותו.

אמנם הרגשנו קצת מרומים והבן שלי לא הסכים כל כך לקבל את הטיעון שבליפי המקורי צריך עכשיו להתפנות לעניינים חשובים ובוערים יותר. אבל בלבי, מבלי להכיר את כוכב הילדים הזה מעבר לכמה פרקים שצפיתי בו, שמחתי בשבילו גם על הקמת המשפחה וגם על הבחירה האמיצה, הלא אוטומטית והכל כך מבורכת שהוא עשה בחייו.

בספר בראשית כאשר עשיו מזמין את אחיו יעקב להצטרף אליו למסע משותף ומלא בתהילה, יעקב עונה לו: ״יַעֲבָר־נָ֥א אֲדֹנִ֖י לִפְנֵ֣י עַבְדּ֑וֹ וַאֲנִ֞י אֶֽתְנָהֲלָ֣ה לְאִטִּ֗י לְרֶ֨גֶל הַמְּלָאכָ֤ה אֲשֶׁר־לְפָנַי֙ וּלְרֶ֣גֶל הַיְלָדִ֔ים עַ֛ד אֲשֶׁר־אָבֹ֥א אֶל־אֲדֹנִ֖י שֵׂעִֽירָה״. ״תעבור אותי״, הוא אומר לו. ״אני אגיע אליך בהמשך. אבל כרגע עליי להתנהל לאט. להאט את קצב העשייה שלי כדי לכלול בתוכה גם את העבודה הרוחנית וגם את עבודת גידול הילדים. הוא גם מוסיף ואומר לו: ״כי הילדים רכים״ כלומר, יהיו זמנים בהם הם יגדלו ויעקב יוכל להגביר את הקצב, אבל כעת הילדים רכים וזקוקים לו.

עשיו מייצג את כוח העשייה בנפש שלנו (כשמו כן הוא - עשוי). עשיו הוא כוח שמבקש מאיתנו לצאת מהבית, לפעול, לעשות, להשיג כסף, כבוד, תהילה ותמיד לשאוף לעוד ועוד מזה. זהו כוח חזק וחשוב בנפשנו, אבל יעקב מזכיר לנו כוח נוסף שקיים בתוכנו שמבקש גם למצוא את האיזונים והמינונים המתאימים לתקופות השונות שאנחנו עוברים בחיינו.

יעקב אבינו מלמד אותנו שההצלחה היא לא חד מימדית ומצליחן הוא לא רק זה שמרוויח הרבה כסף ומקבל הרבה לייקים, מחיאות כפיים וכבוד. הצלחה היא למעשה משולש שמורכב משלוש צלעות - העשייה שמחוץ לבית (אותה מייצג עשיו), העשייה הרוחנית והתודעתית שלנו מול עצמנו, שלא תמיד נראית כלפי חוץ, והעשייה שבתוך הבית שכוללת גם את חינוך הילדים. אין ספק שכאשר מתמקדים רק בצלע אחת של משולש ההצלחה, יש סיכוי לזנק להצלחה מהירה יותר באותו התחום, אבל אדם נחשב למצליחן אמיתי רק כשהוא לוקח בחשבון את כל שלושת צלעות המשולש ומנסה להתקדם בשלושתן במקביל. זה כנראה יאט אותו, אבל כמו שאומר יעקב לעשיו - ״עד אשר אבוא אל אדוני שעירה״ - אני אגיע אליך, גם ההצלחה שמחוץ לבית תתממש, אבל בדרך בריאה ומאוזנת שלוקחת בחשבון גם את דור העתיד.

ניסיתי לשים את עצמי בנעליו הצבעוניות של בליפי. ״נו, בטח, אם הייתי מצליחה כמוהו, לא הייתי חוששת לקחת חופשה ארוכה לפרק זמן לא ידוע ולהשקיע אך ורק בבית שלי״, חשבתי באופן די אוטומטי. אבל אחר כך נזכרתי בתקופות של הצלחה עסקית ושפע כלכלי שחוויתי בחיי ונזכרתי שבאותן התקופות, כל כך נהניתי מהפידבק החיובי שהיקום נותן לי לעשייה שלי, שלא רק שלא רציתי להפסיק או להאט כדי להשקיע גם בתחומי חיים אחרים, אלא שרציתי עוד ועוד מאותה ההצלחה.

בהשראתו של בליפי הצלחתי לנשום נשימה עמוקה, בדיוק ברגע בו נכנסתי לשליש השלישי להריון שלי. ״אם בליפי יכול, גם את יכולה״, אמרתי לעצמי. לא חייבים לעשות עצירה מוחלטת, אבל זה בסדר להוריד הילוך לטובת הבית שלי. אפשר להתנהל לאט ועדיין להגיע ליעד ויש יעדים הרבה יותר חשובים בחיים מכסף וכבוד.

אני מקווה שהילדים שצופים בבליפי, וגם הבן שלי, יסתגלו בהצלחה לבליפי המחליף (רובם ככל הנראה בכלל לא ישימו לב לזה, כי הוא ממש דומה לשחקן המקורי). וגם אם לא, אני מאחלת להם שיום אחד הם יבינו וגם יישמו בחייהם את השיעור החשוב שהוא נתן לכולנו, כשבחר להתנהל לאיטו ולהשקיע בתקופה הקרובה בדבר החשוב ביותר: המשפחה.