מה עושים כשיש מתח וחיכוכים במקום העבודה?

שאלה: יש בחברה שלנו אנשים שמקודמים מהר בתפקידים ובשכר, ויש כאלה שלא. זה מעורר חיכוכים על רקע אישי, והאווירה לא הכי נעימה. ברור לי שזה השורש לכל הוויכוחים, שמתחילים בדעות מקובעות בכל דיון, ע"פ הזדהות עם האומר, ומגיעים לשטויות, כמו על טמפרטורת המזגן. זה לא משהו שמדברים עליו, אבל הפיל בהחלט בחדר. החברה מאפשרת לעבוד מהבית ברוב הזמן, ואכן אנשים מעדיפים כך, ולדעתי - בגלל האווירה הזאת. אני דווקא מהקבוצה המקודמת, אבל האם נכון שאעשה משהו בעניין? שאדבר עם המנכ"ל? ואולי אלה דווקא מהדברים שהשתיקה יפה להם, ועדיף לא להעיר דובים רדומים משינת החורף?

תשובה: אמי חלתה במחלה סופנית. היינו צעירים, היא לא רצתה שנדע, אבל אנחנו ידענו הכל. אנחנו לא רצינו שהיא תדע כמה קשה מצבה, כדי שלא לייאש אותה, ולכן לא אמרנו לה דבר. בכל מפגש, כולל האחרון, דיברנו על מזג האוויר וכדומה. היום אני יודע שהיא ידעה מה מצבה, אבל אינני יודע אם היא ידעה שאנחנו ידענו או לא, ואינני יודע אם היא חשבה שאנחנו יודעים שהיא יודעת או לא...אני רק יודע שכל זה היה מגוחך, וחבל.

להבדיל, גם השתיקה שבהצעתך מזכירה לי משפט שאמר רבי מנחם מנדל מקוצק, שהולחן על ידי נעמי שמר: "אין דבר זועק יותר מן הדממה".

יש פסוק חריף בספר ויקרא, שאומר כך: "לא תשנא את אחיך בלבבך". ואם אתה מביע בפניו את שנאתך, האם אז זה בסדר לשנוא? האם העיקר הוא שלא תהיה שנאה בלב? המשך הפסוק הוא: "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא". הפסוק הזה מדבר בדיוק על המחשבה הטוענת שעדיף לשתוק. אתה כועס עליו, מגיע אפילו לשנאה, אבל מעדיף לשתוק. למה? אולי אתה לא מאמין שאפשר לשנות, ואולי משום שלא נוח לך לדבר על הדברים הרגישים האלה. אולי משום שאתה קצת פגיע, ואולי אתה חושש שהוא לא יבין מה לא בסדר במה שהוא עושה. ולכן הפסוק מודיע לך שדרך השתיקה, במקרה זה, רק תוסיף לבצר אותו בעמדתו, ותגרום לחטא שלו להיות עבה יותר. ובמקרה שלכם, השתיקה הזאת תוביל רק להחרפת המצב.

מה שלא מדברים עליו לא מתאדה. להיפך, הוא מתעבה. הפסוק אומר לך: דבר עם אחיך (לאו דווקא המשפחתי) דוגרי על כל עוול שאתה חושב שהוא עושה לך. תוכיח אותו על מעשיו, תסביר לו בעדינות וברגישות מה רע בהם, וכך גם תגיע למצב שהשנאה כלפיו תסור מן הלב.

הרי ברור שאתם צריכים להתכנס ולדבר על הפיל הזה, ושכדאי קודם כל ביניכם. וברור גם שאין מי שיכול לעשות את זה טוב ממך, כי זה בא אצלך ממקום ניטרלי, נטול אינטרסים. כשהיוזמה לשיחה כזאת באה ממישהו מהקבוצה המקודמת, זה אמין פי כמה.

אבל מה תועיל השיחה? ומה יהיה אם היא תגלוש לביטויי זעם מחריפים? צריך לבחור מראש מקום נעים, שמייצר אווירה נעימה, ולקבוע מראש את כללי השיח. צריך לדבר גלויות על נפיצות הנושא, ובעיקר צריך להעמיד "יושב/ת ראש" לאספה, מי שינהל את השיח וינווט אותו למקום טוב. התועלת תהיה בכך שאנשים ינשמו לרווחה, כי סוף סוף יש לבעיה ביטוי. אני גם מאמין שתסיקו ממנה מסקנות אופרטיביות לשיחה או פעולה אל מול ההנהלה.

יש פסוק בספר משלי שאומר: "טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ". כלומר, אדם מעדיף ארוחת ירקות פשוטה, שהוכנה באהבה, יותר מארוחה בשרית מפוארת, שהוכנה בשנאה, או מתוך תחושת חובה. ובתרגום לענייננו: בסוף, הסיפור אינו השכר שבקידום אלא ההערכה. הרבה מחקרים מהשטח תומכים בכלל הזה שבספר משלי, כשהם מוכיחים שאנשים מוכנים לעבוד בשכר נמוך יותר אם הם יהיו מוערכים. בזה כל מקום יכול לעמוד. אגב, מקום עבודה יכול להיות סדנה מצוינת לתרגל בה מערכת יחסים אנושית, כי בסוף הדברים הללו נכונים לכל המסגרות בחיינו.