איך אני יכול לשפר את יכולת האלתור שלי?

שאלה:

כמנהל תפעול אני נדרש לפעמים לתת מענה מהיר למצב שנוצר, כזה שלגמרי לא יכולתי לצפות. קורה שהתגובה שלי מוטעית. אומרים לי שכדאי לחדד את יכולת האלתור, להתאמן על המצאת פתרונות מהירה, על שליפה. לי זה נראה ענין של אופי. יש כאלה שנולדו עם כשרון אלתור ויש כאלה שלא. אני מוצא את עצמי המון פעמים מתאכזב מתגובה שלי, בדיעבד. 'למה לא אמרתי לו ככה, למה לא הגבתי אחרת?'

תשובה:

 קצין בכיר שאל פעם את אריאל שרון מנין יכולות האלתור הצבאיות שלו, האם הן דבר שניתן לפתח או שהמדובר בכשלון מולד. במלחמת יום הכיפורים בלטה במיוחד יכולת האלתור של שרון, כשהוא הוביל את צליחת תעלת סואץ, והכוחות נתקלו באינספור בעיות לא צפיות. מה קורה אם גשר הגלילים נקרע וטנקים לא יכולים לעבור עליו? איך מעבירים כוחות לגדה המערבית של התעלה בעזרת פעולת הסחה באזור אחר, כך שהכוחות לא יתגלו על ידי המצרים? כל תכנית  צליחת התעלה, בפרט העברת הלוחמה לצד המערבי המרוחק של התעלה לפני כיבוש המרחב בצד המזרחי, נרקמה בזמן אמת, לכל בעיה הוא שלף פתרון יצירתי.

תשובתו של שרון היתה מפתיעה מאד. הוא טען שמעולם לא אלתר! לדבריו, הוא תמיד היה מוכן עם תכניות לכל תרחיש. הוא ידע שאת רוב רובן הוא לא יצטרך, אבל בבעיה אחת הוא שלף את תכנית המגרה מס' 11, למשל, ובבעיה אחרת הוא שלף את תכנית המגרה מס' 7. הוא פשוט נערך מראש עם המון תרחישים ותגובות.

אדם שנון שולף מהר, מאלתר. סטנדאפיסט מגיב מהר. גם אדם מנוסה בתחומו יגיב מהר, כי סביר להניח שעם השנים הוא נתקל במקרים דומים. אבל לפעמים האירוע הוא חדש לגמרי, והזמן קצר מכדי לקלוט אותו ולתכנן תגובה, וגם להגיב במדויק. מה עושים במצב בלתי אפשרי כזה?

מענה לכך נמצא במגילת אסתר. האסטרטגיה של אסתר המלכה תמוהה מאד. היא רוצה לייצר מעמד אינטימי עם המלך אחשוורוש כדי לשכנעו שיבטל את הגזירה של השמדת יהודי כל העולם. בימים ההם ובמקום ההוא, יוזמת מפגש כזה הייתה כרוכה בסכנת חיים. וכשהיא כבר מגיעה למעמד כזה, היא לא מבקשת את ביטול הגזירה, אלא מבקשת להזמין את המלך ואת המן, השר הבכיר בממלכתו. הגמרא שואלת מה המהלך שישב בראשה, כשהיא עשתה את המעשה הכל-כך מוזר הזה. כשהיא מזמינה עוד מישהו למפגש האישי שלה ושל המלך היא רק תעורר את כעסו וחשדנותו. אילו היה זה מפגש קבינט, אפילו קבינט מצומצם מאד – אפשר היה להבין. אבל מפגש כל כך מצומצם? היא גם תעורר עליה את כעס הסביבה. איך מרגישים שרים שלא מוזמנים להיות חברי קבינט? ואיך ירגישו שרי קבינט שלא יוזמנו ל"מטבחון" הכי מצומצם שיש? ומה יעבור בראשו של המלך?

12 תשובות שונות השיבו חכמי המשנה והגמרא לשאלה זו. ואז נשאלת השאלה: מי צודק? מה באמת הייתה האסטרטגיה שבה נקטה? והתשובה: כולם צדקו. אבל הרי יש תשובות סותרות, ואיך יתכן שכולם צדקו? כנראה שאסתר עצמה לא יכולה היתה לתכנן, כי אין לה שום מושג כיצד תתפתח הפגישה. ולכן היא הכינה 12 תוכניות מגרה אפשריות לאירוע שהיא עצמה יזמה.

{למשל: 1. היא רצתה להראות למלך לאן מובילה הגדלת כוחו של המן. – 'עוד מעט הוא עלול לקום עליך, לעשות הפיכה'. היא מראה לו עד כמה הוא הולך ומאבד שליטה במצב. 2. היא חששה שאם היא תצליח לשכנע את המלך לבטל את גזירת המן, הוא יארגן הפיכה, ולכן רצתה אותו לידה בשעה גורלית זו. 3. היא רצתה להתסיס את כולם כלפי המן, גם אם יכעסו גם עליה. 4. היא רצתה להסוות את היותה יהודייה עד הרגע האחרון, ולכן עשתה את הדבר שהכי מתבקש ממנה לא לעשות. 5. היא בכלל יזמה פעולת התאבדות למען עמה, במחשבה שתצליח לעורר את כעסו של המלך כלפיה וכלפי המן, כשתרמוז כאילו יש לה איזה רומן איתו. כך, חשבה, אמנם ייהרגו שניהם, אבל היהודים יינצלו מהגזירה שבהובלת המן.}

אסתר לימדה אותנו שצריך להמציא מראש הרבה תרחישים דמיוניים והפוכים זה מזה, ואז להכין להם שלל תגובות אפשריות מכיוונים סותרים. הרי אין לה מודיעין עד כמה המלך מעורב בתכנית ההשמדה של היהודים, והיא לא יודעת מדוע הוא מגדל את המן. ועל כולם, הוא אדם שפועל לפי מצבי רוח, כך שמספר האפשרויות בלתי מוגבל. היא מציעה לנו לתרגל אלתור לא רק בעזרת תגובות אלא גם בהמצאת התרחישים. בשעת אמת תצטרך רק לשלוף את התגובה המוכרת לך זה מכבר.