כמה החיים שווים? תובנות בעקבות מחלתה הקשה של סלין דיון

קצת עצוב לדבר על סלין דיון בימים האחרונים. לפני שמונה חודשים פרסמה הזמרת, בת ה 54, סרטון, בו היא מספרת שהיא סובלת ממחלה נדירה וחשוכת מרפא בשם "תסמונת האדם הנוקשה" – מחלה נוירולוגית, שפוגעת בשרירים, "נועלת" את הגוף לתנוחות קשות, והלוקים בה הופכים בהדרגה לפסל אנושי, בלי יכולת לזוז. המחלה עצמה אינה גורמת למוות, אך רוב החולים נמצאים בסיכון גבוה לתמותה עקב תסמיני המחלה, ביניהם דום נשימה (לאחר ששריר הסרעפת או שרירי בית החזה מתכווצים ואינם מאפשרים לנשום), או בעיות תנועתיות בוושט, שמקשות מאד על אכילה ושתיה. 

בימים האחרונים הנושא מקבל כותרות שוב ושוב, כשבכל מקום מדווחים על מצבה הקשה, ההולך ומדרדר, וישנם שהגדילו לעשות ואף הוציאו סרטונים לזכרה.

אין שספק שמחלת השרירים הקשה בה לוקה סלין מעלה בכולנו הרהורים. כשזה קורה לאדם מן הישוב, אנו לא חושבים הרבה וממשיכים הלאה, אבל כשזה קורה למישהי כמו סלין, אין ברירה אלא לעצור. לא נתפס איך אדם כל כך משפיע, מלא עשיה ומפורסם, מתגלה פתאום בשיא השבריריות והחולשה שלו, כשעם כל הכסף וההון האגדי שצבר, הוא אינו יכול לחלץ את עצמו ממצבו הקשה.  

כמה טבעי לנו לקום בבוקר, לצחצח שיניים, להתלבש, ללכת לעבודה, לבשל, לטפל בילדים, לנקות את הבית, לצאת לקניות, ואת הכל אנו עושים בלי לתפוס כמה המצב הזה לא מובן מאליו, כמה הבריאות שלנו יקרה, וכמה כדאי לנצל כאן כל דקה כדי לחיות את החיים במקסימום.

ישנו משפט יהודי חכם בפרקי אבות שאומר: "הַיּוֹם קָצֵר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה, וְהַפּוֹעֲלִים עֲצֵלִים, וְהַשָּׂכָר הַרְבֵּה, וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק".

הַיּוֹם קָצֵר – הכוונה לחיי האדם, שהם קצרים.

וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה – יש לו שליחות מסויימת שעליו לבצע.

וְהַפּוֹעֲלִים עֲצֵלִים – האדם כבד מטבעו, לא מייקר את הזמן, ומתעצל בשליחותו.

וְהַשָּׂכָר הַרְבֵּה – אם יבצע את השליחות ולא יתעצל - ממתינות לו מתנות רבות.

וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק – וכדי לעזור לו לצאת מהשאננות, בעל בית, הבורא, מציב בפניו דד ליין - המוות, שדוחק בו לזוז ולצאת מאזור הנוחות.

סלין היא תזכורת חיה (עדיין) לכך, שהחיים שלנו אינם דבר מובן מאליו. הכוחות שלנו יקרים, הזמן שלנו מוגבל, ויש לנו כאן שליחות, שממתינה כבר הרבה זמן שנתייחס אליה וניקח אותה ברצינות.