מה יהיה עם כל ההוצאות, איך גומרים את החודש?

לפני  כמה שנים טובות, כשהייתי עדיין ממש בתחילת הדרך של ליווי אנשים והנחיית סדנאות וקבוצות, בקושי הצלחתי לקיים את עצמי כלכלית. אני חושב שהרווחתי אז אולי איזה 1,000 ש"ח בחודש, ואל תשאלו אותי איך הצלחתי לשרוד כי אין לי מושג.

באותם ימים הייתי ממש בחרדות ובמצוקה נפשית מהנושא הזה. פחדתי שלא יהיה לי איך לשלם שכר דירה ואוכל. 

יום אחד, בזמן שתדלקתי את הפיאסטה המתפרקת שלי בתחנת דלק, שמתי על גג המכונית את הארנק שלי, עם כל הכסף שהרווחתי והצלחתי לחסוך בחודשים האחרונים עבור שכר דירה ותשלומים. כשנסעתי, שכחתי אותו על הגג של הרכב.

הארנק, כמובן, נפל ונאבד, מישהו כנראה ראה אותו ולקח, וכשגיליתי את זה ממש התפרקתי נפשית. זה שבר אותי לחתיכות, וכבר היה יותר מידי בשבילי באותו זמן. גם את המעט שהצלחתי להרוויח, ברוב טיפשותי (כך אמרתי לעצמי בכעס), איבדתי.

ממש נכנסתי לזעם וכעס על עצמי ועל החיים, ואז לייאוש, דיכאון, כאב וחרדות קשות. אני זוכר שבערב של אותו היום ישבתי עם עצמי איזה רגע לבד, וקלטתי פתאום עד כמה שאני לכוד בכלא של הפחדים ההישרדותיים האלה, ושהם, למעשה, מה שמניע אותי ברקע כל הזמן.

באותו הרגע נזכרתי גם פתאום, שמה שחשוב לי באמת, יותר מהכל, זה לא שיהיה לי כסף או שאצליח להתפרנס בשפע (למרות שאין לי שום התנגדות לזה כמובן), אלא – להיות חופשי לחלוטין בתודעה שלי. זה מה שחשוב לי יותר מהכל.

כך, משום שנזכרתי באותו הרגע מה חשוב לי יותר מהכל, בחרתי להתמסר לחלוטין למצב, ואמרתי בתוכי לאלוהים (והתכוונתי לזה באמת), שאם זה הרצון שלו, אז זה ממש בסדר לי שלעולם לא יהיה לי יותר כסף, ושתמיד אחיה בעוני מוחלט, ואולי אפילו אמות ברעב.

לא התכוונתי, כמובן, שאני רוצה או מבקש שזה יהיה המצב, אלא שאני מוכן לעבור לחלוטין דרך הפחד הזה עכשיו. והפחד הזה הרי סיפר לי שלעולם לא יהיה לי, ושאולי אמות ברעב, אז עניתי לו: אוקי, שיהיה. אולי נמות ברעב, או לנצח נהיה חסרי כל, אבל לפחות נהיה חופשיים בתודעה שלנו.

הבנתי באותו הרגע, שהאירוע הזה של איבוד הארנק, נתן לי מתנה גדולה, כי הוא כמו הביא אותי להתעורר לכלא שאני חי בו, והזכיר לי שמה שבעצם חשוב לי במסע הזה יותר מהכל הוא לא כסף, אלא לשחרר את עצמי באמת.

חוויתי באותה רגע שחרור והקלה של ממש. באותו לילה הלכתי לישון רגוע לגמרי, עם שמחה גדולה בלב. שמחה של "ניצחון" תודעתי.

ובאמצע הלילה, בחלום, תאמינו או לא, קיבלתי חזון שלם של סדנה חדשה, כולל השם והמחיר המדוייק שלה... (שהיה גבוה פי 2 מהמחיר שהיה עד אז). היא הופיעה בחלום ביחד עם תחושת שלווה, ושמחה גדולה ונעימה.

בבוקר, כשהתעוררתי, מיד כתבתי ופרסמתי אותה כפי שראיתי בחלום, ולהפתעתי הרבה, בלי כמעט שום פרסום מצידי, היא התמלאה לחלוטין תוך כמה ימים ספורים (בחיים לא קרה לי עד אז).

בסיום הסדנה, קלטתי שהרווחתי באותו היום את הסכום הגדול ביותר שאי פעם הרווחתי ביום אחד בחיים שלי.

והדבר המדהים בכל זה היה – שזה קרה משום שבמקום לפעול מתוך פחד, הסכמתי לקבל אותו ולעבור דרכו. זה קרה כשהבנתי, שמה שחשוב לי באמת הוא לא האשליה של ביטחון שנותן (כביכול) הכסף, אלא הביטחון האמיתי, המוחלט, של החופש התודעתי – החופש לפגוש ולהרגיש הכל.

החופש הזה, בחוויה האישית שלי, הוא לא איזה אירוע חד פעמי, אלא בחירה מתמשכת. כי החיים ממשיכים להביא אתגרים חדשים, שמאפשרים גדילה והעמקה של החופש.

ואת החופש הזה אני מבקש שוב ושוב, באינסוף דרכים יצירתיות, להזכיר לעצמי – ולכל מי שמבקש להיזכר ביחד איתי.