מהו אושר? מצאתי כפתור שאם לוחצים עליו נהיים מאושרים!

אני מאושר! מצאתי כפתור שאם לוחצים עליו נהיים מאושרים.

כל בוקר אני עושה לעצמי מן תרגול כזה שעושה לי טוב.

אני עומד, עוצם עיניים, מתחיל להזיז את הגוף באופן שנעים לי, ומחייך לעצמי חיוך גדול ורחב, עם כוונה מלאה לאפשר לחיוך הזה להתפשט לתוך כל תא בגופי ולמלא אותי באושר. סתם ככה, בלי שום סיבה הגיונית, פשוט כי בחרתי.

ואז, אני מרשה למה שרוצה לקרות בתוכי לקרות, וכל פעם קורה משהו קצת אחר. שלשום, למשל, עצמתי עיניים, ובאופן ספונטאני התחלתי לראות בדמיוני פתאום שדות ירוקים מלאי חיים. זה מה שהדמיון שלי החליט להראות לי, ופשוט ספגתי את החיות הזאת שהם מביאים לתוכי, והחיוך התגבר.

אתמול, בתרגול הבוקר, עצמתי את עיניי, ואז ראיתי את עצמי פתאום שוכב בתוך הבניאס, בתוך זרימת הנהר הפראי והקריר. הרגשתי איך אני שקוף לגמרי והמים פשוט זורמים דרכי. נכנסים מהראש, יוצאים מהרגליים, שוטפים את כל כולי ומנקים כל תא בנפשי ובגופי. ממלאים אותי חיים והחיוך התגבר.

היום עצמתי עיניים, ואז פתאום הופיעו במוחי המילים "אני מאושר, אני מאושר, אני מאושר…", ופשוט המשכתי לומר אותם לעצמי, אפילו שידעתי שלפני רגע ממש לא הרגשתי מאושר, אלא מאוד מודאג ממלא דברים. במקום לספר לעצמי על הדאגות, פשוט חזרתי ואמרתי "אני מאושר", ואז פתאום התחלתי, להפתעתי, באמת להרגיש יותר ויותר מאושר.

אני ממש לא עושה דמיון מודרך, וגם לא חשיבה חיובית. אני לא יודע מראש מה יקרה בתוכי, זה ספונטאני וקורה מעצמו, אני רק נותן לגוף שלי לנוע בצורה שנעימה לו, ובוחר לחייך חיוך גדול ורחב. זה כל מה שאני עושה. ואז, המערכת שלי עושה את כל השאר עבורי – ואני מצטרף אליה.

בכל פעם שאני עושה את תרגול הבוקר הזה, אני נזכר, שוב ושוב, כמה האושר שלי לא באמת תלוי רק במה שקורה במציאות, אלא גם מאוד במה שקורה בתוכי, תוך כדי מה שקורה במציאות. וגם אני נזכר כמה שאני יכול להשפיע על החוויה שלי, כמה זה תלוי מאוד גם בי ולא רק במה שקורה לי.

אני נזכר שלגוף והנפש האלה שלי יש כל מיני יכולות, כל מיני "כפתורים" שלא סיפרו לי עליהם. כמו למשל "הכפתור" הזה של לחייך (פשוט לעשות את התנועה הזאת עם הפה והעיניים), זה כמו "כפתור" שמשנה משהו במערכת העצבים, ואז משפיע על המערכת ההורמונלית, הפיזיולוגית, הביולוגית והפסיכולוגית. או כמו "הכפתור" הזה של התנועה. יש כל כך הרבה כפתורי תנועה נסתרים שיכולים להשפיע. יש כפתורים בדמיון, כפתורים במחשבה, כפתורים של מיקוד תשומת הלב במקומות מסויימים, ועוד מלא כפתורים שאני בכלל עדיין לא מכיר, אבל ממשיך לגלות.

אני חוקר את הכפתורים האלה, נותן למערכת שלי לגלות לי עוד ועוד מהם. כל בוקר אני בוחר להפעיל את הכפתורים שאני כבר מכיר (כמו החיוך למשל), ואז הגוף שלי, כמו דומינו, מתחיל לגלות לי עוד ועוד כפתורים חדשים, כאילו הוא אומר לי "אה, אתה רוצה לנוע בכיוון הזה? מגניב! יאללה, בוא תראה, מכיר כבר גם את הכפתור הזה?? ואת זה?? תראה, זה כפתור ממש מגניב!".

אז לכמה דקות כל בוקר אני מאושר, פשוט כי אני בוחר בזה. למרות כל הצרות והדאגות האישיות, החברתיות, המדיניות והעולמיות. למרות כל הסיבות להיות בחרדות ודיכאון, למרות "המציאות", למרות הכל –

אני בוחר, כל בוקר מחדש, ללחוץ על הכפתור, לחייך, לרקוד, לדמיין, לחשוב, להוציא קולות, לנשום, בדיוק כפי שמחייך, רוקד, מדמיין, חושב, מוציא קולות ונושם… אדם מאושר.

זאת אומרת, כל בוקר מחדש, אני קודם כל בוחר להיות מאושר, ולאחר מכן, נותן למערכת שלי להראות לי, עוד ועוד – איך להתרחב לתוך זה.

ונכון, ברור שאני לא מרגיש ככה כל היום. ברור שאני פוגש אחר כך דאגות, פחדים, אתגרים, חרדות וקשיים במשך היום. ברור, כמו כולנו. אני ממש לא מנסה להעמיד פנים.

אבל, יש משהו בבחירה הזאת להתחיל כך את הבוקר, שנותן לי "דלק" להמשך היום. זה יוצר מעין "אדוות" בתוכי, שממשיכות איתי אח"כ לאורך היום. זה נותן לי קצת יותר חוסן ויציבות נפשית להתמודד עם אתגרי היום יום והחיים.

וזה פשוט עושה לי טוב… אז אני עושה את זה, מה אכפת לי?

זה פשוט, זה חופשי, זה חינמי לגמרי וזה זמין לכולנו כמו האוויר.

זאת מתנה מהחיים... ואם בא לכם, אתם ממש מוזמנים להצטרף אליי.