מה עושים כשהמראה החיצוני של בן-הזוג משתנה לרעה, והוא לא מוכן להשתנות?

נופר הגיעה לייעוץ אישי, וסיפרה שהמראה החיצוני של בעלה מפריע לה מאד. הוא לא מטפח את עצמו, לא מתעמל, ואפילו מתחיל להצמיח כרס קטנה (שרק הולכת ותופחת). היא מציעה לו בעדינות להתחיל להתעמל, אבל הוא לא מוכן לעשות כלום. מה לעשות?

 

נופר (שם בדוי) הגיעה לייעוץ אישי, וסיפרה שהמראה החיצוני של בעלה מאוד חשוב לה, ושזה היה אחד השיקולים המשמעותיים בשבילה לבחירת בן הזוג. היא בעצמה מאוד מטופחת, ומפריע לה שבעלה לא עושה ספורט, ואפילו גידל כרס קטנה. 

"לפעמים אני מציעה לו בעדינות להתחיל להתעמל או לרוץ, אבל הוא לא עושה כלום", אמרה.

"ואיך הוא מגיב כשאת אומרת לו את הדברים?".

"שותק ומעביר נושא".

"איך את מרגישה עם זה?".

"כועסת שהוא לא מתחשב בי. הוא יודע כמה זה משמעותי בשבילי, ובכל זאת מזניח את עצמו ולא עושה כלום. ממש מתבשלת עם זה. קשה לי. חלמתי, ואני עדיין חולמת, על בעל מטופח, נאה, שנראה טוב".

"את אומרת לו את זה?".

"משתדלת כמה שפחות, אבל הוא יודע טוב מאד מה אני חושבת".

"ואיך את חושבת שהוא מרגיש עם זה?".

שתיקה. 

"איך היית מרגישה אם בן הזוג שלך היה מעיר לך על המראה החיצוני שלך?".

"זה היה הורס אותי לגמרי", ענתה מיד. יותר מדויק, אין דבר שהיה הורס אותה יותר.

"אז איך את עושה את הדבר הכי קשה בעינייך לבן הזוג שלך?".

שוב שתיקה.

"תארי לך כמה קשה לו לחיות עם התחושה התמידית שאת לא מרוצה ממנו. גם אם זה רק בינך לבינך, ואת לא אומרת לו בצורה ישירה, נראה לך שהוא לא מרגיש?".

היא הזדעזעה, חשבה כמה שניות והחלה לבכות. "איזו בת זוג אני? הוא אף פעם לא מעיר לי ותמיד מפרגן לי, לא משנה אם עליתי במשקל או שאני בסוף היריון...".

השינוי שהיא עשתה היה ממש מעורר הערצה. החלפת המקום עם בעלה, הביא אותה להבין מה עובר עליו, וכמה שזה לא פשוט לחיות בצל הביקורת המתמדת הזאת. 

מיד נוצרה ביניהם קירבה חדשה. היא "ירדה" ממנו, והחליטה להפסיק לרצות לשנות אותו, אלא להתחיל לשנות את עצמה - ולהיות בת זוג מקבלת ומפרגנת, ממש כמו שהייתה שמחה שיתייחסו אליה.

אמנם לא פגשתי אותה מאז, אבל אין לי ספק שהזוגיות שלה השתפרה מאד, ולא אתפלא לשמוע שבעלה, שראה את השינוי החיובי ביחס שלה, עשה עם עצמו שינוי והחל לרדת במשקל.

אבל, גם אם לא – העיקר שהיא למדה לחיות בשלום עם המציאות, ולהבין שגם לשני יש צד. זה הרווח העיקרי.

 

תמיד אותה עבודה 

פגשתי גם דוגמה הפוכה. בסדנת זוגיות שהעברתי לפי שנתיים, סיפרה גילה (שם בדוי), שבעלה מאוד לא מרוצה מהמראה שלה. כשהם התחתנו, היא הייתה בלונדינית דקיקה וחטובה, והיום היא לפחות עשרים קילו יותר. 

"בעלי כל הזמן מבקש ממני להירשם למכון כושר ולהתחיל דיאטה רצינית, ומסביר לי שזה מאוד מפריע לו. אני כל כך נפגעת ממנו כל פעם מחדש. איזה מן דבר זה להעיר לאישה כל הזמן על המראה שלה? מה, אני לא רוצה לעשות דיאטה? בטח שאני רוצה, קשה לי".

למרות שהדוגמה הפוכה בדיוק, שאלתי אותה את אותן שאלות ששאלתי את נופר: "מה את חושבת שהוא מרגיש? האם את יכולה להחליף איתו כיסא, ולראות אותו ואת הקושי שלו?".

למה אלה תמיד אותן שאלות? כי, כמו שכבר הסברנו במאמרים אחרים - אנחנו יכולים לעבוד רק עם עצמנו. השאלה 'מה הוא אמור לעשות' לא רלוונטית. העבודה היא תמיד שלנו. 

"מה זאת אומרת מה הוא מרגיש? מה אכפת לי?! זו לא צורה לדבר ולהתייחס לאישה. את רוצה לומר לי שהוא בסדר???".

"אני לא שופטת כאן מי בסדר ומי לא", אמרתי, "אני רק רוצה שתנסי להחליף איתו מקום ולראות אותו. להבין את הצד שלו. הוא התחתן עם אישה חטובה והיה מרוצה מזה. זה משך אותו, שימח אותו, אולי אפילו היה מקור לגאווה בשבילו. ואז, לאט לאט, האישה המושלמת שלו הולכת ומשמינה. מה הוא מרגיש? אכזבה, חוסר משיכה, אולי אפילו קצת בושה. האם את יכולה להבין שהוא התחתן איתך גם בגלל שהמראה שלך משך אותו, ועכשיו קשה לו? האם את מסכימה לראות שהוא לא מנסה לפגוע בך, אלא מבקש ממנך שתתחשבי בו?".

גילה המשיכה להגן על כבודה, מה שהיה בהחלט מובן וטבעי, אבל שבוע אחר כך סיפרה שהחליטה לעשות מאמץ למענו, קנתה חסה מכל מיני סוגים והתכוונה להתחיל בדיאטה. אבל, עד סוף הסדנא, היא לא באמת עשתה שינוי משמעותי והמשיכה להיות צודקת, נלחמה בבעלה שישתנה, וטענה שהוא לא רואה אותה ולא מתחשב בה.

* * *

"להחליף איתו כיסא" זה מפתח ענקי בקשר בין בני אדם בכלל, כל שכן בין בני זוג.

כשאנחנו מצליחים לראות את הדברים מהעיניים ומהמבט שלו – פתאום המון דברים משתנים. אנחנו מבינים שהוא לא אומר את הדברים כדי לפגוע בנו, אלא כי באמת משהו מפריע לו. או שהוא פשוט שונה מאיתנו ורואה את הדברים אחרת, אבל וודאי שאין לו כוונה לפגוע. אנחנו מבינים שגם לנו יש חלק במצב, ויתכן שאנחנו באים בגישה ביקורתית ומתנשאת, שסוגרת אותו. או שאנחנו מתבצרים חזק בעמדה שלנו, והוא מרגיש שלא רואים את המקום שלו. אנחנו מבינים שאולי אם היינו במקומו, היינו מגיבים בדיוק כמוהו, אולי אפילו פחות טוב ממנו, ופתאום הוא מתגלה כבן זוג הרבה יותר סבלני ואכפתי ממה שחשבנו.

בקיצור, "להחליף איתו כסא" זה המפתח. לא יאומן איך הדברים נראים אחרת אחרי שעושים את זה, וכמה רוגע ושמחה זה מכניס ללב. וגם לזוגיות. 

תגיות: זוגיותמראה חיצוניחיצוניותנראותהזנחה

אולי יעניין אותך גם

תוכן חם שלא כדאי לפספס

חדש ב-VLU PLAY
{{ item.duration_text }}