כל המשימות שמשעממות אותנו בעבודה - לא באמת חסרות ערך

על דונלד טראמפ נאמר פעם, שסוד הצלחתו הכלכלית אכן ראוי לחיקוי: הוא נולד לאב עשיר, שסיפק לו מיליונים לעסקיו.

השיטה הזו, כמובן, לא זמינה לרובנו. אנחנו מטפסים בסולם הקריירה בעמל וביזע, ונאלצים לחכות לא מעט לפני שנראה באמת את הפירות שחלמנו עליהם.

יש משהו מתסכל בזה שעד שנהיה מה שחלמנו ונעסוק באמת במה שאנחנו רוצים, אנחנו נאלצים בדרך להקדיש זמן וכוחות רבים לעבודה שלא באמת מעניינת אותנו, ולמטלות שהן לא משאת נפשנו. איך מתמודדים עם זה?

חכמת היהדות מעניקה לנו כלי: היא מתמקדת בערך של מלאכה בפני עצמה, פשוט כעשייה שמוציאה אנרגיה בצורה חיובית. "מתוקה שנת העמל", כותב שלמה המלך, ומוסיף, שדווקא העשיר השבע והמדושן (שמן הסתם הוציא הרבה פחות אנרגיה ביום), מתקשה להרדם. חכמינו גם שיבחו את המלאכה - כל מלאכה - בכך שהיא "משכחת עוון". בפשטות, מי שעסוק בעבודה, לא מסתבך בצרות.

אסור לוותר על החלומות שלנו, כמובן, אבל בדרך אליהם גם לא צריך להרגיש שאנחנו סתם שורפים זמן. עשייה בפני עצמה היא ברוכה ובריאה - גם אם אנחנו מקווים לעבור לעשייה אחרת לגמרי בקרוב ממש.