מנכ"ל דפוס בארי, במכתב מצמרר לעובדיו, לאור חניכת בית הדפוס מחדש

מנכ"ל דפוס בארי, בן סוכמן, שלח לי את הדברים החשובים הבאים. הוא איבד את אימו תמר ב-7.10. רבים מחבריו ומעובדי הדפוס נרצחו ונחטפו. אבל בימים אלה - הם כבר חזרו להדפיס. נדמה לי שאת הטקסט הזה, לא רק חבריו ועובדיו של בן צריכים לקרוא:

"להיות חלוצים? הטקסטים של ברל כצנלסון וא.ד גורדון כבר לא ממש שגורים בפינו. הבחירות הכי מורכבות שלנו נעו על הציר שבין פיצה אצל צחי בפאב או סושימוטו בשדרות.

ופתאום, עוד בטרם ייבש הדם,

עוד לא סיימנו עם ההלוויות, המאבק לשחרור החטופים בקושי התחיל,

עוד לא התחלנו להתאבל,

לא על יקירינו, לא על הבית ולא על החיים הישנים,

ולפתע מוצאים עצמנו עמוק בתוך השיח – על ערכים, קהילה, ערבות הדדית, יישוב הארץ. על מגורים בגבול, על עזרה לחלש.

תכננו לקפוץ ללונדון – וקיבלנו מלחמה.

הפכנו סמל.

מי בכלל ביקש להיות סמל?

עם מי מתייעצים במאה ה-21 על חלוציות, על ציונות?

אין ברירה – אנחנו נכתוב את הסיפור בעצמנו

לא ביקשנו את זה.

אבל ההיסטוריה דפקה לנו בממ״ד, זרקה עלינו רימון, נתנה לנו סטירה מצלצלת וכדור בלב.

חשבנו שהמשימה של סבא וסבתא הושלמה, אבל מתברר שאנחנו רק באמצע הדרך.

זה הזמן שלנו להחליט מה אנחנו: ממשיכי דרכם של ותיקי בארי ומפריחי הארץ? האם שמנו יופיע בעוד 50 שנה בספרי ההיסטוריה של שדרת המייסדים השנייה?

זו אינה החלטה קלה.

לא ביקשנו, אבל הגורל הוליך אותנו לנקודה הזאת.

אנחנו בקיבוץ בארי לא מתכוונים לוותר על חלקת האדמה שהסבים והאבות שלנו העניקו לנו.

אנחנו מתכוונים לנסות ולהפוך את השבר הגדול לסיפור של תקומה.

אנחנו מסרבים לוותר על הסיכוי להקים יישוב שוחר שלום בנגב המערבי.

צוואתם של עשרות מחברינו צועקת לנו: צאו לעבוד!

אנחנו מתכוונים לעשות את שלנו, ועכשיו תור הממשלה והצבא לעשות את שלהם.

בלי הכרעה, בלי שינוי משמעותי ודרמטי, אנשי בארי לא יחזרו.

בלי שתחזור בארי, לא יחזרו שאר ישובי מערב הנגב.

ובלי הנגב, מה יישאר?

לא ביקשנו להיות חלק מההיסטוריה, אבל היא התעקשה ששמנו יהיה רשום בה.

יש לנו סבלנות. יש לנו אורך רוח ואורך נשימה. קחו את הזמן.

תושבי בארי מאחוריכם עד ליצירת מציאות חדשה.

ואם היא תתממש, אני מבטיח לכם שהחלוצים החדשים מקיבוץ בארי יהיו שם, להפריח את השממה מחדש".

(בתמונה: בן סוכמן יחד עם נשיא המדינה ורעייתו, מפעילים לראשונה שוב את מכונות הדפוס של בארי)

מתוך דף הפייסבוק של סיוון רהב-מאיר.