הכדור בידים שלה: הכדורסלנית שעושה מילואים בתפקיד מסווג

מלחמת "חרבות ברזל" הצליחה לטלטל את המציאות של כולנו בחודש וחצי האחרונים. מצב החרום אליו נקלעה המדינה, הוביל באופן טבעי להשבתה מוחלטת של עונת הספורט, לרבות הליגות המקצועניות בענפי הכדור, כולל ליגת העל לכדורסל נשים.

דניאל קריינין (28) אמורה הייתה לפתוח את עונתה השלישית במדי א.ס רמת-השרון, אלא שכל זה השתנה בשמחת תורה. הגארדית שרגילה בימים כתיקונם להתרוצץ על הפרקט, ולעבוד על 'צעד וחצי' או קליעה מחצי מרחק, מצאה את עצמה מגויסת ונרתמת למאמץ המלחמתי.

קריינין, יוצאת יחידה מסווגת, מגוללת את השתלשלות האירועים מאז 'השבת השחורה', כשהיא וחבריה לא מבזבזים את הזמן ומיד מתארגנים לשורה של פרויקטים מסווגים. "כבר באותה שבת הקמנו כמה חבר'ה מהיחידה מערך אזרחי התנדבותי שעבד מסביב לשעון. בערך שבוע לתוך המלחמה, כולנו התחיילנו והפכנו למכלול בתוך היחידה. לשמחתי, אפשרו לי לצאת לאימונים עם הקבוצה כדי לשמור על כושר, אבל מעבר לזה אני נמצאת רוב שעות היום בבסיס", כך לדבריה.

מבלי להיכנס לפרטים, קריינין מהווה מרכיב חשוב במאמצי צה"ל להשבת החטופים, שבימים אלה לשמחת כולנו מניבים פירות ראשונים. "אני מרגישה סיפוק אדיר על הזכות להיות בלב העשייה ולתרום למען החברה בארץ, בימים מורכבים אלה. כמו תחומים רבים, גם הכדורסל מקבל פרופורציות אחרות לחלוטין. זה גורם לי להעריך את המקום שאני נמצאת בו ואת הזכות להמשיך לעסוק במה שאני הכי אוהבת. זה עושה לי טוב בלב וגם על הפרקט".

"אליפות היא לא מילה גסה"

היא בת 28, בזוגיות ומתגוררת במרכז הארץ. את הפריצה שלה בליגת העל לנשים בכדורסל, שבשבוע שעבר נפתחה באיחור משמעותי, עקב המלחמה על טהרת השחקניות הישראליות בלבד, היא פתחה נהדר, כשכבר במחזור הפתיחה הצליחה לסייע לקבוצתה, א.ס רמת-השרון, להשיג ניצחון בכורה העונה מול מ.כ חיפה. היא סיימה עם שורה סטטיסטית נאה של 11 נקודות, כולל 5 הנקודות המכריעות שהבטיחו את הניצחון.

איך זה לפתוח עונה במציאות שכזו?

"אף אחד מאיתנו לא ציפה שכך זה יראה. כבר הספקנו בתקופת ההכנה לליגה להכיר את השחקניות הזרות. קצת מעציב שהן לא ממשיכות איתנו, אבל מצד שני, עצם האפשרות לתת את הבמה לשחקניות הישראליות בסיטואציה שנוצרה, היא גם דבר מבורך".

הייתן אמורות להשתתף העונה במפעל אירופאי. איפה זה עומד?

"לצערי, אף קבוצה לא יכולה להתארח בארץ, מה שגרם לכך שניאלץ לפרוש מהמפעל העונה. בשנה שעברה הייתה לנו חוויה מאוד טובה, אחרי שהצלחנו להעפיל לשלב הבתים במפעל. נקווה לזמנים שקטים יותר ולחזרה לשגרה, גם ברמה הספורטיבית".

עד כמה הכדורסל משמעותי בחיים שלך בתקופה הזו?

"אולי זה נשמע קצת כמו קלישאה, אבל הכדורסל הוא אי של שפיות בתוך המציאות הנוכחית. העונה הזו היא בהחלט שונה מכל מה שהכרנו, אבל אני מסתכלת על חצי הכוס המלאה. יש לנו קבוצה מצוינת עם חומר אנושי מדהים. מאמינות שאם הכל יסתדר כמו שצריך, גם אליפות היא לא מילה גסה".

ציפור קטנה לחשה לנו שאת גם סופרת.

"כתבתי לפני כמה שנים ספר ילדים בשם 'סימני דרך' יחד עם גלעד ערמון, מאמן כדורסל שמלווה אותי לאורך כל הקריירה. כתבנו את הספר יחד בתקופת קורונה. הוא פונה לספורטאים וספורטאיות צעירים, במטרה לשקף להם את האתגרים והמכשולים שבדרך, וכולל בתוכו כלים שיאפשרו להם להתמודד איתם".

מה נאחל לך?

"שכל החטופים והחיילים ישובו לביתם בשלום, שכולנו נזכה לימים שלווים ושעד אז נדע למצוא את נקודות האור".