מילואימניק במחנה שורה כותב לבן של נעמי שמר, אחרי לילה קשה במיוחד

עידו גנירם משרת בבסיס שורה ליד רמלה, בזיהוי חללים. בימים אלה הוא כתב ליוצר אריאל הורוביץ, הבן של נעמי שמר:

"השבוע הראשון והשני בבסיס היו קשים מנשוא, עם מראות מזעזעים.

לילה אחד יצאנו הביתה, חשבנו שנגמר הלחץ, ופתאום הקפיצו אותנו מהבתים כי הגיעו עוד משאיות עם עשרות חללים.

ברגע הקשה הזה, צץ לי בראש שיר ישן וכמעט נשכח של אמא שלך, נעמי שמר: 'ליל המלאך'. שיר שנכתב בהשראת המאבק בין יעקב והמלאך בפרשה שקראנו השבת, מאבק שבסופו קיבלנו את השם ישראל:

כָּל הַלַּיְלָה נֶאֱבַקְתִּי, עִם מַלְאָךְ בִּלְתִּי נִרְאֶה

מַאֲבָק שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ, מַאֲבָק בִּלְתִּי נִלְאֶה.

בְּגוּפִי עַכְשָׁו צַלֶּקֶת, יָגֵעַ וּמוּתָשׁ

אָנֹכִי מַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת, וְיוֹדֵעַ שֵׁם חָדָשׁ:

שֶׁנּוֹלַד מִתּוֹךְ הֲלֵיל, יִשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל

לִי נוֹלַד מִתּוֹךְ הֲלֵיל, יִשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל.

הרגשתי שהשיר הזה נושא אותי קצת מעלה, נותן לי אוויר, נותן לי מקום, נותן לי יד וכתף ומחבר אותי מעלה מטה, ימינה ושמאלה, אל כל ישראל.

בסיום של כמעט כל משמרת הלכתי לקצין בריאות נפש או לעובדת סוציאלית, לאוורר קצת את הנפש. באותו יום השמעתי להם ביוטיוב את השיר הזה, ופשוט עמדנו, אני ושלושה מטפלים, ובכינו ממנו יחד.

זה היה רגע חזק ומשמעותי כל כך, ומאז אני לא מפסיק לשמוע אותו כמעט כל יום. בעיני הוא קצת סיפור המלחמה הזו. לו מישהו היה שואל אותי, הייתי נותן למלחמה הזו את השם 'מלחמת ישראל...'.

אמא שלך כבר לא איתנו שאכתוב לה, אבל אני רוצה לומר תודה גדולה כל כך, אז כתבתי לך אותה".

אריאל הורוביץ ענה: "עידו יקר, תודה על הדברים המרגשים. אני שמח לשמוע שאמא זוכה לחזק בשיריה את מי שהכי ראויים לחיזוק גם כשהיא כבר לא איתנו... שנהיה חזקים ומאוחדים עד לניצחון וגם אחריו. שוב תודה – אריאל".

מתוך דף הפייסבוק של סיוון רהב-מאיר.