קוגל תפוחי האדמה של רחלי

כשהייתי בת 20 (ואני לא אספר באיזו שנה זה היה), גיליתי את האינטרנט. זה היה בתקופה שכל חיבור לרשת השמיע סדרת קולות מוזרה, שאף חייל בן ימינו לא יזהה, אבל עבור דור ה-Y הוא היה השער לעולם גדול, חדש ומופלא.

ז'אנר האתרים הכי פופולארי, תוסס ומסעיר בימים הללו היה הפורומים, בהם כולם כתבו תחת ניק אנונימי והתכתבו בחסות העלטה עם שלל טיפוסים שאין טיבם ידוע. שם, במערכת הפורומים של "הייד פארק" זכרה לברכה, הכרתי את רחלי, בחורה שנונה ואינטליגנטית שהתגלתה בשלב מסוים כבחורה חסידית מלב בני ברק. אני הייתי צעירה סקרנית מבאר שבע, שהגיעה מעולם שונה לחלוטין, מפה לשם התגלגלנו לכמה שיחות נפש, ואיכשהו, בניגוד לכל הסיכויים הפכנו לחברות הכי טובות.

שתינו עבדנו מדי יום, אני במשרד בבאר שבע והיא כמורה לאנגלית. ושתינו חיפשנו אהבה ויצאנו לדייטים לפחות פעמיים בשבוע, כך שרוב הזמן הקשר שלנו התבסס על שיחות טלפון (בהן ניתחנו את הדייטים של אתמול בערב) והמון שבתות יחד. במסגרת שבתות אלה נחשפתי לראשונה למטבח האשכנזי הקלאסי, והיא - למטבח הטוניסאי של אמא שלי.

המון זכרונות קולינריים יפים יש לי מהשבתות הנוסטלגיות אצל משפחת לאופר, החל ממרק העוף הצלול של ערב שבת ועוגת הגבינה של הסבתא בשבת בבוקר לצד הקפה, ועד סלט הביצים שאבא שלה הכין בכל שבת בצהריים לצד הכבד הקצוץ והמיונז הביתי המושלם, אבל מכולם אהבתי את קוגל תפוחי האדמה, אותו הכינה בכל יום שישי רחלי עצמה, שהיה פריך מבחוץ ורך למות מבפנים. עד כמה אהבתי אותו? ברמה שזו המתנה שרחלי הביאה לי לאחר הלידה של הראל בכורי.

אז שאלתי את רחלי איך היא מכינה אותו. ותאמינו לי, זה לגמרי מתכון של לגזור ולשמור.

"קודם כל- אצלנו אומרים קיגל. והטריק הוא להכין את הקיגל במחבת", היא מגלה, "אני משתמשת במעין סוטאז' עם קוטר קטן יותר, אבל כל מחבת עם מכסה עובדת".

רכיבים:

8 תפו"א בינוניים מגורדים דק במעבד מזון

4 ביצים גדולות או 5 קטנות

כפית מלח

פלפל - לפי הטעם

שמן - כף לכל תפוח אדמה

הוראות הכנה

• מערבבים הכל יחד. ויאללה למחבת משומנת, שממוקמת על הכירה הקטנה, בלהבה הכי גדולה שלה. 
• אחרי 40 דקות, הופכים צד באמצעות צלחת גדולה, ומחזירים לעוד 30-45 דקות.
• את אותה בלילה ניתן לאפות גם בתוך התנור, בתבנית פיירקס משומנת, לאחר שמרססים שמן גם מלמעלה. זה טעים, אבל לא אותו דבר.

עוד קוגלים, או קיגלים, שכדאי להכיר:

קוגל איטריות מתוק - זהו אולי סוג הקוגל הידוע ביותר. הוא מורכב בדרך כלל מאטריות, ביצים, סוכר, ולעתים קרובות משלב צימוקים או חמוציות. הוא נאפה עד שהוא יוצר קרום זהוב.

קוגל ירושלמי - קוגל כהה עם טעמים עמוקים שאנשים מוכנים להישבע בשמו! גם הוא מורכב מאיטריות, ביצים וסוכר, אבל הוא משלב כמות נכבדה של פלפל שחור שמעניק לו חריפות עוקצנית. נהוג לאכול אותו בשבתות עם מלפפון חמוץ.

יאפצ'ק- קוגל תפוחי אדמה מופלא שמכיל בתוכו שכבת בשר. הדבר הכי קרוב לשפארד-פאי היהודי.