לרגל יום העצמאות שחל היום, אני מוסיפה לסל השאלות שלי את השאלה - מהי בכלל עצמאות? יש לנו מדינה, אבל נדמה לי שגם היא כמוני: כל צעד שהיא עושה, היא שואלת את כל סובביה אם יש לה אישור לכך. וגם כשהיא פועלת, היא מתכוננת בחשש להשלכות של כל צעד כזה. האם זו עצמאות??
לפני חג פסח ממש התפללתי, יחלתי, ציפיתי וקיוויתי לאיזה נס גדול לעם שלנו. שיתפתי ברשתות החברתיות וסחפתי אחריי עוד רבים לצפות לנס הזה, כמוני. לצערי הנס הזה עוד לא קרה וזה קצת שבר אותי – עד שנתקלתי בסיפור של רבי נחמן על האבן היקרה
הגעתי ליעד: רזה ובעלת מועדון כושר. הייתי מאושרת למשך שלושה חודשים אבל לא הצלחתי להתעלם מהעובדה שאין לי זוגיות. איך אפשר לשרוד את הימים בנסיון גם לשמור על גוף חטוב וגם על עסק מצליח כשאין לך את מי לשתף? האושר חמק לי מבין האצבעות וקרא לי להמשיך לתחנה הבאה
״ענבר! את ניקית היום 5 שעות, בקושי עצרת לשתות או לאכול, והדבר היחיד שהזנת את עצמך בו זה מחשבות שליליות והלקאה עצמית. ומה בסוף יצא ממך?״ ואני עניתי לעצמי: ״יצאה ממני המשוגעת...״
אני מנהלת שיחה בראשי עם מרים הנביאה כי אני פשוט חייבת לדעת: איך במציאות כל כך חשובה היא הצליחה לא רק להאמין בעתיד טוב יותר, אלא לגרום גם לשאר נשות ישראל להאמין בכך?
יוסי הסתכל על התמונות של המכות בשני הרכבים, וכשהבין שלפוגע יש רכב-חברה, הוא אמר לי: ״זה נראה שהמכה ברכב שלו מאחורה וקל להאשים אותך בפגיעה... תתכונני לתהליך שבסופו תצטרכי להוציא כספים״
כשהייתי בהיריון הראשון שלי, כבר בחודש שביעי הבנתי את הקונספט והייתי מוכנה לסיים איתו. בהיריון השני כבר מחודש חמישי דקלמתי שאני רוצה ללדת. מיציתי. אין לי סבלנות לתהליכים. רוצה כבר להגיע למטרה
איך את מודיעה לקהילה של 80 נשים מדהימות שאת נפרדת מהן ומהעסק שבנית עבורן, כי הוא כבר לא משמח אותך? ואיך זה קשור לחמור המאויר שם למעלה?
אחרי שנזכרתי ברעיון הזה שלחתי לחברה שלי הודעה. שאלתי אותה: ״תגידי, כשאת מבקשת ממנו לממש את הפוטנציאל שלו על ידי העמקה, אולי בין השורות את קצת מבקשת ממנו להשתנות?״. אני בטוחה שאם הייתי לידה היא הייתה מחייכת כמו מי שנתפסה על חם
הלב שלי אמר לי לא להישאר שם, אבל בראש שלי היו כמה קולות נוספים שאמרו לי: ״אולי אם תקשיבי לביקורות שלו, תגיעי רחוק. את באמת לא ׳מספיק׳, אז תלמדי ממנו וחכי שהוא יאשר שאת מספיק, ואולי ככה, יום אחד, תהיי מספיק״. המשכתי לצאת איתו לעוד דייט ועוד דייט
מה יותר סוחף אתכם? לעבוד על דו״ח מלא נתונים ומספרים כדי להגיש למס הכנסה או לשבת באיזה חוף אקזוטי ולשתות מיץ אננס ישר מהפרי? התשובה ידועה כמובן מראש, ודרך ההתמודדות איתה היא גם הדרך שתעזור לכם לגרום לילדים לשתף פעולה
אם התנסתם בלא מעט ״דיאטות כושלות״ בחייכם ואתם עדיין מעוניינים לשנות הרגלי אכילה ואולי גם להשיל כמה קילוגרמים, דבריו של רבי נחמן אולי יעניקו לכם טוויסט בעלילה
התבודדתי בכל הזדמנות כמעט: תוך כדי שטיפת כלים, תוך כדי שאני מציירת או מנקה את הבית, ואפילו ברגעים המאתגרים ביותר ביום שלי - לפני השינה. עוד שיחה ועוד שיחה הביאו אותי להכיר יותר את עצמי ואת בורא עולם
כשאני בוחרת לא להקשיב להמן הרשע שבתוכי, ובמקום זה אני מספרת לעצמי כמה אני חזקה ומסוגלת, כמה טוב יש בי, כמה טוב עשיתי עד עכשיו לעצמי, לביתי, לעולם, וכמה טוב אני עוד הולכת לעשות - אני עולה כיתה
בשנה הראשונה של העסק התעסקתי בעיקר במה שקורה איתי מבחינה עסקית לעומת מה שקורה איתה. השוויתי ביננו וניסיתי להשיג אותה במרוץ שהיא בכלל לא מודעת אליו. פלא שסגרתי את הסטודיו הזה בהפסדים?
כל חיפוש דירה שלנו מסתיים בחשק עז לשיר מעומק הלב והבטן: ״לו הייתי רוטשילד״, ולהמשיך לשאת תפילות למציאת בית החלומות (הזמני לפחות) במחיר סביר – או לחילופין להכפלת ושילוש הכנסותינו כדי שנוכל להרשות לעצמנו את אחת מהדירות שאהבנו
ההבדל בין פורים ליתר ימות השנה הוא שבפורים אנחנו לא באמת מאמינים לתחפושת. אני לא אלך ברחוב, אראה אישה מחופשת לחתול, ואתחיל להגיד לה: ״מיאו״. אני מבינה, בלי שאף אחד יגיד לי, מי נמצאת מתחת לתחפושת. אם אגש לדבר איתה, אדבר עם מי שהיא מתחת לתחפושת החתול
אחת העוקבות שלי כתבה לי בתגובה לסטורי: ״זה לא מחובתנו לדעת מה קורה? דווקא כדי לעזור לחטופים, לחיילים, לעם שלנו, אנחנו לא מחויבים לעקוב אחרי כל התרחשות ולהצטער מעומק הלב על המצב?״
ככל שהעמקתי את הלימוד בנושא הגאולה נזכרתי באחת התקופות ה״גלותיות״ ביותר בחיי, במסע חיפוש הזוגיות שלי. לא רק שהאחד שלי לא נראה באופק, בכלל לא הצלחתי להמשיך עם בחור מעבר לדייט אחד או שניים
מורן, אותה ילדה המסודרת מהיסודי, הייתה זקוקה לחברה בדיוק כמוני. היא אמנם זו שתמיד היה לה את כל החומר מסודר במחברת, אבל אני זו שהפכתי את הלמידה שלנו למבחן למחזמר צבעוני ומעניין, כך שזכרנו היטב את החומר והצלחנו במבחן
