אכן נפגעה לנו תחושת הבטחון בנסיעה לחו"ל, ולאו דווקא תחושת הבטחון הפיזי. מישהי אמרה לי שהיא יותר לא נוסעת לחו"ל משום שכל העיניים מופנות אליך בתור חלק מהג'נוסייד הישראלי, ולך תסביר להם שהאמת הפוכה ממה שהם חושבים
לתוך רגשות האנוש הבסיסיים ביותר, מקפל אלי ויזל ז"ל פילוסופיה יהודית של אמונה ענוותנית, שגם הספקות נכנסים לתוכה. זו אמונה שנותנת מקום לצעקה ומשבר מחד, אבל לא מקדשת אותם. אמונה אנושית הכרחית, שתביא את האדם לבחור בטוב שבו, במקום להתייאש ולבחור ברע
כל התוכניות שלי השתנו בגלל המלחמה. הכל משתבש ולא יודעים מתי יהיה הסוף. איך מתמודדים עם תחושת חוסר האונים הזו?
התחלתי להיות צמחוני אבל חזרתי לאכילה רגילה בגלל אילוצים סביבתיים. אני מרגיש הרבה יותר טוב פיזית, אבל מה עושים עם נקיפות המצפון?
זה נורא להגיד דבר כזה, אומרים כל היועצים, כי אסור לחשוב כך, וצריך לחשוב חיובי. אבל הגמרא אומרת שאם לא תכירי בכוחן של העובדות, לא תצליחי לצאת מהמצב הזה. היועצים אומרים מילות עידוד, ובכך את נותרת עטופה באשליות
האם אפשר לשנות את העבר, ולבחור פניה אחרת בפרשת הדרכים שממנה התחלנו להסתבך? הגמרא מספרת לנו שאכן יש מציאות כזו, שמאפשרת לנו לשנות את האופן בו העבר משפיע על ההווה והעתיד שלנו
בעם היהודי היו מאז ומתמיד חילוקי דעות: המסורת היהודית מעודדת כל אחד להשמיע את דעתו ולא להכנע לחשיבה עדרית. אולם אותה מסורת גם מלמדת אותנו כללי משחק שמבטיחים שריב לא יוביל אף פעם לפירוד אמיתי
לכל אדם יש אגפים שונים בנפשו. בימים אלה אין לך ברירה לחיות ברוב הימים באגף הגבוה ביותר בנפשך. תהיי חייבת גם את, כמוהו, להתעלות לאותה תודעת שליחות ברמה חווייתית. לא להתבייש לדבר במילים גבוהות, לבטא עוד ועוד את אמונתך בכל הערכים האלה
