עייף? משועמם מהחיים? יש לך שליחות שממתינה שתגלה אותה

אישיותנו לעולם אינה יכולה להבנות כראוי, ובאופן שלם ובריא, ללא ההכרה המיוחדת והמופלאה שאיננו כאן, בעולם הזה, במקרה, אלא אנחנו כאן בשליחות: כאם לילדיה, כאב לילדיו, כרופא למטופליו, כנגר הבונה ללקוחותיו שולחן וכיסאות, וכדומה. 

לפרח יש שליחות, לדבורה יש שליחות, לי ולכם יש תפקיד ושליחות, שהוענקו לנו על ידי הבורא. 

עייפות פנימית נובעת מההרגשה שאין לי תכלית בעולם הזה, מכך שלא ברור לי שנשלחתי לכאן לשם מילוי תפקיד ושליחות המיוחדים רק לי. הכרת המשימה מצמיחה בתוכנו שלמות פנימית וכוח. 

לתחושה זו של עוצמה וכוח האדם מגיע, אף אם הוא יודע שעדיין לא התחיל למלא את משימת חייו, ואולי אפילו לא פסע את הצעד הראשון בדרך אליה. עצם קיומם הוודאי של שליחות ותפקיד בעולם הזה, יוצרים סדר וארגון במערכת הפנימית שלי, עמוסה ככול שתהיה.

החיבור אל שליחות ותכלית, יחד עם ההכרה הבלתי מותנית בקיומי המהותי, וזניחת ההתמקדות בעבר או בעתיד - מאפשרים לי להגיע למקום שממנו מפכה ונובע זרם עצום של חיות.

זהו מקום הנותן לי כוח להתמודד, מקום המאפשר לי להכיל את הכאב שלי, ומאפשר לי להרגיש שלם למרות חסרונותיי. זה המקום של מנוחת הנפש. 

אנשים, שחוו בחייהם תחושת שליחות ותכלית, כמו זו המתלווה למתן עזרה וסיוע לזולת הסובל, או להקמת פרויקט בר השפעה, חוו את העוצמה ואת החיות שתחושת שליחות כזו מעניקה.   

ההכרה כי יש לי תפקיד בעולם הזה, ושאני מחובר אליו, מקלה על ההתמודדויות שלי בחיים. 

תפקיד ושליחות אינם חייבים להיות משהו גדול ו'בומבסטי'. 

את התפקיד המיוחד שיש לי בעולם איש לא יוכל למלא, וגם אם ישנם אנשים בעלי שליחות מרשימה או נחשקת יותר משלי - אני אחד יחיד ומיוחד, ולא היה כמוני מעולם. אם אני מחובר לתחושת השליחות שלי, אני פחות מחובר לתחושת החיסרון שלי, ולכן פחות משווה את עצמי לאחרים. על ידי הכרה בשליחות, אני מכיר בייחוד שלי - שהוא רק שלי, ומבין כי הדברים שאני עושה הם בעלי ערך בפני עצמם, בלא קשר ובלא השוואה לאחרים!

דיברתי על כך פעם עם אדם חולה, והוא כעס עלי: "איך אתה יכול לדבר איתי על שליחות, כשאני שוכב כאן במיטה ולא מסוגל לעשות כלום?".

מהר מאוד נוכחנו ביחד לראות כי הוא טועה. גם כאשר אדם סובל ממחלה, או כל צרה אחרת, ברגע שהוא מבין שיש כאן עבורו מסר ושיעור משמיים, עבור התפתחותו הרוחנית ועבור גורל נשמתו - הוא מבין שהוא ממלא תפקיד חשוב!

רק מתוך ההבנה הזו ניתן להתמודד עם ניסיונות קשים, מתוך מצב של גדלות נפש, ומתוך כך, גם להגיע למצב של מנוחת נפש. 

הרבה יותר קל לעבור כאב וסבל, כאשר אתה יודע שיש להם מטרה עבורך, ואלוהים הולך איתך בתוך הצרה, לתמוך בך ולהוביל אותך לצד השני של הנהר, מאשר לעבור אותו בהרגשה שאתה מוטל בודד, בלי מטרה ומשמעות.

על זה נאמר: "אין מעמידים אדם בניסיון שהוא אינו יכול לעמוד בו" – אבל זה בתנאי שהוא מאמין שהבורא אכן מעמיד אותו כאן בניסיון. אם הוא אינו מאמין בכך, הוא באמת לא יראה את הפוטנציאל של העוצמה הטמונה בסבלו.

הבלבול מתחיל כאשר אני פועל מתוך הישרדות, ואיני מבין שיש לי בחירה ותפקיד בעל משמעות. אם אני עובד קשה עבור פרנסת ביתי, ואני מרגיש שזו שליחות, חיי ייראו אחרת לגמרי, מאשר חיים של אדם העובד מתוך חוסר ברירה וצורך לשרוד.   

הדרך להגיע לכך מבוססת על שיחה פנימית, על דיבור שלי עם עצמי, ועל כך שאני מזהה שיש לפעולותיי כיוון ומשמעות. 

אנחנו אחראים למשמעות חיינו ולמנוחת הנפש שלנו. אף אחד זולתנו לא יעניק לנו את זה. כאשר אני יודע ומבין מי אני ולאן אני הולך, אני מעניק משמעות גדולה לחיי. וכאשר אני מעניק לחיי משמעות רוחנית, אני 'מרוויח' כוח לפעול בתוך אי הוודאות של העולם הסוער.