כתב יד של רבי שלום שבזי. צילום: ארדון בר-מוחא כתב יד של רבי שלום שבזי. צילום: ארדון בר-מוחא

"בזכות האוסף אנחנו מקבלים תמונה שלמה יותר של התרבות היהודית-תימנית"

דרישת שלום מהרמב"ם: האוסף הגדול בעולם של כתבי יד יהודים-תימנים נתרם לאחרונה לספרייה הלאומית. האוסף נתרם על ידי משפחתו של יהודה לוי נחום ז"ל, ובו פריטים נדירים מלפני מאות שנים

ביום השנה המיוחס לפטירתו של המשורר והרב התימני הגדול מהמאה ה-17, רבי שלום שבזי, נמסרה לספרייה הלאומית תרומה חשובה ביותר; האוסף הגדול בעולם של כתבי יד יהודים-תימנים, הכולל כ-75,000 כתבי יד, מגילות, כתובות, טקסטים תורניים ופריטים נוספים שאסף במשך עשרות שנים יהודה לוי נחום ז"ל. חשיבותו של האוסף, נוסף לגודלו העצום, היא בזכות כמה פריטים חשובים ונדירים במיוחד שהוא כולל, עותקים יהודים-תימניים (בכתב יד) של יצירות של הרמב"ם ופירושים שנכתבו על ספריו, חיבורים של הרב יחיא סאלח (מהרי"ץ), שרידים מפירושים של גדולי חכמי תימן, מדרשים עתיקים, קינות ופיוטים וכן כתובות עתיקות (תעודות נישואין) המעידות על קהילות יהודיות קדומות בתימן.

יהודה לוי נחום (1915-1998) נולד בצנעא שבתימן. בגיל 14 עלה ללא משפחתו לישראל ובתחילה השתקע בירושלים, אך לאחר מכן עבר לתל אביב. הוא התפרנס כשוחט, אבל הקדיש את מרבית זמנו ומרצו לאיסוף כתבי יד תימנים, שאת חלקם שלחו לו הוריו מתימן ורבים אחרים רכש מעולים חדשים שהגיעו לארץ. במשך שישה עשורים, מתחילת שנות ה-40 ועד מותו ב-1998, הצליח נחום לצבור את האוסף הגדול בעולם של כתבי יד יהודים-תימנים, הכולל מאות יצירות שלמות ואלפי פרגמנטים - חלקם עתיקים וחלקם מודרניים.

את כמה מכתבי היד החשובים והנדירים ביותר, מצא יהודה לוי נחום בתוך כריכות של ספרים. מכיוון שבימי הביניים הנייר היה מוצר יקר ביותר, הורכבו כריכות עבות של ספרים, מדפים שנתלשו מספרי קודש. נחום ידע כי כריכות כתבי היד החדשים יותר, מורכבות מדפים של כתבי יד ישנים, ולכן דאג לפרק את הכריכות ולחפש, ואף למצוא בהן אוצרות. באופן כללי, פירוק כריכות של ספרים – גם באירופה וגם באסיה – הביא לכמה מהגילויים החשובים ביותר של טקסטים יהודיים. במהלך שנות חייו נשמר האוסף בביתו של נחום בחולון, ובכירי החוקרים, כמו זלמן שזר ויצחק בן צבי, נהגו 'לעלות אליו לרגל' כדי לעיין בפריטים ולהשתמש בהם במחקריהם. נחום עצמו פרסם במהלך חייו כמה מהמסמכים, במספר ספרים שתרמו מאוד למחקר על יהדות תימן.

כ-70 אחוזים מהפריטים שבאוסף כבר עברו תהליך של דיגיטציה וניתן לצפות בהם במיזם השימור הדיגיטלי של  הספרייה הלאומית בשיתוף גניזת פרידברג (FGP). פרט לחלקים המונגשים כבר לציבור, ה-30 אחוזים הנותרים צפויים להיסרק בשנים הקרובות, ולהיות נגישים וזמינים באתר הספרייה הלאומית.

ד"ר חיים נריה, אוצר אוסף היהדות בספרייה הלאומית ע"ש חיים וחנה סלומון, מספר: "יהודה לוי נחום השקיע את כל כוחו ומרצו, שלא לדבר על ממון רב, כדי לצבור את האוסף ולדאוג לאחסונו. האוסף הזה (שפריטיו מתוארכים מהמאה ה-14 ואילך), מהווה תוספת חשובה במיוחד לתיעוד המורשת היהודית-תימנית של הספרייה, וצפוי להעשיר ולתרום מאוד למחקר על יהדות מדינות האסלם בכלל, ותימן בפרט. בזכות האוסף, אנחנו יכולים ללמוד על מסורת עתיקה, לפני שעברה שינויים, משום שבתימן, בשונה מקהילות אשכנז, הקפידו המעתיקים של כתבי היד שלא לשנות במאומה את הנוסח המקורי וכך יש בידינו מקורות מהימנים. נוסף לכך, האוסף כולל כתבי יד שנוקדו על פי שיטת הניקוד הבבלי הקדום (מעל לאותיות), להבדיל מהשיטה המאוחרת יותר, של הניקוד הטברייני (הארצישראלי) שאנו מכירים עד היום – הנכתב מתחת לאותיות. הדבר מעיד על השפעה בבלית קדומה, שלא שרדה, על המסורת התימנית."

לדברי נריה, התפיסה המחקרית הרווחת הייתה, שיהדות תימן הייתה מנותקת ולא הגיבה למרכזי היהדות במקומות אחרים, אך זה פשוט לא נכון. נריה: "בזכות האוסף אנחנו מקבלים תמונה יותר שלמה של התרבות האינטלקטואלית התימנית – כולל טקסטים מקראיים שהועתקו בכתב יד, יצירות ספרותיות, פיוטים, קינות, דיוואנים, העתקים של כתבי יד של הרמב"ם ועוד, המגלים את העושר הרב של קהילת יהודי תימן והחיבור לקהילות יהודיות אחרות. אנחנו אסירי תודה למשפחתו של יהודה לוי נחום ז"ל על תרומתם הנדיבה, שהיא בבחינת אוצר ממש לספרייה, ומחכים לחוקרים שיטפלו בפריטים מהאוסף, שעדיין לא עברו תהליך של קטלוג ובירור."

 

תגיות: רבי שלום שבזיהיסטוריהחטופי תימן

האם הכתבה עניינה אותך?

אולי יעניין אותך גם

תוכן חם שלא כדאי לפספס

חדש ב-VLU PLAY
{{ item.duration_text }}

 
מחפש...

מומלצים בשבילך: