עד כמה פוגעת המלחמה בבריאות הנפשית והפיזית שלנו?

אתם מתעוררים בלילה בגלל מחשבות טורדניות על החטופים? מזניחים את האימון הקבוע בחדר כושר כי אין לכם חשק בגלל המצב? מעשנים הרבה יותר מאשר לפני המלחמה?

הטבח הנורא ב-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה מיד אחריו, מביאים לתחושות קשות ומורכבות בקרב הישראלים, ורבים מאתנו חוו וחווים פגיעה בבריאות הנפשית לצד הבריאות הפיזית, בדרגות שונות.

סקר שנערך לאחרונה על ידי "מכבי שירותי בריאות", חושף את מצב הבריאות של הישראלים בימים אלה, כפי שהם עצמם תופסים אותה. הסקר נערך בסוף חודש נובמבר 2023 בקרב מדגם מייצג של 500 ישראלים מכל רחבי הארץ, חברי כלל קופות החולים, בגילי 20-75. מנתוני הסקר עולה כי 30% מהחולים במחלות כרוניות העידו כי הם מרגישים החמרה במחלתם; 36% דחו או ביטלו תור לבדיקה רפואית על רקע המצב; 48% דיווחו על שינוי לרעה במצבם הנפשי; 63% מעידים שהם סובלים מבעיות שינה; 36% מדווחים כי עלו במשקל; 62% מהמתאמנים הפחיתו או הפסיקו לחלוטין לעשות ספורט; 56% מהמעשנים מדווחים שהגבירו את צריכת הסיגריות.

החמרה במחלות כרוניות

בעקבות המלחמה, כל ישראלי שלישי מעיד על שינוי לרעה במצבו הבריאותי, וכן חלה ירידה דרמטית בשיעור הישראלים שמדרגים את מצב בריאותם מצוין או טוב מאוד. 60% דיווחו כי מצבם הבריאותי היה מצוין או טוב מאוד לפני 7 באוקטובר ורק 42% דיווחו שהם מרגישים כך גם כעת. שיעור הישראלים שתופסים את מצבם בינוני או גרוע, כמעט והוכפל בזמן המלחמה, ועומד כיום על 21% לעומת 12% בלבד טרם המלחמה. עוד עולה מהסקר, כי 30% מבין הישראלים הסובלים ממחלות כרוניות (המהווים כרבע מהאוכלוסייה הכללית), דיווחו כי הם מרגישים שחלה החמרה במחלתם בעקבות המצב.

גם ההקפדה של הישראלים על אורח חיים בריא, ספגה פגיעה משמעותית מפרוץ הלחימה. על פי ממצאי הסקר, חלה ירידה משמעותית בשיעור הישראלים שמדווחים על הקפדה על אורח חיים בריא ומאוזן (תזונה, פעילות גופנית וכד') בהשוואה לתקופה שלפני: מ-43% ל-30% בלבד. כמו כן, 47% מקרב מי שהקפידו על אימוני ספורט וכושר לפני המלחמה, העידו כי הם מבצעים פחות פעילות גופנית מאז פרוץ המלחמה, ו-15% העידו כי הפסיקו להתאמן לחלוטין.

ומה קורה בגזרת התזונה?

36% מהנשאלים דיווחו כי עלו במשקל בתקופה זו בשל שינוי לרעה בהרגלי התזונה שלהם עקב המלחמה. מתוך כלל המשיבים, 21% דיווחו כי הם אוכלים בימים אלה באופן לא מסודר, 21% ציינו כי הם צורכים יותר חטיפים וממתקים, ו-18% דיווחו שהם צורכים יותר ג'אנק פוד מאשר בימים כתיקונם. במקביל, 13% מהמשיבים מעידים שירדו במשקל בעקבות המצב.

צריכים סיוע נפשי ולא ישנים טוב

מאז פרוץ המלחמה, לא מפליא לגלות כי כמחצית מהישראלים מדווחים על שינוי לרעה במצבם הנפשי. 62% מהישראלים דיווחו כי לפני 7 באוקטובר הם הגדירו את מצבם הנפשי כטוב מאוד/מצוין אבל רק 34% מהנשאלים ממשיכים להרגיש כך גם כיום. שיעור הישראלים שתופסים את מצבם הנפשי כבינוני או גרוע עלה מ-13% ל-32% – כלומר, כל ישראלי שלישי. נתון מדאיג בהחלט. 18% מהמשיבים לסקר העידו כי הרגישו צורך בקבלת סיוע נפשי מאנשי מקצוע ו- 63% ציינו כי הם ישנים פחות טוב בימים אלו.

אחד החששות במערכת הבריאות הוא שהמצב הנוכחי יוביל לעלייה בהתמכרויות, ואכן, ממצאי הסקר תורמים לחיזוק חשש זה, כאשר כ-56% מהמעשנים העידו כי צריכת הסיגריות שלהם התגברה בתקופת המלחמה ו-15% מהמשיבים שצורכים אלכוהול בשגרה, דיווחו כי הם שותים יותר בימים אלה.

זה לא סוד שמצבי לחץ וחרדה ארוכי טווח, כמו המצב הקשה והמורכב שאנחנו מתמודדים עמו כבר מספר חודשים, עלולים לפגוע בבריאות שלנו. לכן, חשוב דווקא בתקופה כזאת לשמור על אורח חיים בריא ולא לזלזל בתזונה בריאה ובשגרת אימונים, כדי להפחית את הסיכון להחמרה או להתפרצות של מחלות.

חז"ל הקדישו תשומת לב רבה לגוף האדם ולצורך לשמור עליו, כי שמירה על הגוף ובריאותו מאפשרת חיים של רווחה לנפש המתארחת בגוף זה. הנפש בריאה – כאשר היא בגוף בריא. השמירה על הגוף איננה נדרשת רק לשם שמירה על הנפש שבתוכו, אלא גם הגוף עצמו ראוי ליחס מטפח ומפנק. התנא הלל הזקן, שהיה נשיא הסנהדרין, הסביר לתלמידיו כי הרחצה שהוא מעניק לגופו, אינה פחותה מכל מצווה אחרת שהוא עושה, ולראיה, כפי שפסלים עשויי אבן, חסרי נשמה, זוכים למירוק ולצחצוח כדי שיישארו נקיים ויפים, על אחת כמה וכמה – בני אדם, שנבראו בצלם אלוקים ממש, צריכים לשמור על היגיינה וטיפוח הגוף: "הלל הזקן, בשעה שהיה נפטר מתלמידיו, היה מהלך והולך. אמרו לו תלמידיו: רבי, להיכן אתה הולך? אמר להם: לעשות מצווה! אמרו לו: וכי מה מצווה הלל עושה? אמר להן: לרחוץ במרחץ. אמרו לו: וזו היא מצווה?! אמר להם: הן. ומה אם איקוניות (=פסלים) של מלכים שמעמידים אותן בבתי תיאטראות ובבתי קרקסאות שלהן, מי שהוא ממונה עליהן מורקן (=מצחצח אותן) ושוטפן … אנו שנבראנו בצלם ובדמות, דכתיב 'כי בצלם אלהים עשה את האדם', על אחת כמה וכמה!" (ויקרא רבה לד, ג).

תובנות אלה לא נשארו בגדר רעיונות מופשטים בלבד, וההלכה היהודית השכילה לתת להן ביטוי מעשי. בהתאם לכך קובע הרמב"ם: "צריך אדם להרחיק עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברים (=מלשון בריאות) והמחלימים", ובעקבותיו פסק ר' יעקב בן אשר (חי במאה ה-14): "מצווה להנהיג עצמו במידה טובה ובהנהגה טובה לשמור בריאותו כדי שיהיה בריא וחזק לעבודת הבורא יתעלה".

בתקופה הנוכחית, ובמיוחד על רקע הנתונים המדאיגים על אודות ההתדרדרות הבריאותית של הישראלים, הן הנפשית והן הפיזית, קל להסכים עם דברים אלה, גם אם הצורך לשמור על הבריאות, אינו נובע מהרצון ל'עבודת הבורא' דווקא.