מי צייר את סיפור המגילה לפני 1800 שנים בצפון סוריה?

פורים בפתח ועמו מגיעה מצוות קריאת המגילה (אחת מתוך ארבע מצוות החג שקל לזכור כארבעה מ"מים: מקרא מגילה, מתנות לאביונים, משתה ומשלוח מנות). לאורך הדורות קראו יהודים במגילה וראו בה את עצמם. על אף ששם אלוהים לא מוזכר בה ועלילתה מתרחשת בארץ רחוקה ובעיר זרה, הפכה המגילה לאחת האהובות שבין ספרי המקרא. בכל תקופה נתנו היהודים לאירועים שבמגילת אסתר פרשנות שתאמה את הזמן, המקום והשלטון תחתיו חיו.

התיאור הוויזואלי העתיק ביותר של סיפור המגילה נמצא במקרה בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בשנת 1932, בעיר דורא ארופוס שבצפון מזרח סוריה של היום. באתר החפירות התגלו שרידי בית כנסת עתיק, שחשפו את נוכחותו של יישוב יהודי בעיר. ההשערה היא שהקהילה היהודית מנתה כ-250 איש, רובם סוחרים. הקהילה פרחה תחת השלטון הרומי, והגיעה לשיא כוחה במאה השלישית לספירה, אז הוקם בית הכנסת המפואר, בסביבות 245 לספירה. כעשור לאחר מכן, חרבה העיר במלחמה של הרומאים נגד הפרסים הסאסאנים ומעולם לא נבנתה מחדש, אך יותר ממחצית מקירות בית הכנסת המצוירים, השתמרו תחת סוללות העפר שנועדו להגן על העיר מפני הפלישה הסאסאנית.

בקיר המערבי של בית הכנסת, שנשתמר כמעט במלואו, ישנה גומחה לארון הקודש, אך מה שנחשב לממצא המדהים ביותר הוא ציורי הקיר הצבעוניים, המתארים סצנות רבות מהתנ"ך – משה מקבל את עשרת הדיברות, דמויות של שמואל, דוד המלך, שלמה המלך וגם סצנות ממגילת אסתר. הציורים כוללים גם פרטים שלא מופיעים בתנ"ך ומבוססים, ככל הנראה, על הספרים החיצוניים או על מדרשי אגדה שאבדו עם השנים. הפאנל גדול הממדים ובו הסצנות הפורימיות נמצא במקום מרכזי מאד בבית הכנסת, ועד היום מתלבטים החוקרים בשאלה מדוע הקדישו יהודי דורא חשיבות כה רבה לסיפורה של אסתר, למרות שבאותה תקופה עוד לא הוחלט סופית אם המגילה תיכלל בין כתבי הקודש.

הציורים (מימין לשמאל) עוקבים בבירור אחר סדר המאורעות במגילה – אסתר מתכוננת למפגש הגורלי עם אחשוורוש, מסירת ספר הזיכרונות לידי אחשוורוש וגילוי זכויותיו של מרדכי ותמונת ה'נהפוך הוא': מרדכי בבגדי מלכות על הסוס, והמן מוליכו מבויש ומושפל מול ההמון המריע. המלך אחשוורוש לבוש בבגדי מלכות פרסיים ,ויושב על כיסא מלכותי (מעין 'כיסא שלמה') העומד על חמש מדרגות. על המדרגה השלישית רשום באותיות עבריות "חשחורש". בידו השמאלית הוא אוחז בשרביט ובימינו הוא מקבל מגילה מנער המתכופף אליו בהכנעה. אסתר יושבת מימין למלך, גם היא על כיסא מפואר. מתחת להדום שלרגליה רשומה המילה "אסטיר" באותיות עבריות. בסצנה השנייה עומדים ארבעה גברים בלבוש רומי ומצדיעים ל'מלך', הלוא הוא מרדכי הרוכב על סוס לבן הדור, שעל בטנו כתוב "מורדכי". הקהל לבוש בלבוש רומי דווקא, ואולי הוא מייצג פסוק מפורש ממגילת אסתר: "ורבים מעמי הארץ מתייהדים כי נפל פחד היהודים עליהם".

מרדכי לובש בגד מפואר, אך לבושו של המן קצר מאד ולא מכובד. הוא מופיע בכותונת בלבד, ללא מכנסיים, ככתוב במדרש: "ואחז (המן) ברסן הסוס... וקשריו מהודקים ובגדיו מופשלים" (תרגום שני לאסתר).

הכתר של אסתר מעוצב בצורה של חומת עיר, ובמדרשים הוא מכונה "ירושלים של זהב". על רבי עקיבא נאמר במדרש: "אמרו: לא מת עד שיישן על מטות של זהב ועד שעשה כתר של זהב לאשתו... אמרו לו תלמידיו, 'רבי, ביישתנו ממה שעשית לה'. אמר להם 'הרבה צער נצטערה עמי בתורה'." כלומר, הכתר שהעניק רבי עקיבא לאשתו, מסמל את מסירותה ללימוד התורה, ובציור הקיר העתיק הוא מבטא את מסירותה של אסתר לעמה ולדתה ואת הוויתור שוויתרה על חייה האישיים. אסתר היא גיבורה יהודייה המוסרת את נפשה למען קיום היהדות, כפי שהייתה אחריה אשתו של רבי עקיבא.

המלבושים המפוארים של אסתר בציור, מייצגים את ההכנות הרבות שעשתה לקראת המפגש עם אחשוורוש, ממנו חששה מאד ביודעה כי חייה בסכנה: "ותאמר אסתר להשיב את מרדכי ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי... ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות".

בתרגום שני לאסתר מופיע פירוט מדוקדק ביותר של לבושי המלכות של אסתר, שלא היו מביישים ואפילו עולים על לבושן של ה'מלכות' בעידן המודרני: "אחרי שצמה אסתר שלושה צומות... קמה מן העפר... והתקשטה בתכשיטיה כדרך שמתקשטות המלכות, ותלבש לבוש מלכות מרוקם בזהב הטוב של אופיר, והוא של משי משובח וטוב, ומשובץ באבנים טובות ומרגליות שהביאוהו ממדינת אפריקה, ותנח בראשה כתר מפואר של זהב, ותשם ברגליה מנעלים של כתם אופיר."

ציורי הקיר המפורסמים של דורא ארופוס מלאים במוטיבים מתרבויות ומדתות שונות כדי להדגיש את המסרים הדתיים והפוליטיים של היצירה. מול האיום של הפרסים הסאסאנים על תושבי דורא, יהודי העיר כביכול עודדו את עצמם באומרם: 'כפי שאירע לנו נס בימים ההם, כך יקרה לנו נס בזמן הזה. הפרסים, לא רק שלא יאיימו עלינו ולא יהרגו בנו, אלא גם יכירו בעליונותנו'.

היום, אי אפשר להימנע מהשוואה בין פרס, שבה שלט בפועל המן צורר היהודים, לבין איראן של ימינו, השולחת זרועות תמנון ארוכות דרך שליחיה, על מנת לפגוע בישראל. גם אנחנו, כמו יהודי דורא, מתפללים לנס של 'נהפוך הוא' ממגילת אסתר.