"חזרנו לארץ אחרי 22 שנה כדי להעניק לילדים חינוך יהודי"
עד כיתה י"א ד"ר יובל רבין תכנן בכלל להיות מדען, אבל אז נשבה בקסמו של עולם המוסיקה. בראיון מיוחד הוא מספר על 22 שנים בבזל, על הגיור של אשתו שחיבר גם אותו עצמו ליהדות, ועל פסטיבל 'ימי מוסיקה יהודית' שהוא מנהל כבר מזה תריסר שנים
- גיא פישקין
-
אא
עד כיתה י"א, נדמה היה לד"ר יובל רבין שעתידו בוודאי בתחום המדעי. רבין, יליד שכונת כרמליה שבחיפה ובוגר בית הספר הריאלי שבעיר, היה תלמיד מצטיין במגמה הביולוגית. אולם דווקא אז, למרות תעודת הבגרות המדעית שלקראתה חתר, החליט רבין ללמוד מוסיקה ולהתמחות בעוגב, כלי הנגינה שנשבה בקסמו. במקביל לשירותו הצבאי, הצליח רבין לעבור את בחינות הכניסה לאקדמיה למוסיקה בירושלים, כשבהמשך אף זכה להזמנה מרגשת להצטרף לאקדמיה הנודעת למוסיקה בבאזל, שוויץ, המקום בו מיודענו הרצל ייסד את מדינת היהודים.
בתוכנית המקורית אמור היה רבין לשהות כשנתיים באקדמיה המפוארת, אלא שתקופה מוגבלת זו התארכה לכדי לא פחות מ-22 שנים. בעודו סטודנט צעיר למוסיקה, פנתה אליו צעירה גרמניה, בבקשה שיעזור לה לשפר את העברית שלה. כך החל לימים הקשר עם אנה, כשעד מהרה הפכו השניים לזוג ובהמשך לבעל ואישה. אנה רצתה להתגייר, וכך מצאו עצמם השניים לומדים יחד באדיקות יהדות, כשיובל נסחף למאמצי הגיור של אשתו.
"הבהירו לי כבר מהרגע הראשון שתהליך הגיור של אנה לא יעבוד, במידה וגם אני לא אקח חלק משמעותי בתהליך. המשמעות הייתה לשמור מצוות. אני מודה שבהתחלה עשיתי זאת בעיקר כי 'צריך', סוג של לצאת לידי חובה, אבל תוך כדי התהליך נגלה בפניי עולם שלם שטרם הכרתי. אנסה להמחיש זאת באמצעות דוגמה. תוך כדי הלימודים באקדמיה, אחת המרצות שלי שאלה את התלמידים 'כמה אנשים בכיתה מתעניינים בכדורגל'. אף אחד לא הרים את היד. היא המשיכה בשאלה נוספת 'איך אנחנו מסבירים את העובדה שמיליוני אנשים מרותקים למשחק הזה, בעוד דווקא אצלנו בכיתה אף אחד לא הרים את היד'. ואז היא אמרה דבר מהותי שחקוק לי עד היום בראש. 'ההבדל בין מי שהמשחק מרתק אותו או לא, טמון במי שמוכן אפילו כצופה להחיל על עצמו את חוקי המשחק, שכן אחרת זוהי בסך הכל אסופה של אנשים שרצים אחרי כדור ובועטים בו'. ההסבר הזה מבחינתי מקבל משנה תוקף ביחס ליהדות. רק ברגע שאתה מקבל על עצמך באמת ובתמים את מערכת החוקים והמצוות, רק אז נפתח בפניך צוהר לעולם מרתק, שמבחינתי הוא מלא ומשמעותי הרבה יותר. אני לקחתי על עצמי את חוקי המשחק, מתוך הבנה שיש כאן משהו שהוא גדול הרבה יותר ממני. החלטתי שאני נשאב פנימה ומאפשר לעצמי להיטמע בתוך הקסם הזה שנקרא יהדות".
חזרה לארץ בלב שלם
כאמור, במשך למעלה משני עשורים השתקעו רבין ואשתו בשוויץ. הוא הספיק לרכוש השכלה מוסיקלית ומומחיות בינלאומית בנגינה בעוגב ובכלי מקלדת עתיקים, והיה לדוקטור למוסיקולוגיה, כולל דוקטורט שכלל התמחות ביצירותיו של קרל פיליפ עמנואל באך, בנו המפורסם ביותר של באך האב. לזוג נולדו ארבעה ילדים (גפן, תכלת, גרן וכרם), כולם מנגנים, ומוכיחים כי 'התפוח לא נפל רחוק מן העץ'.
על אף חיים נוחים שכללו משרות קבועות ועתיד מזהיר למדי, החליטה המשפחה כי הגיעה השעה לשוב לארץ הקודש. נגיף הקורונה בדיוק הפציע אז, אבל בני הזוג החליטו לא לשנות תכניות לכבודו. וכך, לפני כשלוש שנים וחצי, בשיא תקופת הסגרים, השלימו את עלייתם ארצה.
"אני מקביל את עצמי ליעקב אבינו, שכזכור הלך 'קצת' עד שישוב חרון אפו של עשו, ונשאר 22 שנה. ב"ה לא ברחתי מאיש, אך גם אני יצאתי למעט, וחזרתי עם משפחה אחרי 22 שנה. אין ספק שההחלטה בדיעבד דרשה אומץ מאיתנו, אבל קיבלנו אותה בלב שלם, שכן היה לנו חשוב להעניק לילדיי חינוך יהודי ועתיד במדינת ישראל".
לאחר הצעד המכונן עברה המשפחה להתגורר בשכונת הקטמונים בירושלים. אנה עובדת בארכיון איינשטיין באוניברסיטה העברית, בעוד שיובל מנהל זוהי השנה ה-12 ברציפות את פסטיבל "ימי מוסיקה יהודית', אותו הוא מיטיב לתאר באופן ציורי.
"מדובר בפסטיבל מיוחד במינו העוסק ברב-גוניות של הסגנונות המוסיקליים היהודיים. עבור מי שאינו בקיא פרטים, מדובר בפסטיבל מסורתי הרוחש כבוד לזרמים השונים של המוסיקה היהודית באמצעות שורה של קונצרטים, יום עיון ומפגשים שכולם על טהרת המוסיקה היהודית".
מה צפוי השנה בפסטיבל?
"השתדלנו לבצע תלכיד מוסיקלי מרתק, החל ממוסיקה יוונית יהודית מסורתית, קונצרט מוסיקת לדינו, אנסמבל שיעסוק במוסיקה מזרחית-מצרית-בבלית עם שירי משוררים שמתכתבים עם תפילות יהודיות, כליזמר (די גאסן טריו) וכלה בשיתופי פעולה עם הרכבים ותזמורות מקומיות, כדוגמת תזמורת חיבה, או אנסמבל רוזמרין שחבריו מובילים בתזמורת הסימפונית ירושלים. אני יכול להבטיח שכל מי שיגיע יזכה להזדמנות מרתקת להעשיר את עולמו המוסיקלי-היהודי".
מה נאחל לך?
"אלו זמנים מורכבים מאוד לכולנו. זה עתה ציינו את חג החרות, שלמרבה הצער קיבל השנה משמעות שונה לחלוטין. זוהי הזדמנות לאחל חירות לכל מי שחרותו נלקחה ממנו, ובכלל חירות לכל עם ישראל. שנעלה ונצליח, שנמשיך לחתור ליותר תרבותיות ורב-גוניות, לקבלת האחר ולהקשבה איש לרעהו. מכאן תצמח ישועתנו".