מה קורה כשמיליארדר מנסה להיות רובין הוד?

סם בנקמן-פריד נראה כמו הגיבור של קומיקס המספר על גיק טיפוסי, כזה עם תלתלים פרועים ולבוש מרושל, שופע פשטות וכנות כובשת. במציאות, לרוע המזל, הוא מילא את תפקיד האנטי-גיבור בסיפור נעים הרבה פחות: סקנדל הקריסה של בורסת הקריפטו FTX.

למי שמעדיף לדלג על דפי החדשות הכלכליות, הנה תמצית הסיפור: בנקמן-פריד (כן, הוא יהודי) הוא יזם ואיש עסקים אמריקאי שייסד בשנים האחרונות את בורסת המטבעות הקריפטוגרפיים FTX לצד חברת השקעות בשם אלמידה ריסרץ'. FTX קרסה כלכלית ופשטה את הרגל בנובמבר, אחרי שהתברר כי במקום לשמור על כספי לקוחותיה היא השקיעה אותם בלי הסכמתם דרך אלמידה ריסרץ'. 

ההיסטוריה בכלל וזו הכלכלית בפרט מכירה בהחלט נוכלים בעלי פרצוף תמים. מה שהיא פחות מכירה זו הונאה בסדר גודל כזה מצד מישהו שהצליח לבנות לעצמו תדמית כה נוצצת כפילנתרופ בעל לב זהב הקשוב לכל מצוקה. מאז לימודיו באוניברסיטה, בנקמן-פריד השתייך לתנועת האלטרואיזם האפקטיבי המקדמת מחויבות לעזור לאחרים באופן היעיל ביותר, כולל תרומה לארגוני הצדקה האפקטיביים ביותר. בין השאר, התנועה משקיעה בטיפוח צעירים בעלי פוטנציאל פיננסי מבטיח, כך שיתרמו מהונם בעתיד לטובת ארגונים שעושים עבודה אפקטיבית בתיקון העולם. בנקמן-פריד היה מבחינה זו סיפור הצלחה: הוא הפך למיליארדר ולתורם הגדול ביותר של התנועה.  

איך, אם כן, ניתן להסביר את המציאות העגומה שנחשפה לעולם בנובמבר האחרון? למה מלך הפילנתרופים נתפס במעשי פיראטיות בלתי נתפסים? מה קרה לכל המחויבות שלו לאלטרואיזם? האם הכל היה הצגה?

המטרה מקדשת את האמצעים

על אף שללא ספק ישנם הסבורים שבנקמן-פריד אימץ את פרסונת האלטרואיסט שעובד אך ורק למען הזולת לטובת קידום המוניטין שלו (וממילא התעשרותו), דווקא בחוגי האלטרואיזם האפקטיבי חוששים בקדרות שבנקמן-פריד היה, לפחות חלק מהזמן, חבר כן בתנועתם. אחרי הכל, הרעיון הבסיסי של התנועה אומר שעל כל אחד לנסות לפעול כדי להשיג את הטובה המרובה ביותר עבור אנשים רבים ככל האפשר. כאשר זהו העיקרון הראשי, קל להגיע לתפיסת עולם של 'המטרה מקדשת את האמצעים'. הלקוחות שכספי הפיקדונות שלהם מצאו את דרכם באופן מסתורי לאלמידה ריסרץ' היו אנשים אמידים שלא ממש נזקקו לכסף הזה כדי שיהיה להם מה לאכול. האם לא סביר להניח שבנקמן-פריד הרגיש שזו חובתו המוסרית להשקיע את הכסף הזה לטובת דברים שנראו לו חשובים יותר, כמו מאבק במגפות בעולם או מניעת הפצה של נשק גרעיני?  

על פי דיווח ב'ניו יורקר', עובד לשעבר של בנקמן-פריד מספר כי בשיחות פנימיות הוא אמר לעובדים כי המוטיבציה שלו להקים את בורסת FTX  לא הייתה, כפי שנהג להצהיר, כדי לספק חווית משתמש טובה יותר, אלא כדי לשווק מוצרי קריפטו מפוקפקים. "לטווח ארוך הביצועים של מוצרים כאלה נוטים להיות איומים", אומר אותו מקור. "הוא היה כל כך נלהב מהמוצרים הללו שהם במובהק הימורים לטווח קצר, ובטווח הארוך הקזינו מנצח... זה היה די במפורש: 'אנחנו רוצים ליצור את המוצר הזה כדי שנוכל למעשה להוציא מאנשים את כספם ברמייה ואז נתרום אותו לצדקה'..."

תנועת האלטרואיזם האפקטיבי ללא ספק תאלץ לחשבון נפש מעמיק אם אינה רוצה להפוך לקוריוז. אולם גם מי שרק צפה מהצד בתאונת הרכבות של בנקמן-פריד נותר עם חומר למחשבה. האגדה של רובין הוד היתה לסיפור עם פופולרי כל כך משום שקל ללכת שבי אחרי טוב הלב לכאורה של מי ששודד את העשירים לטובת העניים. בפועל, עם זאת, אדם לא יכול לכתוב מחדש את חוקי המוסר לפי נטיית הלב שלו. 

מונח תלמודי מפורסם בשם 'מצווה הבאה בעבירה' מתייחס בדיוק למקרים כמו זה של בנקמן-פריד, בהם אדם מחליט שערך או מעשה טוב מסויימים מצדיקים עבירה על חוקי המוסר. כך למשל הגמרא מתארת דוגמה של אדם המעוניין לקיים את מצוות ארבע מינים בסוכות וגונב לולב כדי שיוכל לעשות. במקרה זה נפסק להלכה כי המצווה שנעשית דרך עבירה אינה נחשבת כלל מצווה, ולא מוסיפה שום זכויות לאדם – אלא להפך. 

אולי לא לכולנו יש הזדמנות לבצע הונאות ענק כמו סם בנקמן-פריד, אבל המלכודת המוסרית של 'מצוות הבאות בעבירות' אורבת לכולנו. וסופו של המיליארדר האלטרואיסט, שמבלה כיום במעצר וכבר לא יכול לעזור לאף אחד, מדגיש את חשיבות המוסר הקבוע והבלתי יחסי גם בעשיית מעשינו הטובים. כדי שאלטרואיזם אפקטיבי יהיה באמת אפקטיבי, מסתבר, הוא חייב להתבסס על אתיקה בלתי מתפשרת. בלי מחויבות שלמה ל'לא תגנוב', אי אפשר באמת לתקן את העולם.