רוצים לפתוח תיקים ישנים של מפורסמים? תנו לאנשים צ'אנס לעשות טעויות

בשנים האחרונות הולך וגובר כוחו של כלי חשוב ויעיל, המהלך אימים על פוליטיקאים ואנשי ציבור: "הארכיון". באמצעות הארכיון, שלא שוכח כלום, מעמת הציבור את הפוליטיקאים עם אמירות שאמרו בעבר, ובכך מעמיד אותם במצבים מביכים. לפעמים, החומר מן הארכיון צף מיד אחרי שנבחר ציבור אמר דבר שסותר את מה שאמר שנים רבות קודם לכן. לפעמים נחשפים דברים מביכים, שנמצאו במקרה ללא הקשר קונקרטי, ואותה דמות ציבורית זוכה לגינויים על דברים שאמרה מזמן ואולי אף שכחה מהם. 

הארכיון מביא ברכה לעולם ומונע מהמנהיגים לרמות את הציבור. הוא חושף את צביעותו של אדם שאומר דברים והיפוכם בהתאם לפוזיציה בה הוא נתון. הוא מוכיח על פניו את מי שהבטיח הבטחות וכיום מתכחש להן. אך, עם כל הברכה שהוא מביא, לארכיון יש גם צד אפל – הוא מקשה על אדם לשנות את דעותיו ולעשות תיקון.

בני אדם משתנים לאורך החיים ומשנים את דעותיהם. גמישות בדעות היא מידה טובה, שמעידה על יכולת לחשוב מחדש, להיות קשוב לשינויים שסביבנו, ולהעביר ביקורת על האדם הקרוב אליך ביותר – אתה עצמך. ביקורת עצמית היא מסימני האנושיות שלנו. "רק חמור לא משנה את דעתו" אמר פעם שר הבטחון לשעבר, משה דיין. אחת התכונות המאפיינות את האדם החכם, לפי "פרקי אבות", היא שהוא "מודה על האמת" ומשנה את דעתו כשהוא מבין שטעה.

אולם, יש פעמים שאדם, ובמיוחד איש ציבור, מתקשה להשתנות, לא רק בשל חוסר יושרה פנימית, אלא בשל מחסום כבד שמעמיד הציבור בפניו: חוסר אמון. כאשר מזכירים לאדם שוב ושוב את דעותיו ומעשיו הקודמים, אף על פי שהוא כבר חזר מהם בפומבי, מעבירים לו ולכולם מסר שהאופציה להשתנות ולתקן אינה קיימת. מעבירים לו את המסר שהוא תקוע לנצח עם השגיאות והטעויות שעשה בעבר. 

חכמת היהדות מלמדת, כי לאדם יש אפשרות להתחדש. היא מכירה ברעיון הבחירה החופשית ובכוח להשתחרר מכבלי העבר. לצד זאת, היא מלמדת שעל החברה מוטל לכבד את הבחירה של אותו אדם. היא מלמדת שיש להימנע מלומר לאדם שתיקן את דרכיו "זכר מעשיך הראשונים!", או אפילו להזכיר לו אותם בעקיפין. יש להעניק לו את הלגיטימציה לחשב מסלול מחדש. 

ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, התייחס לנקודה זו בראיון שנתן לחנוך דאום לפני מספר חודשים: 

"סמוטריץ' (שר האוצר כיום) דיבר על 'מצעד הבהמות' ואמר שהוא 'הומופוב גאה' לפני מספר שנים. כיום, הוא אומר שהשתנה. אז עכשיו, אפשר כל הזמן ללכת ולהעלות את אותו סרטון שהוא אמר שהוא הומופוב גאה. מנגד, אפשר לקבל את זה שהוא השתנה, ומנסה אולי גם להביא את הציבור שלו להיות יותר מקבל... צריך להאמין לאנשים!".

אם לא נדע ליצור מרחב שבו אנשים ירגישו בנוח להשתנות, נמנע מהם לעשות זאת. שינוי עמדה ייחשב אוטומטית למושא ללעג, ונבחרי ציבור יירתעו מזה. על ידי כך נגביר את ההתבצרות בעמדות, הקיטוב וההקצנה. התנהלות כזאת מונעת את האפשרות של הקשבה, גמישות והחלפת דעות, שהן כל כך חיוניות לשגשוגה של דמוקרטיה המתבססת על שכנוע הדדי. 

לסיכום, בחברה המקוטבת שלנו, הספוגה חוסר אמון וחשדנות, אין פלא שמרבים להשתמש בארכיון כדי להעביר ביקורת על דמויות ציבוריות. בכך אנו מציבים סטנדרטים גבוהים יותר של אמירת אמת ועקביות. אך לצד זאת, שימוש מופרז ולא מבוקר בארכיון, עלול לגרום לתוצאה הפוכה, ולהגביר את הקיטוב וההתבצרות בעמדות. טוב נעשה אם נקדם בברכה ובהערכה חברים, מכרים ומנהיגים, שיודעים לערוך חשבון נפש ולשנות את דעותיהם ודרכיהם.