אמא ל-11 – וגם מתמטיקאית עטורת פרסים

נסו לדמיין את התרחיש הבא. בית אחד, 11 ילדות וילדים. בינינו, סביר להניח שרק המשפט הזה היה מכניס 99 אחוזים מאיתנו להתקף חרדה. אולם, מה אם נגיד לכם שלצד הנתון הזה, אם המשפחה היא גם חוקרת מוערכת בעלת תואר דוקטור, ומי שלאחרונה אף זכתה בתואר של כבוד מקרן וולף על תרומתה משמעותית בתחום הגיאומטריה הבידודית?

זהו על רגל אחת סיפורה יוצא הדופן של ד"ר חיה קלר, תושבת ירושלים, וחברת סגל מאז שנת תש"פ בבית הספר למדעי המחשב של אוניברסיטת אריאל. היא בוגרת אולפנת חורב בירושלים. ובאמתחתה תארים במתמטיקה ובמדעי המחשב, לרבות פוסט-דוקטורט באוניברסיטת בן גוריון ובטכניון.

בחיידק המתמטי, היא מספרת, נדבקה כבר בגיל צעיר בהשראת המורה למתמטיקה בתיכון בו למדה. "בילדות לא נמשכתי בכלל למתמטיקה. יותר התחברתי דווקא לשיעורי ספרות וכתיבה יוצרת. כנערה ובעיקר בתקופת האולפנה, התחלתי להימשך יותר למדעים המדויקים ובפרט למתמטיקה. הדמות שהשפיעה עליי מעל כולן הייתה המורה שלי למתמטיקה, דוד צחור. הוא ידע להראות לנו את היופי שבמתמטיקה, וללמד אותנו הרבה מעבר למה שהיה נדרש בשביל בחינת הבגרות".

על מנת להמחיש את תחום העיסוק בו היא מתמחה, שוטחת ד"ר קלר את 'האני מאמין' שלה: "תחום העיסוק שלי הוא גאומטריה קומבינטורית. זהו תחום שעוסק באובייקטים גאומטריים, כגון נקודות, קווים, כדורים ובקשרים אפשריים ביניהם. אספר מעט על בעיה ספציפית בה עסקתי עם שותפים - פתרון בעיית רינגל.

"לפני למעלה ממאתיים שנה גילו קרטוגרפים שאפשר לצבוע מפה מדינית של העולם בארבעה צבעים בלבד, ועדיין כל שתי מדינות בעלות גבול משותף ייצבעו בצבעים שונים. מתמטיקאים שיערו שמצב זה אינו מהווה תכונה ייחודית של צורת המדינות בעולמנו, אלא נכון לכל מפה מישורית ולכל צורה של מדינות. ההשערה התבררה כנכונה, אבל לקח כמעט 200 שנה להוכיח אותה: רק בשנות ה-70 של המאה הקודמת, ובסיוע מחשב, הצליחו המתמטיקאים אפל והאקן מאוניברסיטת אילינוי להוכיח אותה באופן פורמלי. בעיות מסוג זה מעניינות לא רק צובעי מפות. למעשה, הן אקטואליות בתחומים רבים אחרים, כגון הקצאת תדרים לאנטנות סלולריות, חלוקת משימות בין מעבדים שונים שעובדים במקביל ועוד.

"בעקבות כך, בעשורים האחרונים חוקרים רבים התעניינו בבעיות צביעה בהן צובעים עצמים נוספים, ולא רק ארצות על גבי מפה. אחת המפורסמות שבבעיות אלה הוצעה על ידי החוקר הגרמני גרהרד רינגל בשנת 1959: הוא שאל, כמה צבעים מספיקים כדי לצבוע כל קבוצה של מעגלים במישור כך שכל שני מעגלים המשיקים זה לזה ייצבעו בצבעים שונים? תוך זמן קצר, חוקרים גילו שארבעה צבעים אינם מספיקים, אך שיערו שניתן להסתפק בחמישה. עם זאת, הבעיה נותרה לא פתורה במשך למעלה מ-60 שנה.

"לאחרונה, בפרויקט משותף עם ארבעה חוקרים נוספים מאוניברסיטאות שונות בעולם – פרופ' שחר סמורודינסקי מאוניברסיטת בן גוריון, הדוקטורנט ג'יימס דייויס מאוניברסיטת ווטרלו בקנדה, ד"ר לינדה קלייסט מאוניברסיטת בראונשווייג בגרמניה ופרופ' ברטוש וולצ'ק מאוניברסיטת קרקוב בפולין – מצאנו את הפתרון לבעיה. מתברר, שההשערה לא הייתה נכונה במקרה הזה: לא רק שחמישה צבעים לא מספיקים, אלא שגם מיליון צבעים לא יספיקו. הראינו שאין אף מספר סופי של צבעים שיספיק לכדי לצבוע כל קבוצת מעגלים כזו! כדי להראות זאת, בנינו סדרה של דוגמאות, סידורי מעגלים שניתן לתאר באופן מתמטי, אך לא להדגים במציאות – אפילו הסידור שנדרש כדי להוכיח שחמישה צבעים לא מספיקים, כבר מכיל יותר מעגלים ממספר החלקיקים ביקום!"

הזכייה שלך מהווה תעודת כבוד גם עבור אוניברסיטת אריאל.

"חלק ממה שמיוחד בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת אריאל, שם אני עובדת, קשור בהיותו חדש יחסית. זה משפיע על הגיל הממוצע הצעיר של הסגל, על אווירה מפרגנת ומגובשת בתוכו, וכזו שמחלחלת גם לקשר שבין הסגל ומאות הסטודנטים. אין ספק שקיומה של אוניברסיטה ביהודה ושומרון היא עוד חלק חשוב ביישוב הארץ ובהצלחה של ההתיישבות בשומרון, אבל בפועל גם הסגל וגם הסטודנטים לא מגיעים דווקא מההתיישבות, אלא מכל חלקי הארץ ממש. באווירה היום-יומית באוניברסיטה, באופן טבעי הפן הזה פחות מודגש. חוקרים והתלמידים עוסקים בעיקר בנושאים האקדמיים השוטפים, ולמעשה השיח שאני חווה סביבי באוניברסיטה הוא מאד א-פוליטי, במובן זה שאני אפילו לא מכירה את דעותיהם הפוליטיות של מרבית חברי לעבודה, מה שלצערי נדיר בנוף האקדמי בארץ".

"חשיפה של היופי והשלמות בבריאה"

ד"ר קלר, נשואה ואם ל-11 ילדים, מגלמת בדמותה הוכחה מובהקת לשילוב מנצח בין חיי משפחה מלאים לבין קריירה מעשירה. חרף האתגר הלא מבוטל הטמון בשילוב בין השניים, היא מתארת כיצד היא מצליחה לנהל ביד רמה את שני העולמות גם יחד.

"אני לא חושבת שיש תשובה אחת טובה לשאלה כיצד לקיים קריירה אקדמית ומחקר מעמיק יחד עם גידול משפחה ענפה. לא רק שאין תשובה שמתאימה לכל אחד, אלא שהתשובה גם לאדם עצמו משתנה מתקופה לתקופה בחיים. כמובן שיש תקופות בהן עניינים שונים במשפחה לוקחים את הזמן והפניות הנפשית מהמחקר, בעוד שיש תקופות שהמחקר תופס את המחשבות גם בשעות שהן מחוץ לשעות העבודה. למדתי מהניסיון שלא כדאי לנסות לעבוד בזמן שהילדים סביבי בבית, כי זה רק מתסכל ולרוב לא מצליח. אני משתדלת לעבוד בשעות הבוקר כשהילדים נמצאים במסגרות, או בשעות הערב אחרי שהקטנים הולכים לישון. בימים שבהם אני מלמדת באוניברסיטה, אני נשארת לעבוד במשרד אחרי סיום ההוראה, ובשעות הללו בעלי נמצא עם הילדים. בהרבה נקודות במהלך ההתקדמות האקדמית שלי, הרגשתי שהייתה סיעתא דשמיא גדולה, ודברים הסתדרו הרבה יותר טוב משציפיתי. היו גם תקופות שכמעט התייאשתי מלהמשיך באקדמיה. במצבים הללו בעלי היה זה שעודד אותי, תמך בי, והאמין הרבה יותר ממני שכדאי להמשיך, ושאין סיבה להתייאש".

כאישה מאמינה, עד כמה העיסוק במדע מחובר ליהדות?

"העיסוק במדע עבור הוא חלק ממימוש הצו שנתן הקב"ה לאדם הראשון 'לעבודה ולשומרה'. אני מאמינה שחלק מתפקידנו בעולם הוא לפתח ולשכלל את העולם. כל אחת ואחד מאיתנו עוסקים בפיתוח הזה לפי הכישורים ונטיית הלב, שניתנו לנו משמים כדי לכוון אותנו לשליחות מסוימת. יש מי שחלקו בפיתוח העולם בבניה פיזית, יש מי שבתמיכה באחרים, יש מי שביצירה טכנולוגית, ויש מי שביצירת בסיס תיאורטי להבנה טובה יותר של העולם, בין אם למען מטרה יישומית בחלק מתחומי המחקר, ובין אם כחלק מחשיפת סוג מסוים של יופי ושלמות בבריאה ובמבנים עקביים שהמוח האנושי מסוגל לתפוס".

כיצד התפיסה הזו מתבטאת במחקר?

"בחלק מתחומי המחקר התועלת ישירה ומיידית, אם בפיתוחים טכנולוגיים, אם ברפואה וכדומה. בתחומים אחרים, במדעי הטבע כמו ברוב תחומי המתמטיקה, מפתחים בסיס ידע נרחב, גם אם הוא לא נראה כרגע שימושי, מתוך סקרנות ורצון להבין את החוקיות שבדברים. לאורך השנים, מסתבר שבניית בסיסי ידע נרחבים כאלו, אפילו בתחומים התיאורטיים ביותר, הופכים להיות יותר ויותר שימושיים ככל שעולם המחשוב מתפתח. כך למשל, המתמטיקאי המפורסם הארדי נהג לומר כי הוא עוסק בתורת המספרים משום שזהו תחום מתמטי טהור לחלוטין שלעולם לא יימצא לו שימוש. כיום, שמונים שנה אחרי, כל עולם ההצפנה שכולנו משתמשים בו בכל ערוצי התקשורת, או בכל שימוש ברשת האינטרנט, מבוסס על אותה תורת המספרים שהארדי חקר".

מה נאחל לך?

"מאז תש"פ נראה שבמדינת ישראל ובעולם כולו התחילו המאורעות להתרחש בקצב מואץ. קודם הקורונה שהפכה בין לילה את העולם כולו.  לאחר מכן התחילה אצלנו בארץ תקופה קשה של מחלוקת בעם סביב הרפורמה המשפטית, ומעל הכל - הטבח בשמחת תורה והמלחמה שבאה בעקבותיו. קשה שלא לראות את היד המכוונת והעובדה שאנחנו נמצאים בעיצומו של אירוע היסטורי. אני מאחלת לעם ישראל שהתקופה הזו תביא אותנו סוף סוף לגאולה".