"הייתי רוצה לשבת עם הרצל ולשמוע מה הוא מציע לנו לעשות עכשיו"

אם היית יכול לתאר את עצמך בכמה מילים, מה הן היו?

"בן אדם. כזה שיש בו פשטות וגם מורכבות. אני יכול להיות גם מענטש, לאהוב אבל גם להתעצבן, יש בי את הכל. אני לא מתאמץ להחזיק איזו תדמית מסוימת, אבל על הבמה אני אוהב את הקהל וחש שהוא אוהב אותי".

אם היית יכול לארח כל דמות מההיסטוריה היהודית בביתך, את מי היית מזמין?

״הכי מעניין אותי להיפגש עם תאודור הרצל כי הוא היה איש תיאטרון, מחזאי, עיתונאי ובשנים האחרונות לחייו ניסה לעשות דברים חשובים למען העם שלנו. יש לי ספרון בבית שמתאר את השנים הראשונות להקמת המדינה בהן ממש ניסו ליישם את תוכנית הפעולה שלו אחד לאחד. אחר כך ועם הזמן, מאז רצח רבין, התרחקנו מהחזון, עד המקום שהגענו אליו היום. הייתי מאוד רוצה לשבת איתו ולשמוע ממנו מה הוא מציע עכשיו. אני בטוח שהוא לא כיוון למקום הזה, ושהיה כואב לו לראות את פוליטיקת הזהויות שמפרידה בינינו לשבטים שבטים. מקווה שהרצל יביא לי קצת אופטימיות בעניין הזה״.

אם היית יכול לבחור מקצוע חדש, במה היית רוצה לעסוק?

״אולי פסיכולוג. הייתי שנים רבות בטיפול אישי אצל ניצה אברבנאל ז״ל וגם בטיפול קבוצתי. ראיתי איך אנשים הצליחו להציל את עצמם ושינו את גורלם. לא תמיד זה עבד, היו גם כשלונות בעיקר ליוצאי קיבוץ שהיו לעיתים רגישים מדי והקבוצה איימה עליהם. בעיני, טיפול זה דבר בסיסי. כמו שאדם מצחצח את שיניו בבוקר ככה הוא צריך לצחצח את נפשו. זה ממש חשוב בחיים המודרניים שלנו. עד גיל 30 הייתי שפוט של אמא שלי, הערצתי אותה והיה קשה לנתק את הסימביוזה הזו, והטיפול עזר לי להיפרד ממנה כדי להצליח בזכות עצמי. לצערי, היא נפטרה לפני שהשלמתי את הטיפול ולא הספקתי לסגור איתה מעגל״.

אם היית יכול לתת עצה לאדם שמתחיל היום את הקריירה שלו בתחומך, מה היית אומר לו?

״שיחשוב פעמיים.. הוא חייב להיות מאוד משוכנע שזה הכיוון שלו ולהיות מאוד מוכשר. אחר כך נכנס גם האלמנט של המזל. שלא ישים את כל הביצים בסל אחד. אני בהדרגה הרחבתי את היריעה ושרתי אופרה, ג'אז, דיבבתי סרטים ועוד. היה איזה רגע שאמרתי לעצמי שכדאי להחליט, אבל בסוף הבנתי שאני רוצה לעשות הכל. יש לי נכדה שהיא בת של שחקנים וכבר בגיל שנתיים וחצי, רואים שיש לה כישרון הצחקה, אבל, כאמור, זה עדיין לא אומר כלום״.

אם היית יכול לשנות החלטה אחת שקיבלת בעבר, מה היית משנה?

״הורי היו זמרי אופרה וקיבלתי מהם את התשוקה לבמה אבל מאמא קיבלתי גם את הפחד. לכן אפילו שהייתי שחקן מבוקש הלכתי לאוניברסיטה ועשיתי שני תארים בחינוך, כי עד גיל 30 לא הייתי בטוח שאוכל להישאר בתחום. בסופו של דבר למדתי דרך הניסיון בעבודה אבל אולי אם הרקע היה שונה ולא הייתי כל כך פוחד אז הייתי יכול להתמסר ללימודי תיאטרון ומוסיקה באקדמיה. זה מצחיק כי התפרנסתי נהדר מהמקצוע, קניתי אוטו ודירה אבל עדיין לא סמכתי על עצמי. אם הייתי יודע מה שאני יודע היום….״.

אם היית יכול לגור בכל מקום בארץ, איפה היית בוחרת לגור ולמה?

״אני גר בגבעתיים. בית ילדותי היה ברחוב הירקון 130, ובכל פעם שאני יוצא מחניון ״בריכת גורדון״ בה אני מקפיד לשחות מדי יום, אני מסתכל עליו, ועדיין שואף לעבור לשם. אבי היה חולה באסטמה והלחות הזיקה לו, אז עברנו לגבעתיים כשהייתי בצבא, גם אשתי ילידת גבעתיים, אבל אני הייתי שמח לשבת על המרפסת מול הים".

אם היית יכול לחזור לתקופה מסוימת בחיים, לאן היית חוזר?

״בשנת 1982 כשהייתי בן 30, קיבלתי מלגה מקרן תרבות אמריקה-ישראל להשתלמות בניו-יורק בלימודי מיוזיקל-קומדי ותיאטרון. נסענו לשמונה חודשים, וזו הייתה תקופה נהדרת. גרנו שלושתנו: אני, אשתי ובתי הבכירה שהייתה אז בת שנתיים, בדירת סטודיו באיסט סייד.  כיף להיות סטודנט בניו-יורק, חוויה ממש מומלצת״. 

אם היית יכול לחזור לכמה ימים לכל תקופה בהיסטוריה של העם שלנו, לאן היית חוזר?

״לסוף ימיו של דוד המלך. שיחקתי את דמותו בהצגה מוסיקלית ״אהבות דוד״ בשנה שעברה. הייתי רוצה להיות בסביבתו כשעשה את חשבון הנפש שלו ולהבין מי הוא היה באמת ולא רק איך שאני פינטזתי אותו״.

אם היית יכול לקבל 20 מיליון דולר להשקעה במיזם כלשהו, במה היית משקיע?

״בית ספר גבוה ללימוד אמנויות-הבמה על שמי. להשאיר פה את המורשת הזאת, לחנך את הדור צעיר איך להופיע, לרגש, לתקשר דרך האמנות לדורות״.

אם היית יכול ללמוד כל כישרון חדש תוך יום, מה רוצה ללמוד?

״לכתוב כמו שצריך. שירים, מחזות וסיפורים. סבא שלי כתב ספרי הגות וכשהייתי בן 7 מאוד רציתי להרשים אותו וכתבתי סיפור. הוא דווקא עודד אותי להמשיך, אבל אני חייב להודות שזה כישרון שאין לי. לא חושב שמה שאני כותב מספיק טוב, אפילו שיש לי כמה שירים במגירה״.

אם היית יכול לכתוב ספר על חייך, מה היתה הכותרת שלו?

״יש משפט של א.ד גורדון ״החיים הם הדרך והאדם הוא המטרה״. אז הכותרת שלי היא ״החיים הם הדרך״. זה מיסטי ממש. כשאתה מפלס את הדרך שלך, מפסיעה לפסיעה, אתה מבין את המטרה, מה אתה רוצה להיות״.

אם היית יכול לפגוש את עצמך בגיל 18, מה היית אומר לעצמך?

״הייתי מבקש לתת לעצמי אומץ להעז ולא לפחד. הייתי אומר לי ״אתה מוכשר, אתה בסדר, לך עם זה. תעשה מה שאתה רוצה, תהיה מה שאתה רוצה״. כשהייתי ילד שאלתי את סבא ״מי זה?״ על תמונה של קנט שהיתה תלויה לו בחדר, והוא ענה לי ״אה, הוא כבר מת״. ואז שאלתי על פורטרט של סבא כשהיה צעיר ״ומי זה? הוא גם מת?״ וסבא הרהר וענה ״כן״. בהשראת השאלה שלי הוא כתב מאמר פילוסופי על מה מת בקרבנו כשאנו מתבגרים. אז מהבחינה הזאת גם הילד הזה בן ה-18 שהייתי כבר איננו״.

אם היית יכול לבחור רגע אחד מההיסטוריה של העם היהודי שמעורר בך גאווה, מהו הרגע?

״לא רגע רחוק אלא דווקא מהאולמפיאדה האחרונה בפריז והמדליסטים הישראלים, שכל כך עוררו בי גאווה ואהבה אליהם. הסתכלתי עליהם מקבלים את המדליות ובכיתי. לא זוכר שזה קרה לי בעבר, הם גיבורים בעיני. לראות ילדה שמגיל שלוש מקריבה את חייה למען הספורט,  וברגע אחד פלאי, כשהיא בת 19 מגשימה חלום... זה נפלא, ומוסיף גאווה עצומה למדינה״.

אם היית יכול להתחלף עם מישהו רק ליום אחד, עם מי היית מתחלף?

״עם אחד הנביאים כמו נתן, ירמיהו או ישעיהו. אלו מהם שעמדו בשער ואמרו באומץ את האמת למנהיגים. פעם כשהייתי מתראיין הייתי נמנע מלהגיד דברים מסוימים וגם קרה שבראיון אמרתי משהו וניפחו אותו לכותרת צעקנית, אבל היום אני זקן ולא אכפת לי וגם יודע שאני אהוב בקהל. אז אולי אני כבר מוכן לצעוק למנהיגים שלנו בעוז ובלי פחד״.

אם היית יכול לשנות הרגל אחד שלך, מה הוא היה?

״כשאני צריך לסדר משהו אני נכנס לחרדה, חוסר אונים, ולא יודע איפה להתחיל. אשתי סובלת מזה רבות. הייתי רוצה להיות יותר מאורגן, אבל יכול להיות שאני לא מספיק משקיע בזה״.

אם היית יכול לבחור חג אחד שיחזור פעמיים בשנה, איזה חג היית זה היה?

״מאוד אוהב את החגים, את כולם, ראש השנה, פסח, פורים... מימי ילדותי אני זוכר את הערב הראשון של חנוכה: אמי מסדרת חדר מלא במתנות, שאת הדלת פותחים רק כשנראה הכוכב הראשון בשמיים. נר ראשון של חנוכה שופך אור נגוהות על  ההפתעות של חנוכה, איזו התרגשות!״

ֿאם היית יכול לקבל משאלה אחת, מה היא הייתה?

״קודם כל להחזיר את החטופים. זה מעיק עלי מהרגע שאני קם בבוקר. לא יכול לשאת את המחשבה שהם שם. אנחנו צריכים לעשות הכל כדי להחזיר אותם וכל רגע שהם עוד שם הוא בלתי נסלח״.

בימים אלו אלי גורנשטיין משתתף במחזמר ״אהבה ממבט ראשון״ מבית התיאטרון מיסודו של סמי לוי על בימות היכלי התרבות ברחבי הארץ, ובתיאטרון הקאמרי במחזמר ״מלצרית״.