הטריילר לגרסת הלייב אקשן של שלגייה ושבעת הגמדים מבית דיסני עלה לאוויר לפני שבועיים והגיע כבר ל-8 מיליון צפיות. אבל זה לא הנתון הכי מעניין בסרטון היוטיוב הזה: לצד 750,000 לייקים שהסרטון קיבל, הוא קיבל למעלה  ממיליון דיסלייקים. זה דבר נדיר, טריילר לסרט שמקבל יותר בוז ושנאה מאשר חיבוק, עוד לפני שיצא בכלל הסרט המלא. אבל מה הביא את דיסני למצב הזה?

בשביל להבין את הרקע, צריך לומר שדיסני החלה בשנים האחרונות לקצור בשנית את ההצלחה של סרטיה האהובים מכל הזמנים, ולייצר להם גרסאות "לייב אקשן" – כלומר, גרסאות מחודשות שלא עשויות מציורים והנפשות כמו בעבר, אלא משחקנים אנושיים. כך היא עשתה כבר לסרטים רבים כמו "היפה והחיה", "מולאן", "אלאדין", "בת הים הקטנה" ועוד. בתחילה, כמו ברימייק של היפה והחיה שהיה הראשון לצאת, הגרסאות המחודשות היו תואמות בצורה מדויקת לעלילה של הסרט המקורי. אך ככל שהתרבו הסרטים מהסוג הזה ראינו עוד ועוד אלמנטים מחודשים-תרבותית שהצטרפו לעלילה. כך למשל בסרט המחודש של אלאדין, שנחל הצלחה גדולה, ניתנת לנסיכה יסמין יותר משמעות ואקטיביות בהנעת העלילה והבאה לפתרון, כיאה לאישה במאה ה-20. אחר-כך עמלו אולפני וולט דיסני גם כדי ללהק שחקנים אחרים עבור דמויות, כך בת הים הקטנה הפכה לבחורה כושית בעוד שבסרט המקור אריאל הייתה לבנה.

ההסתעפויות נמשכו, ועם הזמן נוצרה ההרגשה שבמקום להמשיך ולהתמיד עם נוסחת הקסם של דיסני לייצר סיפור, בדיסני שמו יותר ויותר דגש על הערכים החדשים. בסרט החדש על בסיס העלילה של שלגייה ושבעת הגמדים, שעתיד לצאת בתחילת 2025, היו כבר לא מעט אלמנטים שהצליחו להטריד את הצופים: לתפקיד שלגייה, עליה נאמר בסיפור המקורי "עורה צח כשלג", נבחרה שחקנית ממוצא קולומביאני בעלת גוון עור כהה. לתפקיד המלכה הרעה, זו שמקנאת בשלגייה על יופיה ובגלל זה היא מתעללת בה, נבחרה לא אחרת מאשר הדוגמנית הבינלאומית גל גדות, מה שיצר בדיחה שהתפרסמה בכל העולם. הסערה השנייה מתחוללת סביב נושא הגמדים: גמדים בהוליווד מתקשים למצוא עבודה, כיוון שאין הרבה תפקידים שנדרש עבורם שחקן גמד. אחרי ששחקן מפורסם (שהוא גם גמד) צייץ על דיסני משהו בסגנון "לעשות סרט על גמדים שחיים במערה? אני מקווה שכבר התקדמנו", דיסני החליטה ללהק לתפקיד הגמדים אנשים עם כל מיני סוגים של בעיות פיזיולוגיות ולא רק גמדים. תמונה שדלפה מסט הצילומים ההוא הפכה לבדיחה ברשתות, וגרמה לדיסני לעשות חושבים מחדש ולהמיר את כל עניין הגמדים לאנימציה חדשנית שנקראת CGI – ולהותיר את כל הגמדים בהוליווד ללא עבודה שוב.

מעצמת דיסני. קרדיט: שאוטרסטוק, JHVEPhoto

לצד הראיונות של השחקנית בדמות הראשית שקוממו גם הם את אוהבי הסרט המקורי, בתוספת קריאות שלה לשחרור פלסטין וכמה אמירות על יכולות המשחק של גל גדות – משחקנית צעירה בת 22 עם רזומה לא גדול,  נוצר מצב שעוד לפני צאת הסרט השנאה כלפיו כבר גדולה. אבל מה גרם לדיסני להגיע למצב הזה?

לעשות "דווקא" והסרט הגנוז של דיסני

יש לחז"ל ביטוי שנאמר בגמרא, שעוסק במצוות תוכחה. לצד החובה להעיר לאנשים כאשר הם לא פועלים נכון, יש הסתייגות חשובה של חכמים שקובעת כי "כשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע". זאת אומרת, אם אתה בא להעיר למישהו, ואתה רואה שלא ייצא מזה משהו טוב, שהוא לא הולך לשנות את דרכיו בעקבות דברך, שאולי הוא אפילו עשוי להיפגע או לעשות לך "דווקא" – מוטב שלא תאמר את זה בכלל.

יש הרבה דרכים להעביר מסר מסוים למישהו. יש אמירה ידועה של רבי נחמן מברסלב שכאשר הוא זיהה שתלמידיו אינם מבינים מספיק טוב את התורות שהוא מלמד, הוא החל לספר להם סיפורים. יש מי ששיר ומוזיקה יגעו בו מעל הכל, ויש מי שהמבט הנכון שאתה נותן לו הוא מה שיכול להניע אותו לעשות משהו מסוים. הרגישות החשובה הזאת היא חלק מהרגישות של החיים; איך לעבוד נכון עם מי שמולך. ההצעה שלי לפרש את המשפט "כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע", היא בצורה של: חשוב טוב איך אתה אומר את זה, שלא תפספס את הנקודה.

אולפני דיסני התפרסמו ביכולת הפנומנלית שלהם לייצר סיפור מדהים. הם פיתחו נוסחת קסם שהצליחה להביא לצופים עלילה מדהימה שתפורה היטב מכל קצותיה ומלאה בצבעוניות ובשמחת חיים, מדברת לילדים בגובה שלהם. תוך כל אלה הם הצליחו לשזור מסרים גדולים על נושאים חשובים כמו גבורה (הרקולס), משפחה (מלך האריות), פריצת גבולות (מולאן), והיכולת למגר את הרוע (אלאדין) – ועוד רבים. זו היא חלק מהיכולת המופלאה שבזכותה אנחנו שומרים לדיסני ערגה מיוחדת.

כאשר באולפני דיסני החליטו להעביר לנו מסרים חדשים באמצעות הסרטים, נראה שהם קצת שכחו להביא לנו את הסיפור ואת הקסם הפשוט שלהם – זה השלב שהן איבדו את הצופים. הרגשנו שאנחנו מתחילים לאבד את הייחודיות והיופי שבסרטים שייצרה התעשייה הגדולה הזו. את גרסת הלייב אקשן האחרונה שיצרה, על בסיס הסיפור של פינוקיו, אחרי שהושקעו בה למעלה מ-150 מיליון דולר, גנזה דיסני עמוק לתוך מעמקי האדמה כיוון שהיא לא האמינה ביכולתה לעלות לקולנוע. היינו יכולים לחשוב שכבר אז דיסני תבין את המסר ותחליט לוותר על הניסיונות הכוזבים בזה אחר זה לחדש את העלילות הישנות והטובות  במסווה תרבותי חדש , כיוון שיש מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע. אך במקום זאת דיסני המשיכה ומנסה לייצר עבורנו עוד ועוד רימייקים מהסוג המחנך שאין בו חן. וחבל.