כיצד נכון לחגוג את חגי ישראל השנה? מספר עקרונות מנחים
שנה זו מביאה עמה לא מעט תהיות ושאלות בנוגע לאופן שבו נחגוג את החגים. השנה שונה במובנים רבים, הן מבחינה חברתית והן מבחינה רוחנית. החגים מציבים בפנינו שאלות חדשות לגבי האופן שבו אנחנו מתייחסים אליהם, ומה המסר שאנחנו רוצים להעביר לדור הבא על חגי ישראל
- שגיא פריד
-
אא
המציאות שבה אנו חיים כיום – אם זו המצב הביטחוני, המשבר הכלכלי, או אפילו השינויים בחיי החברה – גורמים לרבים לשאול את עצמם איך נכון לחגוג את החגים השנה. בעוד בשנים רגילות ההשקפה הכללית הייתה חגיגה מסורתית אך לא בהכרח דתית, עם דגש על מפגשים חברתיים או טיולים – ייתכן שהשנה רבים יבקשו לבחון את משמעות החג מנקודת מבט אחרת.
החגים מהווים הזדמנות לעצור את השגרה ולבחון מחדש את הערכים האישיים והמשפחתיים שלנו. עבור רבים, מדובר בחיבור לזיכרון קולקטיבי יהודי, גם אם הוא איננו דתי בצורה מובהקת. במיוחד בשנה זו, ישנה תחושה של הצורך לשמר משהו מהשורשים העמוקים יותר של החגים, אולי בצורה רכה יותר אך לא פחות משמעותית.
בשנים רגילות, חגים כמו ראש השנה ופסח משולבים במפגשים משפחתיים רחבים, כאשר השולחן מלא בבני משפחה וחברים. עבור חילונים רבים, אלה הם הזמנים היחידים שבהם מתקיים חיבור לעבר המסורתי – בין אם מדובר בקריאת ההגדה בפסח או בקידוש בראש השנה.
אבל השנה, כשמציאות החברתית משתנה ויש יותר זהירות במפגשים המוניים, החגיגות עשויות להפוך לאינטימיות יותר. אולי השנה תהיה זו הזדמנות לשים דגש על הקשרים המשפחתיים הקרובים יותר, לשוחח על ערכים, ולבחון את משמעות החג עבור כל אחד ואחת מאתנו. כשמפחיתים את הצורך להתרכז בהפקה החיצונית של החג, יש מקום לחשוב על התכנים הפנימיים שלו.
חגי ישראל טומנים בחובם זיכרון היסטורי עמוק, הקשור לעם היהודי ולמסורות שעוברות מדור לדור. השנה, כאשר המצב הלאומי והמקומי מורגש יותר מאי פעם, ישנם רבים שאולי יתחברו לחגים בצורה אחרת. לאור המתח הביטחוני והתחושות הלאומיות המורכבות, ייתכן שהשנה נראה יותר חילונים שמבינים את ההקשר הרחב יותר של החגים, ומשלבים אותם גם כזמן לחשבון נפש אישי ולאומי.
חגים כמו יום כיפור, שהעומק הרוחני שלו מהדהד, גם אם בקרב חילונים יש כאלה שמעדיפים לא לצום, עשויים השנה להיות זמן להתכנסות פנימית גם ללא ההקשר הדתי המלא. המנוחה והחשיבה מחדש על משמעות הסליחה, הכפרה, והתקווה לעתיד טוב יותר, הן תכנים שגם חילונים יכולים להתחבר אליהם בשנה כזו. כמו בכל שנה, גם השנה המצב הביטחוני משפיע על האופן שבו נחגוג את החגים. ישנם רבים שיבחרו להישאר בקרבת הבית, להימנע מחופשות רחוקות או ממפגשים המוניים, בשל תחושת חוסר הוודאות. עם זאת, ניתן לנצל את המצב כדי לחשוב על החג בצורה אחרת – אולי דווקא קרבת הבית והמשפחה ייצרו השנה חגים עמוקים יותר ומשמעותיים יותר.
בעוד שבשנים קודמות היינו רגילים לראות טיולים בחיק הטבע, השתתפות באירועים ציבוריים, או נסיעות לחו"ל, ייתכן שהשנה נצטרך לשקול חלופות אחרות. חוויית החג השנה עשויה להתמקד יותר בטקסים ביתיים, אולי אפילו יותר חווייתיים ופשוטים, תוך שילוב אלמנטים של המסורת עם החיבור לאירועים עכשוויים. עם כל הקשיים שהשנה הזו מביאה עמה, היא גם פותחת חלון לשינוי. רבים בקהילה החילונית עשויים למצוא את עצמם מחפשים אחר משמעות עמוקה יותר בחגים – משמעות שאולי לא הייתה נוכחת בשנים הקודמות. ניתן לראות זאת, למשל, בקרב חילונים שמבקשים ללמוד יותר על המנהגים המסורתיים, על הסיפורים מאחורי החגים, ולחפש דרכים להעשיר את החגיגה עם תכנים רלוונטיים לתקופתנו.
ראש השנה, למשל, שמסמל את התחלה חדשה, עשוי השנה להוות זמן לחשוב על ההתחלות שלנו כאומה וכאנשים פרטיים. מהי ההתחלה שאנו מחפשים השנה? איך נוכל להפוך את השנה הקרובה לטובה יותר – לעצמנו, למשפחתנו, ולעולם שסביבנו?
ישנה גם אפשרות ליצור מסורות חדשות השנה. במקום להתמקד רק במה שהיה בעבר, אפשר לחשוב איך אפשר להתאים את המסורות לצרכים האישיים והמשפחתיים של כל אחד מאיתנו. אולי נשלב בחג גם עיסוק בנושאים שמעסיקים אותנו כיום, כמו שמירה על הסביבה, קידום ערכי שוויון וצדק, או תרומה לקהילה. אם בשנים קודמות, דגש החגים היה יותר סביב מפגשים חברתיים גדולים, אולי השנה נקדיש זמן למעשים אישיים קטנים של עזרה לזולת, של תמיכה באחרים ושל יצירת קהילה יותר מחוברת. המצב המשתנה מאפשר לנו לבחון מחדש את סדרי העדיפויות שלנו, ולהחליט מה חשוב באמת.
אחד האתגרים הגדולים השנה הוא כיצד לשלב בין המסורת היהודית לבין הצרכים והערכים החדשים שמעסיקים אותנו היום. ייתכן שהשנה יותר מאי פעם נצטרך לחשוב על החגים כהזדמנות לא רק לשמר את מה שהיה, אלא גם לשלב בין ישן לחדש – לחגוג את המסורת בדרכים חדשות, רלוונטיות ומחוברות לעולם שבו אנו חיים. אם נביט על החגים מזווית אחרת, הם עשויים להוות גם הזדמנות להתחדשות אישית. בין אם מדובר בחשבון נפש פנימי ביום כיפור, או במחשבה על מה נרצה להשיג בשנה הקרובה בראש השנה, ישנם ערכים עמוקים שמלווים אותנו במהלך החגים ושיש להם משמעות רחבה יותר גם עבור חילונים.
במיוחד השנה, כשכל כך הרבה דברים לא ברורים, אולי זו הזדמנות לחדש את עצמנו – לחשוב על החגים כזמן להתבוננות פנימית, לא רק על המסורות שהבאנו מהעבר, אלא גם על איך אנחנו רוצים להמשיך קדימה. החגים מאפשרים לנו לעצור את השגרה ולבחון את חיינו במבט רחב יותר – זה זמן שבו אנחנו יכולים לשאול את עצמנו לאן אנחנו הולכים ואיך נוכל להפוך את השנה הקרובה לטובה יותר עבורנו ועבור הסובבים אותנו.
השנה, אולי יותר מאי פעם, חגי ישראל מזמינים אותנו לחשוב מחדש על האופן שבו אנחנו חוגגים אותם. בשונה משנים קודמות, ישנה תחושה של צורך בהתבוננות פנימית, בחיבור מחודש לשורשים, אך גם ביצירת מסורות חדשות שמתאימות לערכים ולעולם שבו אנו חיים. החגים הם זמן של חשבון נפש אישי ומשפחתי, של התחדשות ושל חיבור לעבר ולעתיד. זוהי הזדמנות לשלב בין ישן לחדש, בין מסורת לחדשנות, ולחגוג את החגים בצורה שמחוברת יותר למשמעות הפנימית שלהם ולא רק להיבטים החיצוניים.