5 מדענים יהודים הכי משפיעים במאה ה-20

המדע, כמו היקום שהוא מבקש להבין, אינו יודע גבולות של אמונה, מגדר ומוצא. לאורך ההיסטוריה, מדענים מרקע מגוון תרמו רבות להבנתנו את העולם. ביניהם, גם מדענים ומדעניות יהודים מילאו תפקיד חיוני בעיצוב הנוף האינטלקטואלי של המאה ה-20, ואפילו התבלטו באופן מיוחד, למרות שהופלו לרעה במקומות רבים בהם חיו. תרומתם, שלא תסולא בפז, משתרעת על אינספור תחומים, והייתה חלק מפרויקט המדע המודרני ששינה לנצח את הדרך בה אנו מבינים את עולמנו. קבלו סקירה של 5 מדעניות ומדענים יהודים יוצאי דופן, שהטביעו חותם בל יימחה בתחומם.

ליזה מייטנר - האישה שנכנסה לטבלה המחזורית

סיפור חייה של ליזה מייטנר מהווה עלילה סוערת וטרגית על מוצא, מגדר, ותשוקה לידע. מייטנר (1878-1968), שנולדה להורים יהודיים באוסטריה, הייתה האישה הראשונה שהתקבלה ללימודי פיזיקה באוניברסיטת וינה היוקרתית. היא מילאה תפקיד מרכזי בגילוי הביקוע הגרעיני ששינה את העולם, ועל שמה קרוי היסוד הכימי מייטנריום מהטבלה המחזורית.

את גילוייה החשובים פיתחה בברלין ביחד עם שותפה הגרמני, אוטו האן, שותפות שהופרעה כאשר נאלצה להימלט עם עליית הנאצים לשלטון. למרות זאת, המשיכה להתכתב עם האן ואף להיפגש עימו בסתר מתוך רצון עז למצות את נושא המחקר. בשנת 1944, לאחר שהגיעו לתובנות רבות ערך, קיבל האן פרס נובל בלעדיה, תוך הסתרה שיטתית של חלקה בגילוי – שהיה רב וחשוב מחלקו (מוטיב חוזר בעולם המדע).

תרומתה של מייטנר להבנת הפיזיקה התת אטומית, והתעקשותה לפרוץ קדימה, למרות הקשיים שהערימה עליה החברה בשל מוצאה ומגדרה, משמשות עדות לתשוקה האנושית לידע ולעקשנות חסרת פשרות.

אלברט איינשטיין - נער הפוסטר של הגאונות

כאשר דנים במדענים היהודיים המשפיעים ביותר של המאה ה-20, יהיה זה בלתי אפשרי שלא להזכיר את הפיזיקאי האייקוני, עם השיער הפרוע והצחוק המתגלגל, אלברט איינשטיין. לא הרבה מדענים זוכים שפרצופם יהיה מוכר לציבור הרחב כאילו היו מל גיבסון.

איינשטיין (1879-1955), שנולד בעיר הקטנה אולם שבגרמניה, חולל מהפכה בהבנתנו את המרחב, הזמן והכבידה, בעזרת תורת היחסות. הנוסחה E=mc², שגילה לעולם, יצרה מהפכה באופן בו אנו תופסים את היחסים בין המסה והאנרגיה, והעמידה את התשתית שאפשרה את ההתפתחות האנרגיה הגרעינית ופצצת האטום.

הסקרנות האינטלקטואלית שלו, האנושיות העמוקה והאוניברסלית, והחתירה הבלתי מעורערת אחר האמת, מהווים עד היום אידאל של מדען גדול.

גרטרוד עליון - חוקרת לא פורמלית

משפחת עליון ידעה ימים קשים בראשית המאה ה-20. היא הייתה משפחת מהגרים יהודית בניו יורק, שהתקשתה לסיים את החודש, ואחרי המשבר הכלכלי הגדול של 1929 אף ירדה מכל נכסיה. למרות זאת, הבת גרטרוד (1918-1999) הצליחה לקבל מלגת לימודים ולסיים תואר ראשון בכימיה בהצלחה. היא המשיכה באקדמיה, תוך שהיא מממנת את לימודיה בעמל כפיה. האקדמיה הקשתה עליה להתקדם בשל היותה אישה, לפיכך עבדה בבית מרקחת, ובתוך מעבדות בית המרקחת יכלה לממש את תשוקתה למחקר. סבה נפטר מסרטן כשהיא הייתה בת 15, והדבר עורר בה את השאיפה לתרום לתחום הרפואה, ולגלות כיצד מתמודדים עם המחלה הנוראה.

גילוייה במעבדת בית המרקחת היו פורצי דרך ושינו את פני הרפואה. ב-1988 היא קיבלה פרס נובל על גילויה, למרות שמעולם לא נהייתה דוקטור באופן פורמלי.

עבודתה החלוצית בתכנון תרופות, ומאמציה הבלתי נלאים להילחם בסרטן ובמחלות אחרות, הובילו לפיתוח תרופות מצילות חיים, כשבראשן הטיפול באיידס.

ריצ'רד פיינמן - האיש שנהנה לדמיין

ריצ'רד פיינמן (1918-1988) היה פיזיקאי עטור נובל, בו זכה בעקבות גילוייו את האלקטרודינמיקה הקוונטית. אולם, מלבד גילוייו החשובים על היקום, ניחן גם ביכולת מדהימה להסביר מושגים מדעיים מורכבים, באופן שיהיה מהנה ומובן גם לאנשים מן השורה. בין עצותיו הפדגוגיות אמר, שאם אתה לא יכול להסביר משהו בצורה ברורה למישהו אחר - אתה כנראה לא לגמרי מבין אותו, וכן, שהדרך הטובה ביותר להבין איך משהו עובד – היא לבנות אותו בעצמך.

בנוסף לעבודתו כפיזיקאי, ניגן בתופי בונגוס, וכתב מספר ספרים שנונים על החיים. ראיון שנתן בשם"fun to imagine" (זמין ביוטיוב), מעביר את גישתו המיוחדת. באחד מציטוטיו היפים אמר: "דמיונו של הטבע גדול בהרבה מדמיונו של האדם". כלומר, במקום להתלהב מהמוחות המבריקים שהבינו את החכמה שבטבע - עדיף להתלהב מהחכמה שבטבע עצמה.

רוזלינד פרנקלין - האישה שצילמה את הסליל

בתחום הביולוגיה המולקולרית, מעט דמויות הותירו השפעה כה עמוקה, כמו הכימאית הבריטית, רוזלינד פרנקלין (1920-1958). מחקרה פורץ הדרך סיפק תובנות הרות־גורל לגבי מבנה ה-DNA (והדמיון הלא ייאמן שלו לביסלי גריל).

התמונה האייקונית הידועה בשם "תצלום מספר 51", שצולמה על ידי פרנקלין, מילאה תפקיד מרכזי בהבהרת מבנה הסליל הכפול של ה-DNA, מה שהוביל, בסופו של דבר, לפרס נובל שהוענק לשלושה אנשים שהם לא היא: ג'יימס ווטסון, פרנסיס קריק ומוריס וילקינס. מדוע היא לא נמנית ברשימה הזאת, אתם שואלים? כי ווטסון וקירק השתמשו בגילוייה מבלי ידיעתה ומבלי לתת לה קרדיט, ולקח זמן עד שחלקה בגילוי הגדול קיבל הכרה (כמו במקרה של מייטנר, להזכירכם).

היא מתה מוות טרגי בטרם עת ממחלת הסרטן, כשהיא עדיין בשיא כוחה, ופועלת ללא לאות על פרויקטים מדעיים ורפואיים חדשים. גילוייה אפשרו את המהפכה שבאה אחריה בהבנתנו את גוף האדם ובעולם הרפואה.

המאה ה-20 הייתה עדה להתפוצצות של תגליות מדעיות, ומדענים יהודים מילאו תפקיד מכריע בהנעת הידע האנושי קדימה. תרומות המדענים שסקרנו כעת שינו את פני הפיזיקה, הרפואה והביוכימיה, וממשיכות לעצב את הנוף המדעי ולהעניק השראה לדורות הבאים. רדיפת האמת, הברק האינטלקטואלי, וההתמודדות שלהם עם סטריאוטיפים חברתיים, הופכים את סיפוריהם למעניינים במיוחד.