יום האדמה העולמי: למה חשוב לציין את הקשר בין אדם לאדמה?

בשנה האחרונה עלה בנטפליקס סרט חדש המבוסס על סיפור אמיתי, שקרה בארה"ב בסוף שנות ה-70' של המאה ה-20 ורלוונטי גם היום: Poisoned Ground: The Tragedy at Love  Canal (בתרגום חופשי, "אדמה מורעלת: הטרגדיה בתעלת לאב").

הסרט מתאר נשים בשכונת הפועלים Love Canal בעיר ניאגרה פולס שבמדינת ניו יורק, אשר גילו שהבתים שלהם, בתי הספר ומגרשי המשחקים שלהם נבנו על גבי מזבלה של פסולת כימית לשעבר, ממנה דולפים חומרים רעילים. התושבים החלו לשים לב לתופעות מוזרות: ריחות כימיים עזים, מים צבעוניים שזלגו אל פני השטח ומספר רב של מקרי מחלות נדירות, לידות מוקדמות וסרטן. תחקירים חשפו שהכימיקלים הרעילים שהוטמנו באתר, נספגו באדמה ובמי השתייה וגרמו לאסון זיהום סביבתי מאסיבי שפגע בבריאותם של מאות תושבי השכונה. רבים מהם חלו בסרטן הדם, אסתמה ומחלות כליות, וסבלו מהפלות, לידת תינוקות עם מומים ועוד. נשות השכונה, שהפכו לאקטיביסטיות, דרשו פינוי מיידי ותמיכה ממשלתית, ובסופו של דבר הצליחו להביא את הממשל הפדרלי להכריז על מצב חירום סביבתי. הסיפור של  Love Canal הפך לשם נרדף לאחד מהאסונות האקולוגיים הגדולים בהיסטוריה של ארצות הברית.

גם בישראל קיימים אתרים מזוהמים רבים שרובם רעילים ומסוכנים לאדם ולסביבה. חלק מהאתרים (רובם בגוש דן) מיועדים למטרות מגורים, כאשר אין הסדר למפגע הבריאותי הטמון בהם. המקור של זיהום הקרקע הינו בחומרים מסוכנים שדלפו או נשפכו על הקרקע או לתוכה ממקורות מזהמים שונים, כאשר אצלנו באופן ספציפי, אחד המקורות הוא מפעלי תעשיה צבאיים (או אזרחיים), שעשו שימוש בחומרים מסוגים שונים, בהם חומרים מסוכנים ביותר וחומרי נפץ, ובסיסי צבא. מקורות נוספים לזיהום הם תחנות דלק שהמכלים שלהן דלפו במשך שנים, אתרי פסולת, בריכות אידוי ואגירה, קווי צנרת של דלקים, מוסכים, שדות תעופה ועוד. זיהום הקרקע עלול לגרום, מעבר להשחתת הקרקע, לזיהום מקורות מי תהום (לא מעט בארות באזור המרכז כבר נסגרו עקב זיהום), לזיהום אוויר, עקב פליטתם של גזי קרקע שמסוכנים לנשימתו של אדם ועוד.

על מנת להעלות את המודעות לחשיבות הקרקע בעבור האנושות והסביבה, מציינים ב-5 בדצמבר מדי שנה את "יום האדמה העולמי" ((World Soil Day. האו"ם הכריז על היום הזה לראשונה בשנת 2014 כדי להדגיש את תרומת הקרקע לקיום חיים על פני כדור הארץ, להילחם בנזקים שנגרמים לה כתוצאה מפעילות אנושית ולהדגיש את הצורך בשימוש בר-קיימא במשאב חשוב זה. השנה מוקדש "יום האדמה העולמי" לנושא "טיפול בקרקעות: מדידה, ניטור, ניהול" המדגיש את החשיבות של נתוני קרקע ומידע מדויקים בהבנת מאפייני הקרקע, ותמיכה בקבלת החלטות מושכלת בכל הנוגע לניהול קרקע בר קיימא למען ביטחון תזונתי לאוכלוסיית העולם.

היום הזה הוא הזדמנות בשבילנו לעצור לרגע ולחשוב על המשמעות העצומה והקריטית של הקרקע עבור חיינו, ותזכורת לחשיבות השמירה על משאב זה לטובתנו ולטובת הדורות הבאים.

אדם ואדמה

חוכמת היהדות קוראת לאדם לכבד את האדמה, להפיק ממנה תועלת באופן בר-קיימא, ולהבין שהיא אוצר שיש לשמור עליו בהווה ולמען הדורות הבאים.

החל מסיפור בריאת העולם בספר בראשית ועד למצוות הקשורות לעבודת האדמה ולחיים בארץ ישראל, האדמה אינה רק מצע לגידולים, אלא יסוד מהותי בקשר שבין האדם לאל ובין האדם לעולמו. בסיפור הבריאה ניכר הקשר העמוק בין האדם לאדמה: "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה" (בראשית ב', ז'). האדם נוצר מחומר האדמה, והוא למעשה חלק בלתי נפרד ממנה. השם "אדם" נגזר מהמילה "אדמה", מה שמצביע על זהות עמוקה בין שניהם, הן פיזית והן רעיונית.

היהדות מעניקה משמעות רוחנית לאדמה דרך מצוות רבות הקשורות בה: מצוות השמיטה – בכל שבע שנים מצווה האדם לתת לאדמה לנוח: "וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'" (ויקרא כ"ה, ב'). תרומות ומעשרות – יש חובה להפריש חלק מפירות האדמה לטובת הכוהנים, הלויים והעניים, וכך בא לידי ביטוי הקשר בין עבודת האדמה לצדק חברתי. עיקרון "בל תשחית", שאוסר על השחתה מיותרת של עצים ומשאבי טבע, ומחייב את האדם לכבד את האדמה ולשמר את משאביה.

במקרא ובמסורת חז"ל, האדמה מהווה זירה מרכזית לקשר בין האדם לאלוהיו. לדוגמה, הברית בין ה' לבין עם ישראל מבוססת על הארץ, שהיא מתנה אלוהית: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" (בראשית י"ז, ח').

חז"ל ראו בעבודת האדמה דרך רוחנית לתיקון האדם. במדרש נכתב: "רבי שמעון בן יוחאי אומר: אפילו אדם הראשון לא טעם כלום עד שעשה מלאכה, שנאמר 'ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה'" (בראשית רבה). כלומר, עבודת האדמה אינה רק צורך קיומי, אלא משמשת כאמצעי לעבודת המידות ולחיבור לעולם הטבע והבריאה.

אלפי שנים לפני שעלה הרעיון לציין את "יום האדמה העולמי" או שחוקקו חוקים למען שימור אחד המשאבים הטבעיים הקריטיים ביותר לקיום האנושות, המקורות היהודיים כבר הדגישו את ערכה הרב של האדמה לא רק כמצע לחיים פיזיים, אלא כיסוד לחיים רוחניים, מוסריים וחברתיים. הקשר בין האדם לאדמה, מבטא את היותו חלק אינטגרלי מבריאת העולם, ואת אחריותו לשמרה ולטפחה.