צילום: ראשית לפידות צילום: ראשית לפידות

"את רוצה להנציח את בעלי? צאי לקפה עם בעלך או חברה"

לפני כמעט שנה נפל בעלה של הדס לוינשטרן, אלישע, בקרב ברצועת עזה, והותיר אותה אלמנה עם שישה ילדים. בריאיון מיוחד היא מספרת על הסירוב להשתקע באבל, וההתעקשות לראות את המציאות בעיניים מלאות סקרנות, חיוך ואמונה

ב-13 בדצמבר 2023, לפני כמעט שנה, נפל בעלה של הדס לוינשטרן, לוחם שריון רס"מ (מיל') אלישע לוינשטרן מגדוד 8104, בקרב ברצועת עזה. טיל נ"ט פגע בטנק שבו ישב.


בסרטון שהעלתה הדס בנובמבר האחרון, היא מספרת שבערך 10 דקות אחרי שקיבלה את הבשורה הקשה, בחורף, בנר שביעי של חנוכה, היא אמרה לקצינים שהגיעו לביתה, "קודם כל אני מדליקה את הדוד. אם כבר אנחנו יתומים, לפחות שלא נהיה מסריחים"...

הדס לוינשטרן היא מרצה מבוקשת, מתחזקת פודקאסט מצליח ומעלה סרטוני רשת מלאי הומור, שנקראים, בהפוך על הפוך, "מתה לחיות". קל להיכבש בקסם של הדס, בפתיחות ובכנות הרבה שלה. היא אישה מלאת חיים, אופטימית ללא תקנה, מדברת בחוכמה וברהיטות ומציגה תפיסת חיים מגובשת, שמאמינה בטוב. כזאת שכל מראיין, ולו גם הציני ביותר, לא מצליח למסמס.


בשנה האחרונה בעיקר, אי אפשר להתעלם מהנוכחות ההולכת וגוברת שלה ברשת. היא מופיעה ומתראיינת בכל מדיה אפשרית ולא חוששת לחשוף בסרטונים שלה את ההתמודדות היומיומית שלה כאימא לשישה (הקטנה בת שנתיים והגדול בר מצווה) מאז שאלישע בעלה נהרג. בסרטונים היא מציגה איך היא מנסה לטפל לבד באוטו שנתקע (עד שהיא זונחת אותו בייאוש ומשאירה לאבא שלה לסיים את המלאכה...), לערוך קניות בסופרמרקט עם חבורת ילדים מנדנדים ומעצבנים ועוד משימות חיים מוכרות, שמה לעשות, כשאין פרטנר – הקושי לבצע אותן מתעצם. אבל במקום לשקוע באבל ולהתהלך ב'קדושת' אלמנות המלחמה, הדס לא חוששת לצחוק על הכול, ולראות את המציאות החדשה שנכפתה עליה בעיניים מלאות סקרנות, חיוך ואמונה.

הדס, העובדה שאת אישה דתיה, מאמינה, עוזרת לך להתמודד טוב יותר?

"אני חושבת שכל אדם מאמין. מאמין בטוב שבאדם, ביכולת שלו להתגבר. למשל, המשפחה שלי, שהיא משפחה חילונית, בעיניי היא מלאת אמונה. הם פשוט לא יפתחו ויקראו תהילים. אופטימיות היא לא תכונה שקשורה למידת 'דתיותו' של אדם, כך שיוכל להסתכל על הטוב או בכלל להיות אדם שבוחר איך להגיב לדברים שקורים לו בחיים".

מה נותן לך כוח, בסיטואציית החיים הנוכחית שלך?

"פרספקטיבה. השנה הזאת היא לא כל החיים שלי. אם אדם מסתכל רק על מה שעומד מולו, או על השנה-שנתיים האחרונות בחייו, ואין לו נקודת מבט יותר רחבה, אז קל להיבהל ולהישבר. אבל אם אפשר ללכת אחורה, לפתוח את הפריזמה ולהסתכל על תהליכים ארוכי טווח, כל אחד יכול להבחין בכך שגם אם היו לו שנים מאד קשות, הנה, הן עברו. ואפשר גם להיבנות וללמוד מהן. הדבר השני הוא העובדה שאני מסתכלת על העולם במבט סקרן, לומד ומרגישה בשנה האחרונה שקיבלתי מתנה –משקפיים שרואות רק את הדברים החשובים באמת. קיבלתי פרופורציות".

יש לך קשר לאלמנות מלחמה אחרות?

"אני יחסית פז"מניקית, אלמנה עוד מעט שנה, ואני מלווה אלמנות טריות, ולצערי כל הזמן מצטרפות עוד. יש לנו קבוצת וואטסאפ מדהימה, שקוראים לה 'נשות ברזל', של אלמנות מלחמת 'חרבות ברזל'. יש בה הרבה תמיכה, וכאב, ושיתוף, והומור, ומותר להניח שם הכול, עם אפס שיפוטיות. הנשים מגיעות מכל שכבה באוכלוסייה: חילוניות ודתיות, צעירות ומבוגרות, נשואות עם ילדים ובלי ילדים, ויש בה הרבה כוח ועוצמה וכאב לב אינסופי.
לי ברור שהתדר הרגשי של העם, שבא לידי ביטוי, למשל, בעוצמות של הנשים בקבוצה, משפיע בכל המישורים. כלומר, יש השפעה רוחנית ורגשית מאד גדולה של העורף, של הרוח של העם, על הלחימה עצמה ועל ההישגים שאנחנו משיגים בחזיתות. אני מאמינה בכל ליבי שכשאני קמה בבוקר, שולחת את הילדים למסגרות והולכת לעבודה – כך אני מנצחת את האויבים שלנו. כשהקהל מולי צוחק, אני אומרת לו: 'עוד בית ממולכד של חיזבאללה נפל, עוד בכיר בחמאס חוסל'...".

עד כמה השימוש בהומור הוא כלי להתמודדות בעינייך?

"מבחינתי, הומור זה פיקוח נפש. בכל הראיונות וההרצאות שלי, אני משתמשת הרבה בהומור. זה ידוע שצחוק, אנרגיה טובה ואופטימיות מעלים את הסיכוי להחלים, להירפא ממשברים. אנחנו צריכים להילחם על הרוח, על העוצמה, על החיים.
אם מישהי מתקשרת אליי ואומרת לי 'כל יום אני בוכה בשבילך', אני עונה לה שאני מעדיפה שכל יום היא תצחק בשבילי. חשוב לי לומר – אל תהיו מסכנים בשבילי. אל תהיו בצער בשבילי, זה לא מנחם אותי. את רוצה להנציח את בעלי? צאי לקפה עם בעלך או עם הבן שלך, או אימא שלך, או חברה טובה – זה ייתן לי הרבה יותר".

איך התחילה הפעילות שלך ברשתות?

"האמת שזה בזכות התלמידות שלי בעיקר. הייתי מורה לאנגלית באולפנה במשך עשר שנים, והתלמידות שלי כל הזמן ביקשו ממני שאדבר, שאעשה להן שיעור אחה"צ על החיים, על פרשת השבוע. בשנתיים האחרונות לימדתי תורה במדרשה של בנות שירות, והן אלו שאמרו לי – את מה שאת מלמדת אותנו, עכשיו תקליטי ותעלי ליוטיוב וכך זה התגלגל. האמת, שתקופת הקורונה הגבירה את הפעילות שלי. הייתי אז אימא לחמישה ילדים קטנים ולא ממש יכולתי לצאת מהבית. בזכות הזום, נחשפתי להמון קהלים חדשים של נשים בכל רחבי הארץ".

 

אל מי את פונה, מי הקהל שלך?

"אני פונה לנשים, בכל גיל ובכל שלב בחיים, בארץ ובעולם, לא רק ישראליות או יהודיות. המסרים שלי אוניברסליים ומיועדים לכל אישה באשר היא. כל אישה צריכה לשמוע שמה שהיא עשתה זה טוב, ואם היא עשתה טעות – היא תתקן. העיקר שיהיה לה אמון בעצמה. אני עוזרת לנשים לראות את הטוב בכל מצב ולהרגיש יותר טוב עם עצמן. אני מרצה גם באנגלית לנשים בקהילות יהודיות בתפוצות. לדעתי, המצב שלהן שם קשה יותר, מבחינה מנטלית, כי כאן התמיכה והשותפות הכללית מחזקים מאד".

 

ומה אלישע היה אומר על כל מה שאת עושה?

"הוא תמיד היה משתף סרטונים שהעליתי וכותב 'גאה להיות המעריץ מספר 1'."

 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תוכן חם שלא כדאי לפספס

חדש ב-VLU PLAY
{{ item.duration_text }}