סיפור מעורר השראה לכל ההורים הפרודים והגרושים

את הסיפור מעורר ההשראה והמרגש הזה מצאנו בדף הפייסבוק של אבינועם הרש, מחנך בישראל, שקיבל אותו מאחת האמהות של תלמיד. כל ההורים צריכים לקרוא אותו, בעיקר הפרודים או הגרושים, שמי שסובל יותר מהם בסיפור הפרידה הכואב שלהם, אלו הילדים:

 "אתמול היינו בטקס הסיום של הילד היחיד שלנו. אני כותבת 'היינו' ולא באמת מאמינה שזה קרה.

לפני שנתיים עברנו, הגרוש שלי ואני, מסכת גירושין מכוערת, שכל הישוב היה מעורב בה. מבין כולם הכי כאב לי על הילד, שראה וחווה הכל.

בתחילת השנה הוא אמר לי שהוא שוקל לוותר על טקס הסיום, בגלל שנמאס לו לראות איך כל החברים שלו מגיעים עם ההורים שלהם, ורק הוא מגיע לבד. וגם יש את עניין הצילומים והמגנטים, שכל הילדים וההורים המאושרים מצטלמים יחד, והוא שונא את זה.

אמרתי לו, שעם כל הכאב והצער, אני לא יכולה להכריח את אבא שלו להגיע לטקס, ואם יבחר, בסופו של דבר, לא להגיע, אכבד ואבין את החלטתו.

בשבוע שעבר, המחנכת שלו התקשרה אליי מיוזמתה, שיתפה בתחושותיה, ושאלה אם לדעתי היא תוכל לעזור. אמרתי לה שאני מכירה את הנפשות הפועלות, ושלדעתי חבל על הזמן, אבל 'אם את רוצה לנסוע שעתיים לכל כיוון, את מוזמנת לנסות…', הוספתי בצחוק.

לא חשבתי שהיא באמת תעשה את זה. היה נראה לי יותר מידי מופרך שמחנכת, מסורה ככל שתהיה, תיסע שעתיים לכל כיוון. הכי הזוי שיש.

טעיתי.

ביום שלישי המחנכת המדהימה הזו נסעה עם הרכב שלה שעתיים, וביקשה במיוחד להיפגש עם בעלי לשעבר, שמצידו התרגש לראות בפעם הראשונה את המחנכת של הילד שלו, ויותר מכך, שהיה לה חשוב לנסוע במיוחד עד אליו.

בטקס הסיום לא הבנתי מדוע שמרו מקום נוסף בצד השני של הבן שלי, ואז הלב שלי קפא כאשר בעלי לשעבר הופיע.

את המבט של הילד שלי לא אשכח עד הקבר. גם לא את הדמעות בעיניים שלו ושלי.

בסיום הטקס, בעלי לשעבר שאל אותי אם אני רוצה שנצטלם יחד כי הילד ביקש. בסוף, אפילו תמונות היו.

תשמע, אני מכירה את מערכת החינוך שנים… לא זוכרת אף מחנכת או מורה שלי, שהיתה עושה דבר כזה: נוסעת שעתיים לכל כיוון, בשביל לשכנע את האבא של התלמיד שלה להופיע בטקס הסיום.

לפעמים אנחנו זורקים מילים לאוויר, שלא תמיד אנחנו מתכוונים אליהם. הפעם התכוונתי לכל מילה כשאמרתי לה: 'אין לי מושג איך להודות לך על המחווה שעשית לילד שלנו...'.

בסיום הערב גם הילד ניגש אליה ואמר לה: 'תודה שנתת לי עוד הזדמנות, גם אם זה לכמה דקות, להרגיש מה זה משפחה'".